scarlettempress{L}
|
לפני 18 שנים •
18 בספט׳ 2005
ציטוט: מה זה מעניין אנשים אם את אוהבת בנות או בנים?
והאם את מצהירה שאת לסבית רק כדי שיהיה לך קל להתבטא באופן חופשי בחוץ? לצערי זה מעניין יותר מדי אנשים... הלוואי וזה לא היה משהו שאני "מצהירה". כשהלכתי עם בני זוג שלי ברחוב בידיים שלובות, כשנישקתי אותם באמצע הרחוב, לא "הצהרתי" על דבר. לצערי כשאני עושה את הדברים האלה עם בת הזוג שלי - ביטוי בסיסי לאהבה שאף אדם לא רוצה ולא צריך לוותר עליו - אני אוטומטית "מצהירה". ציטוט: אז למה אני צריכה לחוש לא בנוח להסתובב עם העבד שלי ברחוב עם קולר? למה אם אעשה זאת יש סיכוי טוב שיקראו למשטרה?..
מה ההבדל? האם בדסמ זה גם לא עשוי להיות דרך חיים? אוקיי, לא ממש חשבתי על האופציה הזאת ואני מקבלת את דברייך. אצלי הבדס"מ הוא לא דרך חיים, אני מתחברת אליו בחיי המין שלי בלבד. אבל אני מקבלת את זה שיש כאלה שזה שונה אצלהם. ובמקרה כזה, את צודקת. האמת היא שזה מעניין... אצל כמה מכם הבדס"מ הוא באמת דרך חיים, כלומר ברמה כזאת שאילו זה היה אפשרי הייתם מסתובבים עם העבד/שפחה שלכם ברחוב עם קולר למשל? |
|
|
מיתוסית(שולטת)
|
לפני 18 שנים •
18 בספט׳ 2005
אולי בגלל שאנשים כל כך מפחדים להיחשף ומההשלכות של זה, הם לא מסוגלים לחשוב ברצינות על סיטואציות פומביות מובהקות?
תארי לך למשל שדומית שמקלרת את העבד שלה רוצה שהוא יילך עם סימן השיכיות שלה כדוגמת קולר 24 שעות ביממה? כרגע הוא לא מסוגל לעשות את זה. זה משהו שצריך להסתיר מילדים כדי "לא לקלקל אותם". משהו שצריך להסתיר מהעבודה כדי "שלא יהיהו דיעות קדומות לגי טיב האופי ושלא יהיו פיטורין" וכן הלאה. שימי לב שאחד הגבולות הכי קשים ונפוצים פה, זה פומביות ואני לא מדברת על סשנון בדאנג'ן- שגם את זה אנשים פוחדים לעשות או אפילו סתם להגיע- שמא מישהו שהם מכירים יראה אותם שם (אבל מה אותו אדם עושה שם גם??...). אני מדברת על משהו מוחצן. גם מי שמסכים לפומביות, מסכים למחוות קטנות, לרוב כאלה שאיש מלבד הזוג אינו יודע עליהן. |
|
|
Aragorn(שולט)
|
לפני 18 שנים •
20 בספט׳ 2005
Re: ועוד משהו baby כתב/ה: סיפור קטן: חזרתי לגור עם הורי בעקבות ניתוח שעברתי, והורדתי את כל התיקים למרתף לאחסון, ובתוכם: תיק הציוד, ותיק מלא מחטים. אבא שלי החליט לפתוח את התיק עם המחטים. תוך שנייה אמא שלי הייתה על קו הטלפון. "בייבי, מה זה שם?" אני: "אמא, זה בשביל הסחר בסמים, אני מאמינה במחט לכל ילד". היא: "נו באמת, למה זה?" אני: "לדברים האקסטרימיים האלה שאני עושה, לשוטים (זה הכינוי של אמא שלי למועדון ולקטע)... " היא: .... אני: חיוך ענק על הפנים. רואים? ליד המחטים ישנו תיק ענק מלא בשוטים, חבלים, ושאר דברים שהשתיקה יפה להם. מוסר השכל: להסתכל ימינה ושמאלה לפני שחוצים את הכביש. בייבי מזכיר לי מקרה שקרה לחבר שלי שהוא דוקא לא בקטע של לעשות סשנים בפומבי. ההורים שלו אמרו לו שהם גם רוצים להגיע למועדון אז הוא אמר להם שאין לו בעיה אם זה אבל שיודיעו לו מראש כדי שהוא ידע לא להיות שם. |
|
|