DomDomina(שולט)
|
לפני 20 שנים •
27 ביולי 2003
תודה סלייב
פאם,את מוזמנת להגיב(באהבה כמובן, הרי "שנינו מאותו הכפר") |
|
|
pam
|
לפני 20 שנים •
27 ביולי 2003
נו, באמת. תעשו לי טובה.
שבע שנים? שבע שנים? שבע שנים היה לה הכל סבבה בחיים ופתאום, סתם ככה, היא קמה בבוקר, צחצחה שיניים, שתתה קפה (אחרי שקיבלה רשות, כמובן), שאלה את עצמה, הממ.. מה אני אעשה היום? אה! אני יודעת! אני אלך למשטרה! בחייאת. לא קונה את הסיפור הזה. ודומדומינה, באהבה כמובן, אני מספיק מבוגרת בשביל לדעת שיש נשים כל כך מניפולטיביות, וכל כך רעות, וכל כך לא הגיוניות כשזה מגיע לצורך שלהן "ל-ה-ת-נ-ק-ם". |
|
|
תאיר(נשלטת)
|
לפני 20 שנים •
27 ביולי 2003
פאם, יש נשים שמוכות עשרים שנה ובחוץ אף אחד לא יודע כלום ולא שומע כלום. ואחרי עשרים שנה הן מעיזות לברוח מהבית או שהן מתות ממכות.
למה? כי בהתחלה היתה רק סטירה אחת והוא התנצל נורא והביא לה פרחים, ואחר כך לא היה לה לאן ללכת כי גם בבית של ההורים שלה אבא שלה היה מרביץ, ואחר כך היא קיוותה שזה יפסק כי היא בהריון, ואחר כך בשביל הילד. ואחרי זה היא כבר לא האמינה שמגיע לה משהו טוב יותר, ולא האמינה שהיא תוכל לברוח ממנו בלי שהוא יהרוג אותה, וכן האמינה למה שהוא אמר לה שהיא מטומטמת ומכוערת ואף אחד לא יקח אותה, אז איך היא תסתדר בלעדיו. אז כן, יש אנשים שנשארים הרבה שנים במקום שרע להם. המקרה הזה הוא לא מקרה קלאסי של אשה מוכה, אבל אנחנו לא יודעים את כל מה שקרה שם. באחד העיתונים היה כתוב שמדובר במשפחה דתית, אולי חרדית. אולי היא חונכה ככה שהיא לא ידעה הרבה על מין ועשתה מה שהוא אמר לה לעשות. אולי היא הסכימה בהתחלה לדברים כי היא חשבה שזה יהיה משחק לא מזיק, ואחר כך זה הלך והקצין בהדרגה? |
|
|
TopKnot(שולט)
|
לפני 20 שנים •
27 ביולי 2003
DomDomina כתב/ה: אם יש פסיכופטים,את מוזמנת לפנות למשטרה ולהגיש תלונה נגדו.
ככה תעשי שרות טוב יותר לכל השפחות. DomDomina, אני עוקב אחרי רוב מה שאתה כותב לאחרונה ובד"כ מסכים איתך. הפעם פיספסת. ברוב מוחלט של המקרים זו פשוט לא אופציה. זה הכל. נשים רבות לא מתלוננות על אונס אחרי יותר מכתבה אחת, אתה באמת מאמין שהאופציה שהעלת היא רלוונטית 
|
|
|
|
pam
|
לפני 20 שנים •
27 ביולי 2003
תאיר, בואי לא ניפול למלכודת הזאת של ההבדל הדק בין אשה מוכה לבין סאבית.
להיות סאבית, בהנחה שאת לא ילדה בת שמונה עשרה שראתה יותר מידי קליפים של מדונה, זה משהו שאני מאמינה שמגיע מתוך התחבטויות נפש עמוקות, לבטים, התגברות על לחצים משפחתיים וחברתיים ובאופן כללי - בגרות נפשית וים של אומץ. ובינינו, להיות סאבית, או, לחילופין, סאב, זה הרבה יותר קשה מלהיות דום. ואנחנו באמת לא יודעים מה קרה שם בכל שבע השנים האלה. ואת יודעת מה? מהיכרות אישית ורבת שנים עם עולם המשפט - גם לשופט אין שמץ של מושג. את יודעת בוודאות שזה לא שופט שתפס טרמפ מהיר על כותרות בעיתון ותקדימים משפטיים מזהירים? סאבית היא לא עוד אשה מוכה. וסאבית שנכנסת בתמימות למערכת יחסים שנראית לה כמו משחק תמים, מהר מאד מגלה עם מי באמת יש לה עסק, וגם אם היא לא מגלה את זה בעצמה, ובהנחה שהיא לא חיה על אי בודד נטול מחשבים ונטול לפחות שלושה פורומים עשירים, דינמיים ופעילים, זה רק עניין של זמן עד שהיא תדע מה ההבדל בין התעללות מינית לבין להיות שפחה. ושוב. הלוואי שאני טועה. |
|
|
nerissa(אחרת)
|
לפני 20 שנים •
28 ביולי 2003
הכתבה הזו לא קשורה, אנשים!
הרי אתם מודעים לכך שרוב אנשים הקהילה נמצאים עמוק בארון. יש ביננו הרבה נשים נשואות, אמהות לילדים - שלא ילכו להתלונן במשטרה אחרי תקיפה על רקע בדסמי. ואל תתחילו עם "שלא תבגוד מלכתחילה".."מגיע לה בגלל ש.." וכל הבולשיט הזה.. גם אני, שבעלי בקטע והכל גלוי אצלנו - לא אעז להתלונן במשטרה ולפתח את זה ל..דיון ציבורי אם במסגרת מפגש לדוגמה (או במועדון) איזה דומניאק יחליט שאני הזונה הפרטית שלו ויאנוס אותי מאחורי איזה וילון! רובנו נמצאים עמוק בארון אם מסיבות משפחתויות ואם מקצועיות. רובנו לא יתלונן (ובעיקר הנשים מתוך בושה טבעית והאשמה עצמית טבעי במקרים כאלה) ולא יהפוך מקרה אישי לדיון ציבורי. |
|
|
SubFlower(נשלטת){Mr. SL}
|
לפני 20 שנים •
28 ביולי 2003
נריסה צודקת ואני מניחה שאם פאם היא זו המכירה את המערכת המשפטים לאורך זמן, היא ולא אני יכולה לפרט מה עוברת המתלוננת במהלך החקירות וההחלטות באם להגיש את התביעה לביהמ"ש ומה שקורה אחר כך, בין כתלי בית המשפט, בכלל מיותר לספר.
כך שלא, לא נתלונן ולא נוכל להתגונן ונלקק את פצעינו באחת הפינות. וכשנקום על רגלינו, באם נקום, נמשיך הלאה. ולגבי השאלה האם יכול להיווצר מצב בו הסאבית תגלה שהיא אישה מוכה בעצם – התשובה היא כן. לא כל מי שפותח את האינטרנט ישר כותב "בדסמ" בגוגל. או כלוב או כל פורום אחר. נשים בעלות אופי וותרן, רך, שאולי עברו בעבר מצבים של התעללות עלולות לגלות עצמן במצב של סאבית מבלי שתרציני בכך מהלך התחילה. אגב, לגבי "בהרבה יותר קל להיות דום מסאבית" גורף מדי לטעמי. תלוי איזה דום, תלוי איזו סאבית. דרישותינו מעצמנו שונות. |
|
|
|
pam
|
לפני 20 שנים •
28 ביולי 2003
מקבלת את התיקון, פט. את צודקת.
|
|
|
LordAmra(שולט)
|
לפני 20 שנים •
28 ביולי 2003
נריסה יקירתי, אני חייב לומר שאני כתמיד, מופתע לטובה מתגובותייך.
גם בכעס את שומרת על מסלול ישר ואומרת את מה שיש לומר. הבעיה נמשכת בהגדרות יותר מאשר במי הוא זה שמגדיר אותם. האדון הלא כל כך נכבד שהתחיל את השרשור הזה כנראה שלא מבין כפי שכבר נאמר על ידי אחרים, מה הוא רוצה, ומכאן שאינו יודע בכלל איך למצוא את מה שיש מול הפרצוף שלו. וכמו שאמרה נריסה, הסיכויים שלו קטנים מרגע לרגע. אבל מה לעשות, שגם כאשר התאורה מופנית ישירות, ורואים מול העיניים בדיוק מה יש שם, לפעמים עדיין יהיו כאלו שילכו על זה, וכאן אני מדבר על סאביות או שפחות שימצאו משהוא באיש. יש לי יותר מידי זכרונות ממקרים שארעו למקרות שלי בחו"ל או ללמקרות שלהן, בו האהבה או משהוא סינוור עיניהן, ולא משנה מה אמרו, זה לא עזר. רק כשנפגעו הבינו. המשפט, בתי המשפט והמשטרה, למרות היותם שם בכדי להגן, לא תמיד יודעות איך לעשות את זה, ולא יודעות איך להתייחס למצבים חדשים. קל יותר למצוא אשממה בנערה שנאנסה בעקבות בגדים חוספניים, מאשר להאשים את האנס על שאנס אותה. כל עוד אנחנו יודעים מי הם האנשים האלו, שהתייחסותם יכולה ועלולה להוביל לפגיעה, עדיף לנו להשאירם קרוב, ולא לאפשר להם להחליף ניקים כמו שמספר גם כאן בארץ עשו. |
|
|
| y(נשלטת) |
לפני 20 שנים •
28 ביולי 2003
וגם אני אקדים ואומר שזו דעתי בלבד :)
לעניין שהתחלנו איתו - למה זה מצב מגוחך שאדון ייאלץ להתאמץ להשיג סאבית? ברור שהוא צריך להתאמץ, היא לא שווה פחות ממנו, וכמו שכבר נאמר - היא בוחרת אותו בדיוק כמו שהוא בוחר אותה. ולדעתי גם יותר, כשסאבית בוחרת אדון, זו החלטה רצינית, היא נותנת לו המון ואין שום סיבה בעולם שהוא לא יתאמץ להשיג אותה. זה מרגיז כשמישהו בא בגישה שזה שהוא החליט שהוא אדון פתאום הופך אותו למעין סופר גבר - גם אני יכולה להכריז שאני אדון, אז מה? זה הופף אותי לטובה בזה? למתאימה לסאבית ספציפית? לשווה יותר מכל אדם אחר? מה פתאום!
ולדעתי זאת תהיה טעות מצד כל אחת שתענה לגבר כזה, לאדון חייב להיות כבוד והאהבה לסאבית, ובטח שלא זלזול כמו שהופגן פה. כן, שמתי לב שלא חידשתי הרבה, זה פשוט הרגיז אותי נורא. עימכם הסליחה אם השתעממתם... ולגבי באישה ש"נזכרה" אחרי 7 שנים. למ זה לא סביר? אני בטח שלא יכולה להסביר לכם על מהות היחסים בין שולט לנשלט, התלות וכו. אני חושבת שאם לא נזהרים אז כן יש מצב להגיע לסיטואציות כאלה, ומזל שהיא התעוררה בסוף... זהו, עכשיו אני רגועה יותר 
|
|
|