סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

והדמעות ממשיכות לרדת

רויטל
לפני 20 שנים • 4 באוג׳ 2003

והדמעות ממשיכות לרדת

רויטל • 4 באוג׳ 2003


"הפחד העמוק ביותר שלנו הוא לא שמא אנחנו חלשים מדי.
הפחד העמוק ביותר שלנו הוא שאנחנו בעלי עוצמה שמעל לכל שיעור.
זה האור שבנו, לא האפלה שבתוכנו, שמפחיד אותנו יותר מכל.
אנחנו שואלים את עצמנו, איזו זכות יש לי להיות מבריק, יפהפה, מוכשר ואהוב?
למען האמת, איזו זכות יש לך לא להיות???
אין שום דבר נאור בלהצטמק כדי שאחרים לא ירגישו חסרי בטחון.
ככל שניתן לברק שלנו להאיר אנחנו מעניקים, בלי מודע, רשות לאחרים לעשות כמונו.
ככל שנשתחרר מהפחדים שלנו, נוכחותנו תשחרר אחרים מפחד"


(נלסון מנדלה)



כאשר אתה מגלה יום אחד, שמישהו שהיה חשוב לך בחיים, מישהו ששינה הרבה אצלך, את החשיבה, לימד אותך מה היא האהבה, מהי הנאמנות, והסלחנות, מישהו שהיה כמו צל שלך, שאתה הבן האדם היחיד שעכשיו לא פוחד מכלום כי יש מישהו שצמוד אליך במחשבות, בהזיות.

המישהו הזה בגד בך!!!

אין אין אין דבר שאני לא יכולה לסלוח עליו בעולם מלבד השקר!
לא סובלת שמשקרים לי, ובטח לא אשקר לעולם. והבושה הכי גדולה בחיים זה שיתפסו אותך משקר, אחרת מה שווה הערך של המילים שלך יותר?

אהבתי אותו. אהבתי אותו באמת..אדם אחד, אדם בודד אחד, הצליח לגרום לי לאהוב.
שלא תבינו אני לא שונאת לעולם, אבל אני לא יכולה לאהוב.
אחרי ילדות קשה, אחרי אלימות רבה, אחרי אונס, ושוב, ושוב, אחרי נישואים קשים, אחרי גירושים יותר קשים אתה לא יכול לאהוב.. אתה לא יכול לבטוח באנשים, אתה הופך להיות אטום לסביבה.

אז למדתי הרבה, ובזכותי בלבד
למדתי לחייך, למדתי להיות חזקה, למדתי לצחוק ולא לבכות, למדתי ליצר בועות, למדתי לאהוב את עצמי כדי שאהב אחרים, למדתי לאהוב את השמש, ירח, ים, למדתי לתת אמון שוב באנשים.. למדתי להיות אדם טוב מתמיד .........

קשה
להגיד את זה,
אולי בגלל
הכאב הכרוך בכך.

לא יכולה
לבטא את זה,
אולי מחוסר היכולת
להתמודד.

לא מסוגלת
להוציא את זה החוצה,
אולי מאי-הרצון
להיזכר בעבר.

אבל זה לא עבר
זה עדיין הווה
והזיכרון עדיין לא דוהה.

זיכרונות מתוקים
נשטפים בדמעות מרות
כל זה במילה אחת
שכל כך קשה לכתוב.

והיום אני מצטערת שלמדתי לאהוב ולתת אמון icon_cry.gif icon_cry.gif
nerissa​(אחרת)
לפני 20 שנים • 5 באוג׳ 2003
nerissa​(אחרת) • 5 באוג׳ 2003
קראתי , רויטל.
אין לך מושג עד כמה אני מבינה וכמה מוכרת תחושת ה..בגידה הזו. אל תעשי את הטעות שלי.. אל תנווני עצמך מבפנים כאמצעי הגנה ..
אני עשיתי זאת במשך עשור וחצי - ורק הפסדתי מזה. המון!
לקח זמן והמון כאב ואפילו נפילה אחת נוספת בדרך כדי להבין ש.. אנחנו לא שבירות! למרות שזה מרגיש כך!
הרגשות האלה כל כך מוחשיים שהשבירות שלהם מרגישה מוחשית. אבל זה לא כך.
הם שם בפנים, ויש להם תכונה מדהימה של הישרדות למרות ועל אף ש..

זכרי זאת.

אם תרצי - אספר לך בסוד את סיפורי. כתבתי אותו כתיעוד, כמבט פנימה, כתרפיה עצמית - יודעת איך קראתי לו בסוף? "פיניקס".
כי כך הם ריגשותינו. כמו פיניקס. כמו עוף החול. עד כמה שישרפו עד היסוד לפעמים - יש להן תכונה לצמוח מחדש מתוך האפר ולפרוח אל משהו מרהיב ויפייפה ועוצר נשימה. שוב ושוב.

אל תיכנעי לאפלה. היא רק עושה אותך עיוורת - אבל הכל עוד שם!

שולחת חיבוק של חיזוק }}}{{{
RopeMaster​(שולט)
לפני 20 שנים • 5 באוג׳ 2003
RopeMaster​(שולט) • 5 באוג׳ 2003
הרשי לי לצטט מהדברים שלך רויטל:
"
כשמישהו משקר לך - זה מלמד אותך שהדברים אינם תמיד כפי שהם נראים. האמת היא לפעמים עמוק עמוק מתחת לפני השטח. הסתכלי מתחת למסכות שאנשים חובשים אם את באמת רוצה לדעת מה יש בלבם. הסירי את המסכה שלך עצמך, אם את רוצה להניח לאנשים לראות מי את.

כשמישהו פוצע אותך- זה מלמד אותך על מצבו השברירי של גוף האדם. הגני עליו, ושמרי על תקינותו של גופך ככל שתוכלי, כי זה "כלי הקיבול" בתוכו את נמצאת בעולם הזה, ואת חיה רק כל עוד הוא חי ופועל בתקינות.

כשמישהו שובר את לבך- זה מלמד אותך שלאהוב מישהו לא בהכרח מביא לך גם אהבה ממנו. זה לא אומר שעלייך להפנות עורף לאהבה, מאחר וכאשר יגיע האדם הנכון, האושר שהוא יביא לך באהבתו יפצה אותך על פגיעות האהבה של העבר כפול עשר.

כשמישהו אהוב בוגד בך- זה מלמד אותך לעמידה בפני פיתוי והתנגדות לו, זה אחד האתגרים הגדולים ביותר בחיי אדם. עמדי על המשמר כדי לא להתפתות לדברים הלא נכונים. שכרך יהיה בזה שתהני מהרגשה מתמשכת של שביעות רצון והערכה עצמית על עמידותך, במקום העונג הרגעי שהפיתוי מציע לך.
"

לדעתי לאור האגדה הזו צריך לזכור שני דברים עיקריים:
1) ראשית, כי הלקחים שנאמרו טובים רק למי שהם נאמרו להם. לך הם יכולים להיות שונים בתכלית. (אולי בכך שלעולם אין להצטער על עצם האהבה והאמון ?)
2) שנית, כי אנחנו בעצמנו, ולא אף אחד אחר, מרכיבים את מערכת הלימודים שלנו.

חזקי ואמצי (כי הדרך מתמשכת)
marik​(שולט)
לפני 20 שנים • 5 באוג׳ 2003

שלום לרויטל

marik​(שולט) • 5 באוג׳ 2003
מה סיפרת באמת עצוב מאד
אני רואה שבגלל כל מה שקרה הפסקת לתת אמון כלשהו!
אני יכול רק לתת עצתי ,החלטה תהיה תמיד שלך,את צריכה להקשיב לכולם להסיק מסקנות
מהכל ולהגיע למסקנות והחלטות בעצמך,את יודעת את הרי זה מה שעשית
אבל בחיים אקסיאומות לא תמיד עובדות!
עכשיו את אבדת אמון בכולם וזה לא חיים
אדם שחי בלי לתת אפילו טיפת אמון באנשים הסובבים אותו
החיים של בן אדם כזה לא שווים גרושים
תלמדי לבטוח ולאמין אבל בדרך החדשה,
תסמכי אבל תבדקי,אם תתני אמון באנשים בדרך החדשה כלומר תבטחי בבמישהו
אבל תמיד גם תבדקי וכל החיים שלך תעשי את זה
ואם אחרי זה שוב ושוב תתקלי לבגידות את לא אשמה בכך אלא החיים
זה צד הרע של המקרה שיכול לקרות
וצד הטוב הוא שכאשר תתני אמון במישהו ותבדקי אותו כל הזמן
אם הבן אדם יעלב מבדיקות האלו ,ויבין שאת לא סומכת עלין ובודקת אותו
הסיכויים רבים שהוא לא יבגוד בך
כלובי
לפני 20 שנים • 5 באוג׳ 2003
כלובי • 5 באוג׳ 2003
מסכים עם נריסה ושמח לקרוא את התגובה המציאותית והנכונה של מאריק

מבוגד למאכזב כוחנו עולה!

ממערכת יחסים אחת לבאה אנחנו נעשים פחות שבירים ופחות פגיעים, לומדים להגן על עצמינו ולפתח אינטואיציות..

לא לפחד להתאהב!
DomDomina​(שולט)
לפני 20 שנים • 5 באוג׳ 2003
DomDomina​(שולט) • 5 באוג׳ 2003
רויטל יקירתי
החלטתי לומר לך משהו בשיר:החיים יפים
אחינועם ניני
מילים: אחינועם ניני וגיל דור
לחן: ניקולה פיובאני


סתם, חיוך ללא סיבה
תום, ימים של אהבה
שיר ישן לאור ירח
וריח משכר שלך
וכך אותך אני זוכר

גל שוטף את העולם
חום הולך ונעלם
צחוק מאיר את השמיים
מזכיר שהמשחק נגמר
והחיים יפים כל כך

לה לה לה....

בך אסתכל מתוך עיניו
אחבק אותך ויחד ננצח במשחק
בין מציאות לחלומות
בין האושר לדמעות
תמיד אוהב אותך מאוד

עם הקסם שבלב
בוא נשכח את הכאב
רק עוד רגע ובינתיים
נזכור שהמשחק נמשך
והחיים יפים כל כך

לה לה לה...

רק עוד רגע ובינתיים
נזכור שהמשחק נמשך
והחיים יפים כל כך.


ואם בא לך לשמוע את השיר המקסים הזה
אז כנסי,ותתענגי
http://www.shirim.net/


נ.ב
אלוהים,שמור אותי מאוהבי,ומשונאי אשמר בעצמי. icon_profilekiss.gif
זאלופון​(שולט)
לפני 20 שנים • 5 באוג׳ 2003
זאלופון​(שולט) • 5 באוג׳ 2003
אין לי הרבה מה להוסיף על תגובותיהם החכמות של קודמיי.
אני חושב שדווקא את, שעברת כל כך הרבה חוויות קשות ורגעים כואבים, יודעת בעצמך שאפשר להתאושש מהם, טוב יותר מרובנו. את יודעת לבד שאחרי שנופלים אפשר לקום, כי עשית זאת לא פעם בעבר. גם אין צורך לומר לך כי לא בך ובאמון שנתת טמונה האשמה, וגם לא באנשים שינסו להתקרב אלייך בעתיד, אלא רק באותו בן אדם ספציפי. תענישי אותו, לא את עצמך, לא את אוהבייך.
בגידה באמון היא דבר נורא. איננו נוטים להרגיש את נאמנותם של הקרובים לנו, משום שהיא מובנת מאליה, נינוחה, מתמשכת. לעומתה בגידה היא מפתיעה, כואבת, חד פעמית וחדה, ומכאן כוחה. למרבה המזל הפנמה של עובדות אלה מסייעת מאד על ההתמודדות עם משקעי הבגידה ומאפשרת שוב לתת אמון, להתקרב ולאהוב. נסי להרגיש את כל מי שלא בגד. אני משוכנע שיש ויהיו רבים. הם, הזמן והחוסן הנפשי שלך יקהו את הכאב.
רויטל
לפני 20 שנים • 5 באוג׳ 2003

תודה על התמיכה שלכם

רויטל • 5 באוג׳ 2003
קודם כל תודה לכם...מכל ה -

אבל זה מתסכל להרגיש מטומטמת, וזה מה שאני מרגישה. פשוט מטומטמת שלא ראתה מעבר לכתף שלה, או שראיתי אבל העדפתי לעצום עינים מבחירה..בגלל האהבה?!

אומרים להמשיך הלאה, את חזקה, אחרי מה שעברת זה קטן עליך, שום דבר לא שובר אותך.. וכל המילים היפות שמפוזרים להם כאן.
אבל כמה שזה לא נכון, כמה זה קשה להודות שאולי אני כן אדם שנשבר?
אני תמיד אומרת על עצמי שאני אדם חכם מאוד אבל הנה התאוריה שלי נפלה ואני מרגישה הכי טיפשה בעולם.
איך במשך שנה שלמה לא ראיתי את הניצול שלו?? איך תקופה ארוכה הורדתי דמעות למענו ובגללו..איך אהבתי אותו בצורה כל כך גדולה ובעוצמה ענקית?? איך נתנתי לרגשות שלי לפעול ולהדחיק את המוח שלי הצידה? כל כך אטומה וטיפשה..

וכן, אני לא חושבת שיש מישהו ששווה את האמון שלי, את האהבה שיש בי כל כך..
לפעמים אני חושבת שאני מעדיפה להיות לבד תמיד, בודדה, מאשר לקבל חיבוק חם אחד ואז לשרוף את הלב שוב..
אני נשמעת כמו ילדה קטנה ובכיינית..אבל הסיפור הזה מאוד מורכב, מאוד ארוך... והדרך רצופה מרצפות של כאב ובכי..והאמת? שנמאס לי לבכות..אז עוצרים את הדמעות, אבל הכעסים לא משתחררים...
הכי הכי אני רוצה עכשיו בזה הרגע לפרוס כנפים ולעוףףףףףףףףףףףףףףף
למקום הכי שקט בעולם

בכל אופן תודה לכם, נחמד לשמוע ולקרוא הידוד ותמיכה מאחרים..גם אם המציאות מכה בפניי אחרת
Adonasuy​(שולט)
לפני 20 שנים • 6 באוג׳ 2003

המציאות נושכת..

Adonasuy​(שולט) • 6 באוג׳ 2003
אנחנו בונים לנו בדמיון עולם מושלם - ומסתבר שהוא בעצם בועה.
צבעונית, יפה, אבל סיכה חדה אחת מנפצת אותה.

את לא טיפשה. מי שרוצה לרמות, מי שמבטיח הבטחות ללא כיסוי - הוא נבזה.

וחיבור של אהבה גדולה מצד אחד עם אינטרסים צרים בלבד מצד שני הם מתכון לפיצוץ.

תהיה פעם באה - כי האהבה לחיים היא כמו מים לפרח. ובפעם הבאה תמצאי מישהו מתאים יותר, שיקיים ולא רק יבטיח.
marik​(שולט)
לפני 20 שנים • 6 באוג׳ 2003

רויטל?

marik​(שולט) • 6 באוג׳ 2003
אל תחשבי ככה כי בסוף תהפכי לקרת רוח
לא ישאר שום טיפת חום בלביך
ותאמיני לי לא מאד מגעיל
כאשר בפנים ר קור
אני אומר מהנסיון אישי