| דניאלי |
לפני 20 שנים •
7 באוג׳ 2003
יחסי בדס"מ כוול ההשפלות ו\או הכאב, הכוונה להנות בהם !!!!!!!!
לי למשל יש גבול של קיום יחסי מין עם גבר אחר, אני לא רוה סיבה לפרוץ את הגבול. אני לא חושב שזה שאני נהנה מקיום יחסי בדס"ם כעבד, אני אמור לעשות דברים שהם כבר לא בגדר ההנאה בשקלול הסופי. ימי האינקווזיציה הסתיימו, אם אני לא טועה 
|
|
|
amy_(נשלטת)
|
לפני 20 שנים •
7 באוג׳ 2003
convert כתב/ה: ברוב תחומי החיים קודם כל מגיעים לתובנה תיאורטית כלשהי, ורק אחר כך מיישמים. אולם במקרה הזה לא כך הדבר, אלא בדיוק ההפך. לתובנה כזו לא מגיעים ממחשבה או ניתוח מעמיק. אלא פשוט - יום אחד מגלים שנמצאים שם. בלי כוונה, בלי ניתוח, בלי מחשבה, פשוט- רגש.
אבל זה כל העניין - כשאתה מוכן לוותר על ההגיון הישר הזה, רק אז - אפשר להגיע לאותו "state of mind" שמאפשר לך להעביר את ההחלטה על קביעת הגבולות לאחר. convert טוב סליחה. אני פשוט מתלהבת מזה שאחרים מנסחים בצורה כל כך יפה מה שאני מרגישה. נכון נכון נכון!  ( וזוהי דעתי בלבד, חחח!)
עכשיו זה הולך להשמע רע ומהופנט ודתי, אבל... יש דברים שפשוט אי אפשר להבין דרך ההיגיון שלנו. ההיגיון וההבנה שלנו, אפילו ואולי בייחוד לגבי נפשותינו שלנו, הם מוגבלים. באיזשהו שלב צריכים לוותר על הניסיון להבין כל דבר, לשלוט בכל דבר ( כי אולי ההתעקשות להבין היא בעצם ניסיון לשלוט בכל צעד ממה שקורה לנו). השאלה הנשאלת היא: האם באמת ניתן לוותר על שליטה מבלי לוותר עליה? או שיש כאן איזה אבסורד? אבל אם זורמים, מגלים יום אחד, שפשוט נמצאים שם. זהו בדיוק ה STATE OF MIND. |
|
|
|
amy_(נשלטת)
|
לפני 20 שנים •
7 באוג׳ 2003
Tame כתב/ה: על אותו משקל אני יכול להגיד שאין לי אף גבול.. ממש אף גבול אבל שאני לא אבחר דומית "סוטה" שאוהבת ביזאר וכאב וליקוק נעליים... ככה אני יודע שאותה אחת שמסרתי לה את "כולי" בעצם לא תבקש משהו שאני לא רוצה לעשות... האם זה לא גבול? לא רואה את זה כגבול. רואה את זה כהתאמה הדדית. אין שום רע בכך שתבחר דומית שמתאימה לך, שהגבולות ההתחלתיים שלה מתאימים לך. ואולי היא כן תאהב ביזאר וליקוק נעליים ואתה לא. היא מחוייבת לכבד את הגבולות שלך. העניין הוא שאולי יום אחד תגלה, מעצמך,שהגבולות שלך כבר לא קיימים. לא בגלל שהיא "הכריחה" אותך לשבור אותם, אלא שהם פשוט התמוססו להם. פתאום ליקוק נעליים לא נראה לך מגעיל. לפחות לא איתה. פתאום איתה אתה כן מוכן להתנסות בביזאר. ככה שזה כבר לא יהיה משהו ש "לא תרצה לעשות". מהי ההתמסרות? האם היא לעשות עבורה דברים שהם בניגוד לרצונינו? או שאולי, באופן טבעי, בלי חשיבה ובלי כוונה, רצונינו הופך לרצונה? ומה זה אומר אז? שזו לא ממש התמסרות? שזה שווה פחות כי בעצם אנחנו רוצים לעשות את זה? |
|
|
Tame
|
לפני 20 שנים •
7 באוג׳ 2003
הכוונה כאן לבחירה מראש למישהי ש"בטוח" לא תרצה לעשות מה שאני לא רוצה לעשות..
כמו שהגבירה המדוברת "בטוח" לא תבקש דבר כה נורא שלא יהיה אפשר למלא כי היא לא "מפלצת" על אותו משקל הגבירה השניה ש"בטוח" לא תרצה שאלקק את נעליה כי היא מגדירה את זה כסטיה ואני לא בחרתי גבירה"סוטה" הגבול נותן את ביטויות בעצם הבחירה של הגבירה תוך ידיעה שהגבולות שלה מתאימים לך.. |
|
|
שיקי(נשלט)
|
לפני 20 שנים •
7 באוג׳ 2003
TAME
קראתי מה שרשמת...אז החלטתי לבצע עבודת תחקיר קטנה ונכנסתי לפרופיל שלך. רשמת בחלק של הגבולות - "ניתנים להרחבה.." זה מעט סותר את האמור לעיל? הלא כן - והרי כיצד אתה יכול להעלות על הדעת להרחיב גבולות - הרי אלו גבולות? וגבולות לגישתך אינם ניתנים להזזה - הלא כן? (ע"ע גבול ישראל ירדן). ועכשיו ברצינות - לא סתם כתבת "ניתנים להרחבה" - אתה כתבת את זה ואולי אפילו התכוונת לזה - אבל את המשמעות של שתי המילים האלו תוכל להבין רק כשתחווה את אותה תחושה - עליה אני, איימי, וקונברט דיברנו. כשזה יקרה - (אם זה יקרה) רק תבטיח שתשוב ותספר לנו מה אתה מרגיש (לא חושב! - מרגיש) קראתי עכשיו שוב מה שרשמתי לך לעיל - זה נשמע מתנשא - וזה ממש לא כוונת הודעתי זו וזה לא הסגנון שלי - אבל מה שאני מנסה לומר הוא - שתחושות ורגשות לא ניתן לסתור או אפילו להסביר באמצעות "מחשבות רצוונליות קרות" - תחושות צריך לחוות, ולא לפרשן. שיקי { L } |
|
|
|
Tame
|
לפני 20 שנים •
7 באוג׳ 2003
שיקי, אני שמח שטרחת להיכנס לפרופיל שלי..ואני לא אומר את זה בציניות, מראה שאתה מחשיב את דעתי מספיק בשביל אפילו לעבוד קצת יותר קשה בכדי לסתור אותה (גם אני נכנסתי לשלך) בכל אופן, לפני שאגיב אומר שבויכוח הזה או בכלל ברוב הויכוחים שאני מרים אין שום רצון להגיע לאיזושהי אמת נשגבת ואבסוטית.. בסופו של דבר אין לי רצון לשנות אותך.. רק אולי להכניס אותך יותר עמוק לתוך עצמך.. אם תיכנס מספיק עמוק ותחזור עם אותה תשובה, אני רק אשמח יותר בשבילך כי תכיר את עצמך טוב יותר..
ובקשר לגבולות שלי.. ניתנים להרחבה כן- אבל לא עד אינסוף.. אנחנו מוגדרים ע"י הגבולות שלנו.. המילה הגדרה גזורה משורש גדר.. וכמו ששאלת תחילה.. "יהרג ובל יעבור" בשבילי הקטע של אכילת בשר (כמו שנתתי באחת מתשובותי הראשונות) שהוא אידיאולוגי לגמרי ובשבילי הוא חוק חיים, בשביל רוב האנשים זה דבר סתמי, בשבילי זה רצח, בגלל זה נתתי את השאלה הזו "האם תרצח בשביל הדומית". אם הייתי שואל "היית אוכל בשר בשביל הדומית?" התשובה כנראה הייתה שכן.. כי זה לא משהו שנמצא עמוק בתוכך.. רצח כן.. אבל באמת שלא התכונתי באמת להרחיק לכת עד כדי כך.. שיקי, אני יודע שאתה לא חושב שהיא יכולה להגיד לך לעשות משהו כל כך נורא.. אבל השאלה היא היפותטית לגמרי, נניח שכן.. זה כל הויכוח בינינו. (ןאגב שאלה נוספת בכדי לחדד את דבריך.. כשאתה אומר שאתה לא מתכוון לדברים הרגילים כמו "עריפת ראשים ונכות" באיזו קיצוניות מתחילים הדברים שאתה לא מתכוון אליהם? האם זה מתחיל מהצלפות שוט שיצריכו תפרים? האם זה מתחיל במשהו שיצריך אישפוז? איפה מתחילים ה"דברים הרגילים והברורים" שאמרת שאתה לא מתכוון אליהם בתחילת האשכול הזה..?) |
|
|
|
convert(נשלט)
|
לפני 20 שנים •
7 באוג׳ 2003
Tame - אני רוצה להמשיך את קו המחשבה של איימי ולחדד נקודה מסויימת.
יחסי שליטה, לטעמי לפחות, הם בראש ובראשונה - יחסים. כמו כל יחסים, גם יחסי שליטה בנויים על התאמה ראשונית - בסיסית בין בני הזוג, ואחר כך - על התפתחות מקבילה. אחד הדברים השונים בין מערכת יחסים המבוססת על שליטה (כמובן - לא מבוססת "רק" על שליטה, יש בה הרבה מעבר, אבל לא אכנס לזה עכשיו) לבין מערכת יחסים ונילית, הוא שה"התאמה", ה"לימוד" ו"ההתפתחות", נעשים בעיקר על ידי הנשלט, וזאת מעצם טבעה של מערכת יחסים שכזו. אחד המאפיינים הכי חזקים של יחסי שליטה, הוא אותו אמון שנותן הנשלט בשולט - אותו אמון שמסיבות מאד מובנות קשה לך להבין, שכן לא ניתן להבינו עד שלא חווים אותו. אותו אמון הכרחי להתאמה בין בני הזוג, ולא ניתן להסביר אותו במילים. קשה להסביר מהי אותה "תחושה" של אמון, בדיוק כמו שלא ניתן להסביר במילים מהי "שימחה" או מהו "עצב". צריך לחוות את התחושה הזו. כשם שיש דברים שתעשה רק מתוך "שימחה" או רק מתוך "עצב", יש תובנות אליהן תגיע רק מתוך אותו "אמון". בדוגמאות שאתה מביא, אתה מדבר למעשה על מצב בו אמון שכזה לא קיים. שכן אם הוא קיים, עומדת ביסודו ההנחה המוחלטת, שהדומית לא תביא אותך למצבים בהם יגרם לך נזק אמיתי. והיא יודעת מהם מצבים אלה. בכל הדוגמאות שאתה מביא, אתה למעשה מניח את המבוקש על ידך - היינו שלא קיים אמון מהסוג האמור. אולם אם תצא מנקודת הנחה אחרת, כזו שאינך חווה כיום, אולי תראה את הדברים באופן שונה. convert |
|
|
|
שיקי(נשלט)
|
לפני 20 שנים •
7 באוג׳ 2003
נראה לי שאנחנו כבר חוזרים על עצמנו - ואין בכך צורך.
כבר עניתי לשאלתך - כשאמרתי שמה שאתה שואל הנו היפוטתי ומופשט - ועושה עוול לשאלה. אין "מה אם?" - ומה אם מלכת אנגליה ותבוא מחר לביקור נימוסין אצלי בדירה? יכול להיות מפחיד...לא? ומה אם אזכה מחר ב 20 מליון ש"ח בלוטו בלי לשלוח טופס?- גם יכול להיות נחמד לא? אבל אתה צריך להבין שכשאני כותב "הכל - עבורה" זה רק עבורה, רק עבור אותה אחת ויחידה שאינני מפקפק בה, ביכולותיה ובדעותיה ולהעלות את אותן שאלות שאתה שואל - או לשאול עצמי "מה אם?". אותה אחת ויחידה, שאני שואף למסור לך את הנשמה שלי -אם רק תסכים לקחת. ולכן - תוכל לשאול עוד 10 פעמים את אותה שאלה ואני אענה לך את האמת שלי - רק שלי. עבורה הכל - פשוט... ועם זאת כל כך מורכב, נכון? מי יודע אולי פעם תסכים איתי - לבינתיים אסתפק בקבלתך אותי ושכמותי - כפי שאכן עשית. שיקי { L } |
|
|
| אחד שמבין(נשלט) |
לפני 20 שנים •
7 באוג׳ 2003
סלייב אפס כתב/ה: השרשור מיצה עצמו
 שיקי{L} למה אתה ממשיך את הדיון? מה קרה, המסר לא נקלט? |
|
|
|
שיקי(נשלט)
|
לפני 20 שנים •
7 באוג׳ 2003
כדי שיהיה לך מה לשאול...וגם כדי שנוכל לקרא לך גם - אחד ששואל ולא רק אחד שמבין....
שיקי { L } |
|
|