רצסיבי(נשלט)
|
לפני 17 שנים •
6 ביולי 2006
משרתם של הרבה כלבים - חלק א'תסלחו לי שאני דביק קצת, במילים ובכלל, אבל שפיך תמיד עושה לי את זה. וכשאוסרים עליך לנגב אותו מהגוף, וכשמותר לך להתרחץ רק פעם בשבוע, וכשאתה כלוא במכלאה של כלבים, האפקט המצטבר גדל עד כדי כך שלפני האמבטיה השבועית שלך, אתה יכול לשמש כמלכודת זבובים מעולה. אני חייב להיות פייר איתכם. גם בגלל שקוראים, בניגוד לבני אדם שגם מריחים ושומעים, לא יכולים לדעת יותר ממה שמספרים להם, אבל בעיקר בגלל שאני חייב לאדון שלי חובת נאמנות מוחלטת, שכוללת בחובה גם אמירה של כל האמת, ולא רק את האמת בלבד. אז שתדעו שללקק מותר לי, אבל בהתחשב בזה שהלשון שלי מסוגלת לכסות רק רבע מהגוף, עניין של גיאוגרפיה, ושכמות הכלבים מסביב היא לא קטנה, זו לא נחמה כל כך גדולה. טוב, עכשיו קודם כל אמבטיה, ואחר כך נמשיך בסיפור, בין מציצה למציצה. אין סיכוי שאני ארצה את הסקרנות שלכם במחיר אובדן הרחצה המדודה שלי. ככה אני בטח גם אהיה יותר מרוכז, והמילים יהיו פחות חלביות, אז רק תרוויחו. ***
אחד הדברים האהובים עלי בציות הוא ההיגררות. לתת לדברים לזרום לפי רצונו של מי ששולט עליי, בלי להפעיל יותר מדי שיקול דעת משל עצמי, זה חלק מהעניין עבורי. יהיו שיגידו שזו הדרך שלי להימלט מהאחריות היומיומית של קבלת החלטות, אבל אני לא מתעסק באנאליזות שכאלה, נעים לי וטוב לי שמחליטים עבורי, כשאני נמצא במסגרת של יחסי שליטה. ובכל זאת, אם יצמידו לי סכין לצוואר, ואני אהיה חייב לנפק איזושהי תשובה, אני מניח שאומר שכשאתה משחרר את רסן השליטה על המתרחש סביבך, אתה משחרר יחד איתו גם את רסן השליטה העצמית, ומאפשר לעצמך להיחשף למצבים שלא היית מעלה על הדעת שתיקח בהם חלק. ועוד הייתי מוסיף שבתור צייתן מתוך צורך, אני תמיד אעדיף לציית להוראות שקשה לי לקיימן, מאשר להוראות שממילא הייתי נהנה לעשותן, ואיך מגיעים להוראות שכאלה אם לא באמצעות היגררות אחרי פנטזיות של אחרים? אבל את הדברים האלה אני אומר רק אם יצמידו לי סכין לצוואר, ואני לא אחראי לנכונות שלהם. בסוף השורה יישארו תמיד המילים - נעים לי וטוב לי שמחליטים עבורי - אבל את זה כבר אמרתי. ***
ככה נגררתי למערכת יחסים שבה שולט בי גבר, למרות שהסטרייטיות שלי לא מוטלת בספק. ככה התחלתי לספק את רצונותיו המיניים, למרות שהמיניות שלו לא העמידה לי את הזין. ואל תבלבלו בין הזיקפה (שיש לי) מעצם הציות לו, לבין הזיקפה (שאין לי) מהמראה העירום שלו, או מזה שהוא גומר לי על הפנים. זה בדיוק הקטע של לציית למה שקשה לציית, אז הנה קיבלתם דוגמא מהחיים למה שאמרתי קודם. שלא תגידו שאני לא מאכיל אתכם בכפית. היגררות טובה היא היגררות של אסקלציה. מתחילים בקטן, כמה אלמנטים כלביים (נניח - קערה של כלב, קולר, טיולי בוקר על ארבע, להביא נעלי בית בין השיניים), כמה אלמנטים מיניים (נניח - למצוץ אצבעות רגליים, ללקק לו את הגב מלמעלה ועד לחור התחת), וכמה אלמנטים ציותיים הכרחיים (נניח - לשמש לו ככורסא מול הטלוויזיה, גינוני סגידה מילוליים, מטלות של משרת), וממשיכים בהדרגה הלאה, גבוה ועמוק יותר, לפי העניין. נגררתי. ככה למדתי איך למצוץ לו בלי להכאיב, לסנכרן בין יד לפה, ללקק את הכיפה שלו כאילו היא ממתק משמיים, לגמוע את הזרע שלו, לזרז ולהאט, לחזק אחיזה ולהחליש, להיות זונת מציצה ראויה. ככה התרגלתי להירדם כל לילה על השטיח הורוד שלמרגלות מיטתו, ולהתעורר כל בוקר ממשקל גופו כשהוא דורך עליי בדרכו לאמבטיה. ככה התחלתי לקבל את הזין שלו עמוק בתוכי מדי יום, לומד להתנקות היטב כל ערב, לשחרר ולא לכווץ, לנשום נכון בזמן החדירה, להיאנח כאילו רק לזה חיכיתי. ***
כשהייתי מוכן - רגע, על מי אני עובד - כשנמאס לו מהציות המיני הבנאלי שלי, קודמתי בתפקיד. הוא היה אדון שהציות המיני חשוב לו מאוד, אבל הוא לא היה אדם של ריגוש מתמשך ממערכת זוגית אחת, את זה ידעתי מלכתחילה. ואני, סטרייט שכמוני, לא יזמתי לו הרפתקאות מיניות מוזרות ממוחי הקודח, כשאני מודע להשלכות האפשריות של הפאסיביות שלי. ככה זה, להיגררות לא יוזמתית יש גם צדדים שליליים. ראשית מונה לי מחליף חדש וזוטר, שאותו חנכתי במשך שבוע, ואחר כך התחלנו להעביר את חפציי מהבית אל החווה הצמודה לו. עיקר הקידום היה טמון בכך שאני לא אהיה מושגח יותר באופן שוטף. הציות שלי לא יוטל עוד בספק, ואני אזכה לציית למערכת חוקים נוקשה ומפורטת עם בדיקות אקראיות מדי יום. בשלב הזה כבר ידעתי לחיות כמו כלב. רביצה על הקרקע, בונזו, מרדפי כדור, אפילו לעיסת עצמות והשתנה עם רגל מורמת, כל אלה כבר היו בשבילי בגדר הרגל. ביני לביני, אפילו חשבתי שכבר הפנמתי שאני כלב. יותר נהמות ממילים, טריקים מטופשים של גלגולים, לאונן על רגל מעץ (פעם בכמה ימים האדון הרשה לי לפרוק את עצמי, כמעין פרס, תמיד מול עיניו הבוחנות, תמיד בלי מגע יד, לרוב על חפצים ולפעמים על רגל אנושית מזדמנת). אבל רק חשבתי. ההפנמה האמיתית באה רק בשלב הבא, בחווה, בין אחיי הכלבים. ***
יש לי מכסה יומית. האדון שלי מייחס לזה חשיבות רבה. הוא מאמין שכלבים שגומרים על בסיס קבוע (רצוי יומי) הם כלבים טובים יותר. ומישהו צריך לעשות את העבודה השחורה. ורק אני נמצא בחווה מספיק זמן כדי לעמוד במשימה. וגם זה בקושי. יש לו שלושה כלבים מועדפים. הם היחידים שהיו שם בהתחלה, כשהגעתי לחווה. רק אחר כך נוספו האחרים. הם חנכו אותי, כמו שחנכתי את המחליף שלי. הם גם המועדפים עליי, ולא רק בגלל שהם המועדפים עליו, למרות שלפעמים קשה לי להבחין בין ההעדפות העצמיות שלי לבין ההעדפות שלי שהן העתק-חיקוי של ההעדפות שלו. אחד מסוג האסקי, השני כלב זאב והשלישי דני ענק. הם היחידים שאני צריך לאפשר להם לזיין אותי. בכל השאר מותר לי לטפל במציצות, גם אם הם מתעקשים אחרת. בהתחלה אף אחד לא היה מתעקש, גם לא השלושה. ההיפך, הם היו נרתעים מהמגע בדקות הראשונות, ורק כשהזיקפה שלהם כבר היתה מלאה, הם היו מצליחים להתמסר להנאה ולשכוח מהמוזרות של האקט. אבל אחרי כמה ימים הם כבר ראו בי בן בית, ולא היה מוזר עוד בעיניהם שבן אדם מענג אותם. והיום, מספיק שאני שולח אל הזין שלהם יד או לשון, והוא כבר מתחיל להזדקף מאליו. ואל תחשבו שאני לא גאה בזה. יש לנו יותר משלושים כלבים בחווה. כולם, בלי יוצא מהכלל, אחרי שהתרגלו לפה שלי, מעדיפים את דווקא את התחת, אפילו שלרובם המוחלט עוד לא יצא לעשות עליו סיבוב. אולי הם סתם מקנאים בשלושה שכן, ואולי זה סוג של אינסטינקט חייתי, אני לא יודע. בכל מקרה, סקסיים ככל שיהיו, אני לא זוקף את זה לזכות צמד הישבנים שלי. ושלא תבינו אותי לא נכון, עקרונית אין לי בעיה עם הנטייה הזו שלהם, אבל התחת שלי פשוט לא היה עומד בעומס, גם אם הייתי משתמש בחומר הסיכה המשובח שבנמצא. והעובדה שאני אמור להסתובב בחווה בלי בגדים, על ארבע, ושהתחת שלי, מה לעשות, כבר מורחב לא מעט ובדרך כלל גם שמנוני מזיונים קודמים (חוץ מאשר בשעות שלאחר הרחצה השבועית), די מקשה עליי את החיים. לא רק שאם אני עושה הפסקה במציצה כדי לקחת קצת אוויר, אני צריך לשים יד על הכלב כדי שלא ינסה להתגנב מאחורי בהפתעה (וכבר קרו מקרים), אלא שבזמן שאני מוצץ לאחד הכלבים, לפעמים כלב אחר מתעורר מינית ומנסה את מזלו בזינוק מהיר לעבר פי הטבעת שלי (אם כי זה לא קורה הרבה, בדרך כלל הם מחכים לתורם, ומתעוררים רק מהסימן הראשון למגע). האמת, אין לי בעיה עם החדירה המפתיעה מאחורה, כשזו קורה, כי אם ראית-הרגשת אחד אז כבר ראית-הרגשת את כולם, אלא הבעיה שלי היא יותר עם הזמנים. כל ניסיון שכזה גוזל ממני זמן יקר, כי להתנתק מכלב שגוהר עליך ומתחיל לפמפם אותך באקסטאזה, זה הרבה יותר קשה ממה שאתם מתארים לעצמכם, וגם אם תרחיקו אותו פעם אחת הוא ינסה לחדור אליכם שוב, ככה שזה ריטואל שלם שכולל כמה ניסיונות של הוצאת הזין שלו מתוכי, אחר כך קשירה של הכלב לעמוד, ובסוף הזקפה מחדש של הזין של הכלב שהמציצה שלו הופסקה בגסות, וכל הזמן יש את המחשבות על המכסה שאני צריך לעמוד בה. ***
אנשים תמיד אומרים שהם יזכרו לעד את הזיון הראשון שלהם. את הזיון הראשון עם האדון שלי אני לא אזכור בזכות להט של תשוקה, לא היו שם נשיקות וגיפופים, רק חדירה קצת כואבת, מהירה, גמירה, יציאה, וליקוק הטיפות שנותרו בקצה הזין שלו. די טכנוקראטי. אני כן אזכור אותו בזכות הלהט לציית, החשש מהאקט עצמו, מהכאב, וההתלהבות שלי מהאתגר שעורר בי תחושות מעורבות של גועל (מעצם המציצה לגבר) ושל גירוי (מהפקודה למצוץ לגבר). הפרפרים שבבטן ודפיקות הלב המואצות היו שם, כמו בכל זיון ראשון, אבל הם נבעו ממקור אחר. במפגשים הראשונים שלי עם שלושת הכלבים זה היה בדיוק אותו דבר, רק בעוצמות יותר גדולות. אותו החשש מהמעשה הסוטה, רק הפעם מוכפל בכמה מונים. אותה הרגשת גועל שנובעת אוטומאטית מהחריגה מכללי ההתנהגות המקובלים, רק הפעם בליעת רוק לא הספיקה כדי להעלים אותה. בתשע המציצות הראשונות שעשיתי להם, אני חושב שהקאתי במהלך שלוש מהן. וכשאני עוצם עיניים, אפילו היום, אני מסוגל לשחזר לפרטים את הרגעים שבהם בפעם הראשונה קירבתי את פי לזין של הכלב הדני, הראשון שהאדון פקד עלי למצוץ לו. לקח לי זמן להבין שהזין שלהם חפון בתוך תעלת-כיס שעירה, ושכל עוד הוא לא יתחיל להזדקף, הוא לא יצא החוצה ממנה. כבר יצא לי להגניב מבטים אל כלבים מאוננים ברחוב או בבית, אבל אף פעם לא הקדשתי מחשבה לדרך שבה הזין שלהם מגיח לאוויר העולם. היום אני כבר יודע, אם במקרה הכלב לא מרוגש מעצם נוכחותי, אני מלטף עם היד את הבליטה הפרוותית שלו, ואת שק האשכים, שוב ושוב, עד שקצה הזין שלו מציץ, בדרך כלל ורדרד-שקפקף ורטוב, קצת כמו תולעת עיוורת שמגיחה מחור באדמה. אבל אז, בפעם הראשונה, ניסיתי להוציא בגסות את הזין של הכלב הדני מהתעלה, לחשוף את השפיץ הורוד שלו, וזכיתי גם בנשיכה על הזרוע מהכלב, וגם בגערה קולנית מהאדון שלי. אחר כך פשוט התיישבתי על הארץ, במצוות אדוני, והבטתי בדני עושה את שלו. הוא ליקק את המקום שנגעתי בו, עד שהקצה התחיל לצאת, ואני, לאחר שאדוני סימן לי בצקצוק לקום ממקומי, התחלתי לחקות את מעשיו, שולח לשון קדימה. מייד לאחריו טיפלתי באופן דומה גם בשניים האחרים, ורק לאחר כמה ימים פיתחתי את טכניקת הליטוף-שלפני-המציצה, דבר שחסך לי הוצאה של שערות רבות מהפה בגמר כל מציצה. אני עוצם עיניים והנה הוא שוב מולי, בפעם הראשונה בחיי, הקצה של התולעת הרוטטת. לחלוחי למראה, סנטימטרים מפניי, ואני אמור להוציא לשון ולקרב אותה אליו, לגעת בו, לחבק אותי בשפתיי, ולהכניס אותו לתוך פי. באותם רגעים המשימה נראתה לי מגעילה מעבר ליכולתי. אני קופא על מקומי, לשוני נותרת שלוחה למחצה, ראשי מסרב לחצות את הסנטימטרים שנותרו בינינו. אני מרגיש את שאריות עיסת הבונזו עולות במעלה גרוני, נשימתו החמה של הדני עוטפת-חונקת אותי. ואז הקאתי על שנינו. תנקה הכל ותמשיך מאותה נקודה, זו היתה ההוראה הקצרה שקיבלתי מהאדון שלי, שכנראה צפה מראש את התרחשות הדברים. אלא שהדני הקדים אותי והתחיל לנקות את עצמו, ולאחר מכן גם אותי. היום הפעולה של הדני נראית לי טבעית לגמרי, אבל היום אני לא אותו אדם שהייתי אז. באותם רגעים רק רציתי להקיא עוד ועוד, ואז לברוח מהמקום ולא לחזור. אבל גאוות הנשלט שלי לא נתנה לי, ותוך דקות אחרות חזרתי לאותה פוזיציה בה הייתי לפני ההקאה. המשך (חלק ב') יבוא... |
|
|
Queencie(שולטת)
|
לפני 17 שנים •
6 ביולי 2006
וואווו ...
אני מנסה להתנתק מהמוגבלות שלי לגבי שימוש בחיות לצרכים מיניים, בדסמיים בכללם, וקשה .... אבל אני בהחלט יכולה להתחבר לרצון שלך לציית, להיות מובל, להלקח למקום שלעולם לא היית מגיע אליו לוליא השליטה. והנכונות שלך להיות במקומות הללו - נפלאה בעיניי. |
|
|
|
רצסיבי(נשלט)
|
לפני 17 שנים •
9 ביולי 2006
כן, צודקת, ואולי באמת חשוב להבהיר שאני נגד ניצול חיות מכל סוג (ומין...), אבל לא זה העיקר בסיפור.
תודה. |
|
|
Artdeco
|
לפני 17 שנים •
9 ביולי 2006
סוטה שכמוך!
מדליק.
אשמח לקרוא את ההמשך. |
|
|
|
רצסיבי(נשלט)
|
לפני 17 שנים •
9 ביולי 2006
Re: סוטה שכמוך! daffna כתב/ה: מדליק.
אשמח לקרוא את ההמשך. תודה. בוא יבוא... |
|
|
מUחדת
|
לפני 17 שנים •
10 ביולי 2006
Re: סוטה שכמוך! daffna כתב/ה: מדליק.
אינדיד. |
|
|
|
רצסיבי(נשלט)
|
לפני 17 שנים •
10 ביולי 2006
Re: סוטה שכמוך! מיוחדת. כתב/ה: אינדיד. ת'נקס. |
|
|