המלט
|
לפני 17 שנים •
2 בספט׳ 2006
זאלופון
אני לא מסכים אתך שאי אפשר לדעת מה הסיכון של חניקות. צריך להיות ברור שבחניקה יש סיכון הרבה יותר גדול מאשר בהצלפות. הנה, הדוגמה של כחולית תוכיח: האיש הרג את אהובתו; מתי בפעם האחרונה שמעת על מישהו שמת מהצלפות בסשן?? לגבי ההערה של אפלבי -- אני מסכים שה S for Safe ב SSC עומד למבחן כשמתעסקים בחניקות. זה בפירוש לא בטוח, ואין ממש דרך 'בטוחה' לעשות את זה. ניסיתי את זה פעם אחת, וזו היתה בהחלט חויה גופנית מדהימה - אבל הרגשתי שאני הולך על חבל דק, אולי דק מדי, והפסקתי עם זה. |
|
|
| אפלבי |
לפני 17 שנים •
2 בספט׳ 2006
מצב כזה חייב להיות חוויה גופנית מדהימה כי ככל שהגוף קרוב יותר למצבי סטרס גופניים קשים הוא מפריש יותר מורפינים. יש מחיר גבוה לתענוג ושמעתי בטלוויזיה תוכנית עם מומחים שטענו שאחרי כמה פעמים מתמכרים. אמרו שם שהחוויה דומה ללקיחת סם ויכולה להיות מסוכנת יותר מסם.
|
|
|
|
המלט
|
לפני 17 שנים •
2 בספט׳ 2006
אפלבי כתב/ה: מצב כזה חייב להיות חוויה גופנית מדהימה כי ככל שהגוף קרוב יותר למצבי סטרס גופניים קשים הוא מפריש יותר מורפינים. יש מחיר גבוה לתענוג ושמעתי בטלוויזיה תוכנית עם מומחים שטענו שאחרי כמה פעמים מתמכרים. אמרו שם שהחוויה דומה ללקיחת סם ויכולה להיות מסוכנת יותר מסם.
שמעתי פעם משהו שאיני יודע עד כמה הוא נכון, על כך שמצאו כי אחוז גבוה של גברים שהוצאו להורג בתליה הגיעו לאורגזמה מהחניקה 
|
|
|
מיתוסית(שולטת)
|
לפני 17 שנים •
2 בספט׳ 2006
חחחחחחחחח נשמע משעשע לתלות רוצח ואז כשעומדים מולו, מקבלים שפריץ זרע לעין... למען האמת נשמע לי מופרך, הבנאדם הולך למות והדבר האחרון שהוא חושב עליו זה... סקס ואורגזמה, לא? 
|
|
|
Queencie(שולטת)
|
לפני 17 שנים •
2 בספט׳ 2006
כשמחשבים סיכון משתמשים בפרמטר של השכיחות אבל גם של החומרה. בנוסף לכך, יש לקחת בחשבון גם את אפשרות המניעה או הביטחון שאפשרי לעצור "רגע לפני" או שהנזק האפשרי הפיך.
במקרה הזה אמנם לא ידוע התדירות של המקרים החמורים, וחמורים זה לא רק מוות - אלא גם פגיעה מוחית שאפשרית כתוצאה ממניעת חמצן למח. נזק בלתי הפיך. אם לוקחים בחשבון שגם אין אפשרות לדעת רגע לפני שהנזק נעשה או לא, הסיכון פה עצום. גם אפשרות "התיקון" של נזק שהתרחש בהרבה מקרים לא קיימת, אין משמעות לתדירות. בסטטיסטיקה הבעיה היא שגם כשהסיכוי הוא 1 למיליון, אם אתה הוא אותו אחד, עבורך זה מאה אחוז... אז יש סיכונים שפשוט עדיף לא לקחת. ואגב השמועה על הגרוי המיני של נדונים לתלייה, או ששנינו שוחחנו עם אותו רב סרן שמועתי, או שכנראה זה נכון
|
|
|
|
המלט
|
לפני 17 שנים •
2 בספט׳ 2006
כחולית כתב/ה:
חחחחחחחחח נשמע משעשע לתלות רוצח ואז כשעומדים מולו, מקבלים שפריץ זרע לעין... למען האמת נשמע לי מופרך, הבנאדם הולך למות והדבר האחרון שהוא חושב עליו זה... סקס ואורגזמה, לא? לא כחולית, הוא לא חושב על זה; הנקודה היא שיש חיבור בין היצר המיני לתחושת החניקה. אין לו שליטה על זה. בויקיפדיה מתיחסים לתופעה הזו, אבל הם מסבירים שם שהגמירה אחרי התליה אינה מתרחשת דווקא בגלל ענין החניקה, אלא בגלל תופעה של התפשטות שרירים, או משהו כזה. http://en.wikipedia.org/wiki/Autoerotic_asphyxiation (בפיסקה השניה) |
|
|
|
Queencie(שולטת)
|
לפני 17 שנים •
2 בספט׳ 2006
טוב, סקרנותי המדעית התעוררה, חיפשתי ומצאתי:
Some people assume, having heard that male victims of hanging ejaculate spontaneously in their final moments, that there is a direct connection between breath restriction and sexual response. The assumption is mistaken, however: modern judicial hanging causes death not by strangulation but by snapping the spinal cord, and it is the resulting trauma to the nerves that produces the ejaculation. Nonetheless, the command to a bottom that they will not get their oxygen supply back until they come is often remarkably efficacious in producing a rapid orgasm. בתרגום מתמצת - לא הפסקת החמצן או החניקה היא שגורמת לאורגזמה, אלא טראומת ניתוק העצבים בעת התלייה..... והמאמר המלא: http://public.diversity.org.uk/deviant/bfbreath.htm |
|
|
|
מיתוסית(שולטת)
|
לפני 17 שנים •
3 בספט׳ 2006
תיארתי לעצמי
כשלמדתי קצת על פתולוגיה במכללה, הבנתי שברגע שחוסמים דם או חמצן, אז יש מתח בשרירים ומן הסתם הדם זורם למטה ואז (מסיקה מכך) יש זקפה, ואולי זה אפילו גם גורם לרפלקס ריקון האשכים, אבל לא נראה לי שזה גורם לאורגזמה של ממש במובן ההנאה האירוטית שבכך.. אני אפילו מניחה שזה קורה לאחר המוות. יהיה נחמד לתרגם לטובת אלו שאין להם כוח לקרוא באנגלית ובייחוד לא בשעות אלו של הלילה.. 
|
|
|
פייה{O}
|
לפני 17 שנים •
3 בספט׳ 2006
זאלופון כתב/ה: אי אפשר לדעת מה הפרופורציה של מקרים כאלה ביחס למקרים בהם מבוצעים אקטי חניקה והכל עובר בשלום, וגם לא מה שונה בהם מבמקרים שבהם הכל בסדר. לכן לא ברור מהו הסיכון. אחד למאה? אחד למיליון? אחד למיליארד?
אתה צודק שאנחנו לא יודעים על מחקר רציני וסטטיסטיקה מבוססת בנושא, אבל קשה לי להאמין שימצא החוקר הרציני שיערוך מחקר בנושא (שגם יקבל מימון, יאושר בועדות הרלוונטיות, ימצא קבוצת מחקר מתאימה מספיק גדולה ויפורסם בכתב עת ראוי לשמו וכו'). ומכיוון שכך אין לנו אלא להעריך את הסיכון בעצמינו, כל אחד עפ"י הידע והאינטואיציה ורמת הסיכון שהוא מוכן לו. אישית - מלבד אולי יד על הפה שתחסום את הנשימה למקסימום דקה, לא הייתי מתעסקת בזה. לעומת פעילויות בדסמיות אחרות, יש בחניקה יותר מידי פרמטרים שאי אפשר לשלוט בהם, ואם במקרה משהו מתפקשש זה הרבה יותר רציני, מסוכן וקשה לתיקון. |
|
|
זאלופון(שולט)
|
לפני 17 שנים •
3 בספט׳ 2006
את רוב מה שיש לי לומר, כולל האנלוגיה הבנאלית והמתבקשת המתייחסת לסיכוי הגבוה מדי למות על הכביש, אמרתי בשרשור הקודם בנושא ונראה לי מיותר לחזור על כך. אני חושב, כמו פייה, שכל אחד צריך להעריך את רמת הסיכון בעצמו על פי מה שהוא יודע, חושב ומרגיש, ולהחליט אם מדובר בסיכון ששווה לו לקחת. אם מדובר בשרשור הנוכחי רק על חניקה "אמיתית", כלומר כזו שהיא בהכרח ממושכת, עוצמתית ונועדה להביא לאובדן ההכרה או קרוב מאד לכך, ההערכה האישית שלי את מידת הסיכון היא גבוהה מכדי שאהיה מוכן לקחת אותו.
|
|
|