שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

שייכות ?

מל​(נשלט)
לפני 20 שנים • 29 באוג׳ 2003

שייכות ?

מל​(נשלט) • 29 באוג׳ 2003
יוצא לי לקרוא כאן על סאבים המגדירים את עצמם כרכוש או כשייכות של אדון או מלכה .
נכון זה כבר הפך להיות קלישאה icon_smile.gif) , אבל בכל זאת יש משהוא שמפריע לי בכך.

לדעתי ושוב זו דעתי האישית , אין איש רכושו של אף אחד , זה די ברור אני חושב , להיות שייך למישהוא זה אומר הרבה מאוד , זה אומר שהסאב , האדם מבטל את הרגשות המחשבות והרצונות שלו כלפי מישהוא אחר.
אני מקבל את זה במהלך סשיין אבל בשום פנים ואופן לא כדבר כללי בחיים .
אני אימצתי לעצמי משפט שאשה מאוד חכמה פעם אמרה לי , סאדו בשבילי זה סקס וחדר מיטות , מעבר לזה החיים הם חיים .

כי גלישה מעבר לכך זו סטיה שיש לברר את הנטיות שלה במקומות אחרים .
TopKnot​(שולט)
לפני 20 שנים • 29 באוג׳ 2003
TopKnot​(שולט) • 29 באוג׳ 2003
ולא "מעבר לזה" - זו לא סטיה שצריך לברר את המקור שלה?
יש כאלה "שהסטיה החולנית" שלהם נשארת בחדר המיטות, ויש כאלה שלוקחים אותה לשירותים, הסלון, הרחוב, ובכלל חיים איתה מצוין.
האישה ההיא באמת חכמה כי היא אמרה "בשבילי". מההודעה שלך יש לי קצת תחושה של "בשבילנו".
מל​(נשלט)
לפני 20 שנים • 29 באוג׳ 2003
מל​(נשלט) • 29 באוג׳ 2003
TopKnot
הדגשתי לפחות פעמיים את המילה לדעתי , ואני לא השתמשתי במילה "חולני " זה ביטוי שאתה הוספת.
והכוונה במילה של חדר מיטות זה לא למיקום פיזי אלא לדרך המחשבה .

ואתה לא חייב להסכים לדעתי , בשביל זה יש פורום.
רויטל
לפני 20 שנים • 29 באוג׳ 2003
רויטל • 29 באוג׳ 2003
מתחת לכפכף אני חושבת שזאת הפעם היחידה שאני מסכימה איתך לחלוטין.! כרגע
גם אני חושבת שיש דברים שנשארים בחדר המיטות..
לכן איני מוסיפה את המילה רכושו של... כי איני רואה את עצמי רכוש שלו..אני יכולה להיות הכל בשבילו רק לא רכוש, איני חפץ!!
ומה שקורה ביננו זה עניננו בלבד והאישי לי ולו..
אני לא חושבת שאם אכתוב את המילה רכושו של... הוא יהיה גאה יותר או פחות גאה,אני יודעת שאני שלו והוא שלי, הוא יודע גם ! וזה מה שהכי חשוב בעיני..ותאמין לי הוא יודע כמה אני שלו וכמה אני אוהבת אותו
ואתמול גם אמרתי לכמה אנשים, שאם אי פעם אלבש קולר לצווארי הוא יהיה כולו יהלומים, וזה יהיה רביד מיוחד, ולא קולר של שיכות .. ושוב זאת רק דעתי ואני בלבד!
nerissa​(אחרת)
לפני 20 שנים • 29 באוג׳ 2003
nerissa​(אחרת) • 29 באוג׳ 2003
<מה שייכתב מנקודה זו ואילך היא דעתי האישית והמעט סוערת לגבי הדברים והנושא>

מתחת לכפכף,

כשיש אנשים המתביישים במי שהם, נבוכים מכך שידעו,שחוששים (לגיטימית מאוד) שחיי היומיום ייפגעו מעצם הוייתם כסאב/דום, או שהבדסמ הוא שעשוע קוריוזי והעשרת חיי מין בלבד עבורם - ברור שיגדרו את משחקי המין לחדר המיטות.
אני בהחלט לא פוסלת זאת ולא מגדירה אותם כסוטים.. בדיוק כמו שלא אגדיר כסוטים אנשים שלקחו את זה רחוק יותר.. שהפכו את הבדסמ לדרך חיים, שיצאו מהארון ומשפחתך/חברים/מכרים/קולגות לעבודה יודעים מה הם ולמה הם נמשכים - מה הבעיה שלך עם זה?
מה זה רע?
אני חושבת שזה בא מקנאה. לא מהתיפיפות נפש מוסרית של הגברת..
זו דעתימהדברים שכתבת..

תראה לי אחד בקטע שמממש את הנאותיו מבדסמ בסתר - שלא חולם ומפנטז לצאת החוצה מהארון, לקבל לגיטימציה חברתית בדיוק כמו להתנשק בפומבי עם בן הזוג.. לחיות במין עולם מתירני שכזה.. גררררר

לא פגשתי באף אחד משיחותיי האישיות באפילו סאבית אחת (המאמינה בהגדרה שייכת או לא) שלא היתה רוצה ללכת עם קולר אדונה האמיתי לעבודה למשל ולראות את העיניים המבינות מלטפות את התכשיט בעל המשמעות במבט הערצה.. (אווו כן. מכירה את זה מנסיוני האישי icon_smile.gif )

רק בגלל שאתה או האישה ה"חכמה" (וצרת האופקים לדעתי האישית) שרמזה לכך שאלה שלוקחים את הבדסמ רחוק ממנה והופכים זאת לדרך חיים הם אנשים לא נורמליים "סטיה שיש לברר את הנטיות שלה במקומות אחרים.."

נו באמת..

זה מה שהיא אומרת גם על הומואים ולסביות?

זה כיף להרגיש עטופה כל שעות היום.
אם זה עושה אותי סוטה.. well.. מעצם בחירתי בתפקיד השיפחה אני סוטה. אני גם דו מינית.אני גם ג'ינג'ית.
בקיצור - אבוד לי icon_wink.gif
pam
pam
לפני 20 שנים • 29 באוג׳ 2003
pam • 29 באוג׳ 2003
לא, זה לא עושה אותך סוטה.

זה רק עושה אותך קצת חסרת חיים או עמוד שדרה.
מל​(נשלט)
לפני 20 שנים • 29 באוג׳ 2003
מל​(נשלט) • 29 באוג׳ 2003
נריסה היקרה !

ראשית , שוב אדגיש כי אינני מצפה כמובן שכולם יסכימו עם דעתי.
אלא באמת כדי לעורר דיון בנושא חשוב זה , אין כאן התנצחות , לכל אחד יש את הזכות לעשות כטוב בעיניו .

ולהתייחסות לדברייך :

זהו לא רק קטע של בושה , אלא נושא התפיסה של הנושא , אם סאדו היא תשוקה מינית הרי שככזאת , אינני חש בתשוקה זו 24 שעות ביממה , אלא רק בחלקים מסויימים ממנה .
גם סקס ונילי כהגדרתו אוחז במרבית האוכלוסיה שלנו ובכל זאת מעטים הם אלו שעושים זאת בפומבי , במשרד או באמצע הרחוב.

אני מבין את ההרגשה של להיות שייך למישהוא , זו הרגשה נפלאה ,ולהיות שייך הכוונה שהוא שלה והיא שלו.
העבד חשוב ויקר למלכתו כמעט באותה מידה , או אולי בדיוק באותה המידה שבו היא חשובה לו.
ולזה אני חושב התכוונה רויטל.

ועדיין אין כאן ביטול עצמי של רגשותיו מחשבותיו ורצונותיו של אחד הצדדים ,

אני מקווה שהצלחתי להסביר את עמדתי בנושא.






nerissa כתב/ה:
<מה שייכתב מנקודה זו ואילך היא דעתי האישית והמעט סוערת לגבי הדברים והנושא>

מתחת לכפכף,

כשיש אנשים המתביישים במי שהם, נבוכים מכך שידעו,שחוששים (לגיטימית מאוד) שחיי היומיום ייפגעו מעצם הוייתם כסאב/דום, או שהבדסמ הוא שעשוע קוריוזי והעשרת חיי מין בלבד עבורם - ברור שיגדרו את משחקי המין לחדר המיטות.
אני בהחלט לא פוסלת זאת ולא מגדירה אותם כסוטים.. בדיוק כמו שלא אגדיר כסוטים אנשים שלקחו את זה רחוק יותר.. שהפכו את הבדסמ לדרך חיים, שיצאו מהארון ומשפחתך/חברים/מכרים/קולגות לעבודה יודעים מה הם ולמה הם נמשכים - מה הבעיה שלך עם זה?
מה זה רע?
אני חושבת שזה בא מקנאה. לא מהתיפיפות נפש מוסרית של הגברת..
זו דעתימהדברים שכתבת..

תראה לי אחד בקטע שמממש את הנאותיו מבדסמ בסתר - שלא חולם ומפנטז לצאת החוצה מהארון, לקבל לגיטימציה חברתית בדיוק כמו להתנשק בפומבי עם בן הזוג.. לחיות במין עולם מתירני שכזה.. גררררר

לא פגשתי באף אחד משיחותיי האישיות באפילו סאבית אחת (המאמינה בהגדרה שייכת או לא) שלא היתה רוצה ללכת עם קולר אדונה האמיתי לעבודה למשל ולראות את העיניים המבינות מלטפות את התכשיט בעל המשמעות במבט הערצה.. (אווו כן. מכירה את זה מנסיוני האישי icon_smile.gif )

רק בגלל שאתה או האישה ה"חכמה" (וצרת האופקים לדעתי האישית) שרמזה לכך שאלה שלוקחים את הבדסמ רחוק ממנה והופכים זאת לדרך חיים הם אנשים לא נורמליים "סטיה שיש לברר את הנטיות שלה במקומות אחרים.."

נו באמת..

זה מה שהיא אומרת גם על הומואים ולסביות?

זה כיף להרגיש עטופה כל שעות היום.
אם זה עושה אותי סוטה.. well.. מעצם בחירתי בתפקיד השיפחה אני סוטה. אני גם דו מינית.אני גם ג'ינג'ית.
בקיצור - אבוד לי icon_wink.gif
רחפנית-הדומית המרחפת​(שולטת)
לפני 20 שנים • 29 באוג׳ 2003
אז ככה......

אני קצת אלרגית למילה שייכות, ביחוד שהיא מופגנת בסממנים חיצונים כמו קולר, בין אם וירטואלי או אמיתי, או חתימה בסגנון: ,רכושו/רכושה של...."
זו התקרבנות מסויימת.

הרגשת השייכות צריכה לבוא רק מבפנים, מהמקום בו יש הערכה, אהבה, אמון והמון רצון-ולכל אלו שום סממן חיצוני לא משנה.
בנוסף, אין תחושת השייכות צריכה להפריע לחיי היומיום, ומה כוונתי, גם ביחסים ונילים, לדוגמא: חבר וחברה, או זוגות נשואים, הם "בהגדרה" שהחברה יצרה, שייכים זה לזו, אך זה לא כל עולמם.
כן הם חוזרים הבייתה לאישה או לגבר שאיתם חולקים את חייהם בצורה זו או אחרת, אחר יש עולם שלם נפרד שבו הם אינדיוידואל, כמו עבודה, תחביבים וכו'.

תחושת השייכות בבדסמ, במידה והינה קיימת, צריכה להיות מופנמת בלב..ומקסימום להיות מופגנת כמו שאמרו פה, בין 4 קירות.

אישית-לא רוצה שהסאב/בית שלי יכתבו שהם רכושי-כי הם לא! הם לא חפצים, הם בני אדם לפני היותם סאב/ית.

רחפנית.
שיקי​(נשלט)
לפני 20 שנים • 29 באוג׳ 2003
שיקי​(נשלט) • 29 באוג׳ 2003
מר מתחת לכפכף שלום לך!

יש המון סוגים של שליטה – יש המון דרגות של שליטה, יש שליטה שהיא רק פיזית, יש שליטה שהיא רק מנטאלית, יש שליטה המשלבת בין השתיים.

יש המון סוגים של אנשים – שולטים ונשלטים – יש המון מצבים בהם אנשים נמצאים – ומצבי בגרות נפשית, או "הבשלה"

אם בעברי הרחוק יכולתי בהחלט לחשוב כמוך – הרי כיום לאחר שהבשלתי, גדלתי והבנתי דברים חדשים - אני חושב לגמרי הפוך ממך – איך זה אפשרי? זה אפשרי לא תאמין עד כמה זה אפשרי.

חשוב לי שתבין – שאין באמור בתגובתי זו בבחינת "התנשאות" כי אם רק ניסיון להביא את נקודת המבט שלי – השונה משלך ומאותה הגברת ממנה שאבת את הציטוט בהודעתך.

"להיות שייך" – ואוו זה משהו גדול - להיות שייך לגבירה זו תחושה מדהימה, תחושה שלעולם לא ימצאו המילים להגדיר אותה – זו תחושה שרק לאחר שחווים אותה לראשונה – מצליחים להבין במה מדובר.

עד אשר לא חווים אותה – לא יודעים שיש אפשרות כזו בכלל, ההגיון הצרוף שלנו אומר שאין דבר כזה והרי רובינו מונעים באמצעות ההגיון – שכן בני האדם לרוב הם אנשים הגיוניים.

והנה, גם אנוכי אדם הגיוני – וכיום הדבר הכי הגיוני והכי נפלא עבורי הוא להיות שייך לה.
אני כותב לך את כל הדברים האלו וגאה בכל שניה שבה אני שייך לה – לאישה המושלמת ביותר עבורי.

בשל מצב המחשבה – בו אני נמצא ואליו הגעתי – בזכות אותה אחת מדהימה – האלוהים פרטי שלי, אני חש תחושת עילאיות שמעולם לא חשתי – וכששואלים אותי – מה אתה מרגיש? איך אתה מרגיש את כל הדברים האלו בבת אחת? כל שאני יכול לומר להם מבלי לפגוע בהם הוא - כשתכירו את האחת והיחידה שלכם תבינו במה מדובר - אנשים לא תמיד מוכנים לקבל תשובה כזו ורוצים הסבר - "מוחשי".

אבל אני עצמי, יכול להסביר, ולנמק ולהביא דוגמאות, שקפים ותרשימי זרימה – אך לעולם לא אוכל לשכנע אדם – שלא רוצה להשתכנע או לא מאמין כלל שמה שאני אומר קיים.

בדומה לסקפטיות שאנשים מביעים כלפי חייזרים, או כל דבר שהינו בלתי נתפס אחר.

בתחילת דבריי ציינתי שיש המון סוגי שליטה ויש המון סוגי אנשים – לא לחינם אמרתי זאת:

לעניות דעתי – כאשר מגיעים לדרגה בה חשים את תחושת השייכות לה כל הזמן – וכשאני אומר "כל הזמן" אני מתכוון - 24 שעות 7 ימים בשבוע, גם כשהיא אינה נמצאת לידכם – מגיעים לדרגת השליטה הגבוהה ביותר הקיימת ואז האפשרויות הופכות לבלתי מוגבלות – הגבולות מוזזים, חשים רצון/שאיפה להגשים את הרצון שלה ולעשות ה-כ-ל למענה – ולמה? כי מה שאני מקבל ממנה – מה שהיא מעניקה לי יום יום, שעה שעה – גורם לי להבין כל יום שעובר – אני חב לה יותר – אני אסיר תודה לה יותר.

על מנת שזה יקרה, אני יודע היום, שצריך לחוות דרגות שליטה "פחותות" ולעבור שלבים, שיביאו אתכם לשלב בו האני העצמי שלכם יוכל לקבל ולהפנים את אותה תחושת שייכות.

אל תשכחו, שזה לא דבר "רגיל" זהו משהו שונה מכל מה שחיינו ולמדנו עד כה, ובכל זאת כאשר חווים את אותה תחושה, לא רוצים לאבד אותה.

ואם נראה לכם שתחושת שייכות כזו, יכולה לפגוע בדרך כלשהי בעבד או במלכה – כאן אני יכול להעיד עובדתית – זה לא קורה - להפך – אם כי חשוב מאוד מיהי הדומית, מהו קו המחשבה שלה, וכיצד היא רואה ומיישמת את השליטה בעבד שלה.

בקלות ניתן להפוך קשר כזה להרסני – ואז זה באמת נוראי – ומסוכן – אבל בידי האחת והיחידה המיוחדת לה אני שייך – גיליתי על בשרי, שקשר כזה משפר אותי כאדם, משפר משמעותית את איכות חיי, גורם לי לחשוב על דברים כל הזמן, להתפתח, לגדול, להבין.

היא לא נותנת לי לרגע לשכוח את העצמיות שלי –אשר אינה נבלעת בקשר המדהים הזה – להיפך – היא מטפחת אותה, היא גורמת לי להפוך לטוב יותר ולהשתפר – כך שהעולם מסביב נראה קטן וקל להתמודדות – ורק מולה אני ניצב לבדי, רק לה אני נותן את הדין – רק גזר הדין שלה נחשב - רק בפניה אני חלש – מרצון, מבחירה, רק לה אני חייב ועל כך אני אסיר תודה לה.

זו דעתי, אני בטוח שרבים לא יסכימו איתה, אבל אני לא כתבתי אותה כדי לקבל חיזוקים חיוביים, אלא כדי לומר מה אני חש, ולהביא את נקודת הראיה שלי – שהיא שונה לחלוטין משלך כפי שבוודאי כבר הבחנת.

אבל זה כל היופי – כולנו שונים.

שיקי { L }
רויטל
לפני 20 שנים • 29 באוג׳ 2003
רויטל • 29 באוג׳ 2003
רחפנית-הדומית המרחפת כתב/ה:
אז ככה......

אני קצת אלרגית למילה שייכות, ביחוד שהיא מופגנת בסממנים חיצונים כמו קולר, בין אם וירטואלי או אמיתי, או חתימה בסגנון: ,רכושו/רכושה של...."
זו התקרבנות מסויימת.

הרגשת השייכות צריכה לבוא רק מבפנים, מהמקום בו יש הערכה, אהבה, אמון והמון רצון-ולכל אלו שום סממן חיצוני לא משנה.
בנוסף, אין תחושת השייכות צריכה להפריע לחיי היומיום, ומה כוונתי, גם ביחסים ונילים, לדוגמא: חבר וחברה, או זוגות נשואים, הם "בהגדרה" שהחברה יצרה, שייכים זה לזו, אך זה לא כל עולמם.
כן הם חוזרים הבייתה לאישה או לגבר שאיתם חולקים את חייהם בצורה זו או אחרת, אחר יש עולם שלם נפרד שבו הם אינדיוידואל, כמו עבודה, תחביבים וכו'.

תחושת השייכות בבדסמ, במידה והינה קיימת, צריכה להיות מופנמת בלב..ומקסימום להיות מופגנת כמו שאמרו פה, בין 4 קירות.

אישית-לא רוצה שהסאב/בית שלי יכתבו שהם רכושי-כי הם לא! הם לא חפצים, הם בני אדם לפני היותם סאב/ית.

רחפנית.


בדיוק!!!
מה שאני והוא יודעים, מה שאני והוא מרגישים, או כל דבר אחר.. זה אך ורק ביני לבינו בין 4 קירות
ומה שהוא יודע ומה שאני יודעת שייך אך ורק לי ולו, ואני חושבת שזה הכי אמיתי, הכי יפה, הכי בא מהלב, מבלי להראות לכולם שחלילה לא יפספסו.. אני שייכת ל..


שיקי אולי כל מה שאמרת נכון, ואלו התחושות והרגשות שלך, וזאת אהבה בשבילך.. אני לא חושבת שזה ישתנה, או תהיה אדם פחות טוב אם לא תציין שאתה משוייך או לא.. זה יהיה בפנים תמיד..ללא כל סימן חיצוני..
תבין את העוצמה הענקית שאתה כל כך מדגיש כאן...וזה לא יעלם אם יהיה סימן או לא יהיה סימן..
זה אצלך ואצלה בפנים רק בלב שלכם