המכשפה בג'ינס(מתחלפת)
|
לפני 21 שנים •
30 באוג׳ 2003
השחרור שבעבדות
השבוע הסברתי אתהעניין למישהו שהוא לא ממש עבד ויחד עם ההסבר הגעתי לתובנה מענינת אשר כאילו היתה בתוכי כל הזמן.
יש משהו מאוד מאוד משחרר בתחושת העבדות. משחרר מצורך לקבל החלטות, משחרר יצרים כמוסים, משחרר מתשוקות מוחבאות, משחרר מקונפליקטים פנימיים וכדומה. תחושת השיחרור שבאה כשאדם נימצא בעמדה של עבד, ולא משנה אם מדובר בסאשן לוהט או במיפגש ידידותי עם מלכה. עצם העובדה של הסיטואציה הנתונה - היא אשר מאפשר לחוש בשיחרור הזה שעליו אני מדברת. השיחרור מהצורך להיות דרוך לקראת הבאות, השיחרור מהדאגה ומכל השאר. רק לפתוח אוזניים, לפקוח עיניים, להקשיב, לציית ולפעול בהתאם משחררת ומעניקה תחושה מדהימה. מה דעתכם? |
|
|
Neo
|
לפני 21 שנים •
30 באוג׳ 2003
ראשית, היה אפשר לנסח את השאלה בצורה אחרת..
שכן למרות שאין שום קשר למהות השאלה שלך, זה מעורר אסוסיאציה לא נעימה ( "העבודה משחררת", של הנאצים ). באשר לשאלה עצמה, הרבה אנשים אוהבים את איבוד השליטה הזה, להפסיק לחשוב יותר מידי, לעשות, לבצע, להתענג.. לדעתי זה אפילו מקור המשיכה של הרבה אנשים לעיניין. בדיוק אתמול ידידה שלי חקרה אותי קצת על הקטע, ניסיתי להסביר לה מעט ולהבין את הכיוון שלה... ואז היא אמרה לי משפט כמו: "לא ניראה לי שזה בשבילי כל העסק....אבל אתה יודע מה כן ? כן מדליק אותי להיות קשורה, ללא יכולת תגובה ולתת לו לעשות כל מה שהוא רוצה בי...." לסיכום, "השיחרור" שאת מדברת עליו הוא בהחלט תחושה שסאבים שואפים לחוות, במודע או לא במודע. |
|
|
|
המכשפה בג'ינס(מתחלפת)
|
לפני 21 שנים •
30 באוג׳ 2003
איך נשמע לך: "השיחרור שבעבדות"?
טוב, שכלובי  יחליף או יסדר לי אופציית עריכה כאן.
|
|
|
זאלופון(שולט)
|
לפני 21 שנים •
30 באוג׳ 2003
אני חושב שזה בהחלט חלק מהאפיל של להיות סאב, אם כי לטעמי רצוי שהמינון של הגורם הזה בכלל הגורמים שמביאים אדם לעיסוק סאבי יהיה נמוך למדי. אחרת מדובר כבר בבעיות פרסונליות שאינן קשורות לבדסמ.
|
|
|
kamor(נשלט)
|
לפני 21 שנים •
30 באוג׳ 2003
לדעתי את צודקת . חלק מהדברים שמעמיסים על חיינו הם אחריות , החלטות , דאגות . חלק מהאנשים לעיתים מנסים להתחמק מהדברים הללו .
ברגע שיש מישהו שעושה את הדברים האלה במקומך .... ולך נותר רק לעשות מה שאומרים לך . זה אכן משחרר . . |
|
|
| footslave(נשלט) |
לפני 21 שנים •
30 באוג׳ 2003
מסכים בהחלט
במשך כל היום ,אני עסוק בלהגיד לאנשים מה לעשות,
איך לעשות וכיצד להגיד. וכשאני נכנס לסשן הכל מתהפך , נעלמת השליטה נעלם הכל תלוי בי ומסתובב סביבי , האורות מופנים אל גבירתי, ואני אפר לרגליה. לפעמים כשאני עומד לסגור עסקה גדולה, ממש ברגע החתימה אני אוהב להיזכר מאיפה באתי (מאפרה למלכתי) ולאן אשוב. וזהוי בכלל משמעות החיים לא? |
|
|
מלכה מלקה(אחרת)
|
לפני 21 שנים •
30 באוג׳ 2003
לעבדרגל
נראה לי שלהציג את העניין כמשמעות החיים זה קצת קיצוני
מקווה שזה היה רק מתוך זרימת הכתיבה ולא באמת בכוונה מלאה .. |
|
|
דני בוי
|
לפני 21 שנים •
30 באוג׳ 2003
העבדות משחררת? תלוי למי ועד כמה חזק העבד בעניינים.
אין ספק לדעתי שלעבד אמיתי שחי את חיי השליטה אם זה בחיים היומיומיים ואם זה בסיישנים בלבד חייו יהיו יותר קשים להיות בלי מלכה מאשר חיים או קשר כלשהו עם מלכה עד כמה שהקשר יהיה קשה ודורש הרבה השקעה, בקיצור העבדות כן משחררת במובן מסויים. ולמה במובן מסויים? גם עבד שנמצא בקשר כלשהו עם מלכה אם זה לסיישנים בלבד או חיי 24/7 יכול להגיע לנקודת שבירה כלשהי שהעבדות בעצם כבר לא תשחרר אותו אלא תכבול אותו, תעמיס עליו יתר על המידה ובעצם השחרור שלו במצב כזה יהיה חיים ללא מלכה אם כי זה גם פונקציה של זמן שבמוקדם או במאוחר אם הוא עבד אמיתי הוא שוב יתחיל לחפש את "השחרור" שבשעבוד. לגבי מה שנאמר כאן שזוהי מהות החיים זה קצת קיצוני, זה אומר שבלי מלכה אותו אדם אין לו פשוט זכות קיום בעולם הזה, אז מה הפתרון אם אין לך מלכה? להתאבד? |
|
|
|
Ulver
|
לפני 21 שנים •
31 באוג׳ 2003
"העבדות משחררת"????
בבברררר....... ריח של גזענות או סתם הלצה לא במקום? |
|
|
| זד(שולט) |
לפני 21 שנים •
1 בספט׳ 2003
תשאלי את הדתיים (-:
הנושא הזה, שאת דנה בו, כבר זכה לדיון מקסים בנספח לספר "סיפורה של או"
אם במקרה, רק במקרה, ואני בטוח שאני טועה, אבל אם במקרה לא קראת אתהספר - רוצי לחנות הספרים הקרובה למקום מגורייך. (הייתי מצטט לך משם אם לא שנתתי אותו לשפחה האחרונה שלי, ומאז שניתקנו את הקשר אני מתעצל לצלצל ולבקש את הספר. בעצם לא מתעצל, רק "מתבאס" לראות אותה, לרצות לצוות, ולדעת שהיא לא תציית...) תתפלאי לדעת שמי שכותב שם את המאמר (שימצא חן בעינייך להפליא), הוא פרופסור יהושוע ישועה. כן, ניחשת נכון, עם שם כזה הוא רק יכול להיות מתנחל... ואכן הוא כזה. אדם דתי. לא רק שהוא מסכים לחלוטין עם הקביעה שהעבדות משחררת (וההלצה במקום) הוא גם מוצא לזה המון ציטוטים נהדרים של "או" (בעצם של דומיניק אורי, המחברת). וטוען שזוהי בעצם מהותה של כל דת, ושל הדת היהודית בפרט. אני, אגב, מסכים איתו לחלוטין. אני אישית "פריק" של חופש, לא מסוגל להיות שכיר סטנדרטי, לא מסוגל להתמסד, אבל בוזמנית מרגיש מאוים מחופש. תמיד מחפש מסגרת שתחליט בשבילי. את יכולה לנחש שבצבא היה לי כיף (ולא רק בגלל המ"כיות, למרות שגם זה היה נושא פנטזיה חביב עלי...) שונא קהילות ו"שכונתיות" אבל מגדיר את עצמי כדתי (וגם מוותר על כלמיני דברים טעימים בשביל זה) מרגיש שאני פשוט חייב בחורה נועזת, חופשית, פראית ומינית אבל יוצא עם ילדות טובות, הולך למסיבות ש"מפוצצות" בכוסיות - אבל מוצא זיונים רק בערבי ברבקיו אינטימיים על גג של בית, כשכל הבחירה מצטמצמת לזו המכוערת, ולזו המכוערת פחות... בהחלט. יש משהו בעובדה שהחופש לעשות הכל עם המיניות שלי הוא מטרד לפעמים. בתור פאראדוקס אני אומר שככל שמישהו חופשי יותר עם המיניות שלו יש סיכוי שהוא יחפש להיות שולט או נשלט. כשהגוף שלך הופך להיות חור או חפץ, כשאתה הופך להיות כלבלב, אתה מקבל בבת אחת את החופש הבהמי של כלב. אחד התאורים שחוזרים על עצמם בהרבה סיפורי בדסמ הוא ההצטמצמות לנקודה קטנטנה, ככה שכל העולם שלך לרגע הוא הרגל/כוס/תחת/אפר/פקודות של המלכה שלך. רק שלדעתי, וזה דיון מעניין יותר, אולי גם לשולט יש את החופש שבעבדות 
איך זה? קצת יותר מסובך, אבל בגדול, גם הבחירה בהשפלה/הכנעה כמערכת יחסים יכולה לשחרר מקונפליקטים. או שאולי לא. מה את חושבת? |
|
|