מה שלא מלמדים

מה שלא מלמדים

Bloody • 29 באפר׳ 2008

מכל הנושאים שחופרים בהם פה, לא זכור לי הרבה על דחיה, והתנהגות אחריה.
מדברים על איך לגשת לדומית, מה לעשות, איך לדבר, יאה או לא יאה שאי מי מהצדדים ירד לשני וכו'.
אבל היה ונדחת. נמצאת לא מתאים, לא מספיק טוב.
באיזשהו מקום, גם כאן אתה מתגלה כנשלט אמיתי או לא, והאם אתה תופס אותה כבן אדם, או כמכונת שליטה שתעשה מה שתחפוץ שהיא תעשה.
קשה, לשמור על אותה הילת ההדר סביב הראש שלה אחרי זה, אבל גם צריך לשמור את הכבוד אליה. בכל זאת, פעם היא הייתה בשבילך משהו.
תקווה.
חלום.
בכל זאת היא אישה.

מבולגן משהו.



היי, אישה נהדרת... אני מצטער.

red-cell​(מזוכיסט) • 1 במאי 2008

צריך להבין שדחיה היא דבר טבעי, שלה סיבות שונות ומשונות שאחת מהן היא חוסר התאמה בין שני אנשים (ולא חשוב על איזה רקע) וכל מה שיש לעשות הוא לעבור הלאה, גם אם הפנטזיה לא מומשה. אני לא חושב שזה קשור לעניין של נשלט או לא. אולי לנשלטים זה קצת קשה יותר כי אין הרבה דומיות.

הילה? הילה יכולה להתעמעם בעינייך גם בתוך קשר, אחרי קשר, קצת לפני קשר ממשי כשלומדים להכיר את האישה שמולך. הילה גם יכולה ללכת לכיוון ההפוך, אתה מכיר מישהי נחמדה, לא ממש נמשך אליה, ולאט לאט אתה מגלה שהיא דומית חלומותייך, ההילה מתפתחת.

כבוד צריך לשמור כלפי כל אדם באשר הוא ובטח לא לנקוט בתגובה הישראלית המקובלת כ"כ " "מי את בכלל, יש עוד אלף כמוך"
בסופו של דבר, אם אחד מהצדדים לא ממש מעוניין, לא יעזור כלום, צריך להמשיך הלאה.