Lolita(שולטת)
|
לפני 20 שנים •
15 בדצמ׳ 2003
לכל מאן דבעי.
זוהי הודעה/הודאה פומבית.
חברים יקרים , הגיעו מיים עד נפש. איני יכולה לחיות עוד בשקר , הנטל כבד מנשוא , הגיעה השעה להסיר את אשר על ליבי. בחודש פברואר 1975 בבית חולים נווה כינה נולד תינוק זכר , מאוחר יותר אביו הקצב נתן לו את השם "ז'אן" < מאוחר יותר החליף ז'אן את שמו ל-לוליטה>.. זהו אחד מעשרות סיפורים עצובים ומעוררי סימפטיה , בהם נולדה אישה בגוף של גבר. ז'אן היה ילד אלים ושעיר , ומעט פסיכוטי . בגיל 4 גנב לאימו את נעלי העקב והגיע איתם לגנון , רכוב על אופני הרים וורודים. בגיל 6 כבר עשה רגליים וסידר גבות. בגיל 8 קיבל זריקות של הורמונים לוריד ,גידל שדיים , ירכיים וגופו החל להתעגל כגופה של אישה <יש אומרים מעט יותר מידי עגול.....> אבר מינו הצטמק למימדים מינימלים , והודבק לאחור בעזרת מסקנטייפ <בשפה המקצועית אקט זה נקרא – כוס פאלש>. בגיל 12 התחיל לעבוד עם אביו בחנות הבשר , ניקה דגים , עופות ומכר תבשילי מעיים לאולמות ארועים. כל זה , בכדי לחסוך לניתוח הנכסף שיהפוך אותו לאישה-מלכה שכל כך רצה להיות. בגיל 15 התאשפז באותו בית חולים בו נולד <סגירת מעגל – כמה מורבידי..> בכדי להסיר את אותו אבר מיותר ומתסכל. בעודו ממתין לזריקת ההרדמה ולכדורי הוואליום היקרים מפז , הביט אל כפות רגליו המטופחות , ואל אצבעותיו המשוחות לק ורוד מאט , והנה , קיפודית קטנה ודוקרנית התיישבה לו על כף הרגל והחלה ללקק.. זו הייתה שיקית <מאוחר יותר החליפה את שמה לשיקי-קיפוד>. שניהם הרגישו את הכימיה , את החשמל זורם ביניהם בטירוף. הם החלו לשוחח , וראו איזה פלא , הקיפודית , הייתה בעצם קיפוד שנולד בגוף של קיפודית , היא המתינה לניתוח שיהפוך אותה מאישה לגבר.. השניים הבינו שהגורל הפגיש ביניהם ...ההמשך היה צפוי ומתבקש. האבר שהוסר מגופו של ז'אן הושתל בגופה של הקיפודית!! מיותר לציין שמאז חיים ביחד באושר ועושר , בדיקטורה בלתי מתפשרת . שיקי בתוך כלוב צר ומטונף , ולוליטה על מיטת זהב ומשי. זוהי הגרסה המקוצרת של סיפור חיים שלם של שני אנשים , אנשים שמסתובבים כאן בניכם. מודה לכם על האפשרות שניתנה לי להסיר את הסלע שהיה מונח על ליבי כמעט שניה שלמה. אוהבת את כולכם , ומבקשת : השאירו אותנו בכלובכם , נעים לנו כאן 
|
|
|
Demi
|
לפני 20 שנים •
15 בדצמ׳ 2003
שוב פעם מישהו שכח לקחת את הכדורים שלו?
זה שיקי שגנב את הססמה של לולי, תמיד הקיפוד אשם
|
|
|
אליאס(אחרת)
|
לפני 20 שנים •
15 בדצמ׳ 2003
גרסת המאן דבעי או החברה הכי טובה.
פעם קראתי על אחד שעבר ניתוח לשינוי מין ואז נהיה לסבית, אותו אחד גם מסר את חוות דעתו בצורה מפורטות על העונג העצום בלאהוב אשה. כאילו, דה? אך הדברים במקרה דלעיל אינם דומים כלל וכלל, מדובר באישיות נוירוטית, פסיכוטית, עם נטיות קלות לסאדו (טוב, טוב, אני מעגלת פינות בשביל 'עבדי המין' שלא ישתבצו פה) כאשר הסימפטום העיקרי המלווה אותה היא שסעת. עכשיו תסבירו לי אתם, איך גבר הופך לאשה ומוכן לוותר על הפינס שלו? הוא לא, בדיוק. ראיתם פעם גבר שמוכן לוותר על 'מוט ההילוכים', 'החרב המתהפכת'? אני לא. וואלה, הוא ויתר. הפך לאשה תמירה, רגליים ארוכות ויפות עד מאד, שלם הון עתק על שדיים מסיליקון יפים משל פמלה אנדרסון, תווי פנים מעודנים שמבט קר ניבט מהם והחליט שמעכשיו שמו לא יהיה ז'אן אלא לוליטה. הגיע האדון שלנו שהפך לגברת, הכיר גבר כנוע, בהיר ועדין (לשם הצורך נקרא לו שיקי הקיפוד שפעם היתה שיקית), נכנס אתו למיטה וחיפש את המה שמו, זה שהורידו לו. אללה ירחמו, מה יעשה כעת?
באותה העת עמדתי לי בביתי וכססתי ציפורניים להנאתי הפרטית כשאת מה שנכסס ירקתי על הכלבלב שנרמס תחת עקביי, השעה היתה מאוחרת מדי, אולי אחת לפנות בוקר ואולי אני שוב הוזה (ככה זה כשמעשנים עלים ירוקים ולא לואיזה) כשצלצול הטלפון הוציא אותי משלוותי. בהילוך כועס של 'מה מפריעים לי ברגעיי החשובים' נבחתי 'מה?' לשפופרת. מהעבר השני חבר ילדותי ז'אן, שהרי כבר סופר שהפך ללוליטה פונה אלי בקול מבוהל. 'אל תשאלי מה קרה לי' יבב את תוך הפומית, לא אבדתי עשתונות ותחקרתי את השתלשלות הארועים מאלף עד ת'ו. 'הוא רוצה שאחדור אליו ואין לי עם מה' המשיך לילל. חשבתי והפכתי בדברים, כאמור היתה שעת לילה מאוחרת, כולם מזמן הלכו לישון, רק לוליטה ושיקי, הכלבלב ואנוכי ערים ושום חנות לממכר אביזרים חשובים לא פתוח. אותי אמא למדה שני דברים: לא להשאיל נעליים ולא להלוות בגדים, אני הוספתי את שמוליק שלי (הסטראפ-און האהוב עלי) לרשימה החביבה. הבטתי בכלבלב, שמעתי את היבבות מהצד השני והגורל נגזר. 'תגידי לשיקי שיבוא מהר, אני כבר אאלתר משהו', טרקתי את שפופרת ונגשתי בצעד מאיים את הכלבלב שלי. 'נכון שאתה אוהב אותי?' שאלתי בקול רך (ולא אופייני). 'מאד, גברתי' מיד צצה התגובה הצפויה. 'ונכון שאתה הזונה שלי?' המשכתי לתחקר. 'ברור, מלכתי, רק שלך' שוב התגובה הצפויה. 'ונכון שאתה לא זקוק לפינס שלך?' הקשתי והוא, מבטו היה מבוהל אבל הלב היה שלי, הוא לא ענה אבל התשובה נרמזה מבין עיניו. ניגשתי מיד למשימה, בסכין קצבים (סטיות זה סטיות) הורדתי את כל החבילה (שבעיני היתה קטנה, אפסית ורפויה אבל אשה אחרת היתה מעריכה את ה-19 ס"מ), חברתי סיכת בטחון לתחתית ואליה קשרתי משני הצדדים חוטי משי חזקים ושחורים. את האוצר העביר שיקי ללוליטה ששוב חזרה לחייך. סוף דבר: הכלבלב שלי כמעט דימם אל מותו אך בצעד גאוני נשלח למחלקה הפלסטית הנהדרה והמופלאה בבית חולים נווה כינה (אח, שאני אוהבת סגירות מעגל – שם לוליטה נולדה ובערוב הימים הפכה לאשה), הוא טוען שהוא גבר אבל בלי זין (וגם אם היה, אפשר לחשוב מה ההבדל כשהוא לא משתמש בו) ולוליטה שלי הפכה לאשה מושלמת, עם ציצי יפה משל פמלה אנדרסון, עם רגליים ארוכות ואלוהיות, עם תווי פנים של דיווה ועם זין. אשה עם זין, לוליטה שלי. הסיפור המלא, המפורט והמרתק יצא לקראת שבוע הספר הבא עלינו לטובה, בלי נדר. |
|
|
|
שיקי(נשלט)
|
לפני 20 שנים •
15 בדצמ׳ 2003
אוקי... נחשפנו (כל הכבוד לגאון שעלה עלינו), אז אני חושב(ת) שצריך לספר את הסיפור גם מהצד שלי...
הייתי ברווזה מכוערת – קוצנית במיוחד – נצר למשפחת קוצים ידועה ומוכרת, אף אחד לא רצה לצאת איתי – קראו לי הבחורה עם הקוצים – כל חיי רציתי להיות גבר, כזה עם איבר מקדימה, אבל מהסוג הנשלט – חלום חיי. שנים חסכתי כסף לניתוח – ואף חסכתי – אבל הייתה בעיה, בעיה קשה – לא מצאו לי איבר מתאים – אפילו בגוגל חיפשו ולא מצאו... סיפור עצוב, ממש טרגדיה... ואז ביום בהיר אחד.... באחד משיטוטיי במסדרונות בית החולים – בלי כל הכנה מוקדמת – הבטתי למעלה וראיתי מולי את אלוהים- בחיי את אלוהים – הייתי המו{מה} – ובגלל בעיה אחרת שיש לי...בעיית ראיה קשה (הקוצים הסתירו)...התנגשתי עם הקוצים ישר ברגליים של אלוהים.... חשתי משיכה אל אצבעות רגליה – לא יכולתי להתנגד..לא רציתי להתנגד. ואז לפתע שמעתי לחישה לתוך אוזני "קיפודית...אני יודעת מה את צריכה, אני יודעת בדיוק מה את צריכה..." רעדתי, כל הגוף שלי צמרמורות – ברקע התנגן ברמקול של בית החולים נעימה רגועה של איירון מיידן... ואני עניתי בדיוק בשניה בה השיר הסתיים – "אלוהים.... אני צריכה זייייין" לפני שהספקתי לספור עד שלוש – איבדתי את ההכרה...וכשהתעוררתי ולא האמנתי למראה עיניי – איבר מפואר ובדיוק במידה לה קיויתי נצמד אל גופי הקיפודי.... ובאותו היום הפכתי משיקית – לשיקי. היה שם באוויר חשמל – כל הקוצים שלי נעמדו ומאז נותרו לעמוד דום – שייך לה לאחת והיחידה שהעניקה לי את החיים מחדש. מאז אני שוכח להדליק אורות בלילה, לכבות את הרכב לאחר נסיעה, לכבות את התנור בעת הכנת פיצות, ואם הראש שלי לא היה מחובר לי לגוף...גם הייתי מאבד אותו כשאני איתה. ובמילים אחרות - אין גבול למזל שנפל בחלקו של קיפוד (קיפודית במקור) אחד/ת. שיקי{L} |
|
|
|
Lolita(שולטת)
|
לפני 20 שנים •
15 בדצמ׳ 2003
דמי , אם זכרוני אינו מטעני גם אתה היית באותו בי"ח.
כן כן...עכשיו אני נזכרת , "אדמית הכלבה הזיהומית" , התרוצצת שם בין פחי הזבל , חיפשת מחטים , מזרקים ואברים כרותים. אם כולנו כאן מתוודים , לא הגיע הזמן שתצא גם אתה מהארון ? |
|
|
|
Demi
|
לפני 20 שנים •
15 בדצמ׳ 2003
וכשלולי צודקת אז היא צודקת,
ומההכרות הקצרה שיש לי עם לולי התברר לי פעם אחר פעם שהיא תמיד צודקת אז כן, גם אני אתחיל לחשוב על יציאה מהארון רק עלי להזהירכם מראש שהכניסה תהיה אסורה לנשים בהריון ובעלי לב רגיש |
|
|
שוקולית(שולטת)
|
לפני 20 שנים •
15 בדצמ׳ 2003
רגע שנייה,אחותיייייייי
צריך להיות לזה,רקע לא? ????? |
|
|
|
Lolita(שולטת)
|
לפני 20 שנים •
15 בדצמ׳ 2003
הרקע עלייך , גם את היית שם...ספרי , ספרי.
|
|
|
|
שוקולית(שולטת)
|
לפני 20 שנים •
15 בדצמ׳ 2003
למה את עושה לי,את זה?
יודעת מה? את לא חברה!! טוב בגלל שלוליטה עשתה לי אאוטינג,מה שאסור ... חברים,אני נולדתי עם בקבוק טקילה. אימי,התמכרה לטיפה המרה ואני,נשאית אלכוהול עדיין מושפעת מזה. אז,קבלו אותי כן, אני אלכוהליסטית |
|
|
|
שיקי(נשלט)
|
לפני 20 שנים •
15 בדצמ׳ 2003
דמי כוכבית – הלוואי שכולם היו יוצאים מהארון כמוך – עולם הפורמים הבי די אס אמים היה נראה הרבה יותר טוב.
}{ שיקי{L} |
|
|