לילימיי(שולטת) |
לפני 14 שנים •
4 ביולי 2010
רואה את המציאות. (חוש הראיה)
לפני 14 שנים •
4 ביולי 2010
לילימיי(שולטת) • 4 ביולי 2010
הוא נוגע בה. מניח ברוך את ידו עליה, מלטף את עמוד שידרתה. עצם, עצם הוא עובר באיטיות, בחושניות. היא מזדקפת גופה נמתח, נידרך. רגליה מתפסקות מאליהן אבל היא, בוחנת. בוחנת את עצמה כל הזמן. היא במצב של אפס טעויות, כי אין דרך אחרת. לשרוד. בחייה, כל נגיעה מספרת סיפור. והסיפור שלה, כספר עב כרס נפתח ונסגר, נפתח ונסגר. דפים רבים, של חיים. מעניינים, משעממים עצובים, כואבים מאושרים מצחיקים, מוכתמים מצהיבים, ריקים ג ו ר ל י י ם. הוא מדפדף, במה שהיא מראה. סקרנותו גוברת כי רב הנסתר על הגלוי, איתה. למרות הבילבול והעוצמה שבה, היא יודעת את מקומה. כלבת רחוב שחורה כמו לפני טביעה, מחבקת את רגליו. היא רואה את העבר ואת העתיד. מריחה טיפות מזככות של גשם פתאומי, עכשיווי. ואור גדול יוצא, בוער מתוכה. |
|
dahanc(שולט) |
לפני 14 שנים •
5 ביולי 2010
למרות ...
לפני 14 שנים •
5 ביולי 2010
dahanc(שולט) • 5 ביולי 2010
מילים כדורבנות...וכול כך אופיניות לך, חומד....
למרות שהיית צריכה לכתוב אותן במדור אחר...א-ה-ב-ת-י !!! |
|
לילימיי(שולטת) |
לפני 14 שנים •
5 ביולי 2010
Re: למרות ...
לפני 14 שנים •
5 ביולי 2010
לילימיי(שולטת) • 5 ביולי 2010
dahanc כתב/ה: מילים כדורבנות...וכול כך אופיניות לך, חומד....
למרות שהיית צריכה לכתוב אותן במדור אחר...א-ה-ב-ת-י !!! תודה רבה D, אני שמחה שאתה אוהב...(: איפה לדעתך הייתי צריכה לכתוב? |
|
the rain song |
לפני 14 שנים •
14 ביולי 2010
Re: למרות ...
לפני 14 שנים •
14 ביולי 2010
the rain song • 14 ביולי 2010
לילימיי כתב/ה: dahanc כתב/ה: מילים כדורבנות...וכול כך אופיניות לך, חומד....
למרות שהיית צריכה לכתוב אותן במדור אחר...א-ה-ב-ת-י !!! תודה רבה D, אני שמחה שאתה אוהב...(: איפה לדעתך הייתי צריכה לכתוב? זה מקסים וזה במקום הנכון |
|
אדון בועל בתשוקה |
לפני 14 שנים •
14 ביולי 2010
על המעמד העלוב של "חוש הראיה " במרחב הבדסמי
לפני 14 שנים •
14 ביולי 2010
אדון בועל בתשוקה • 14 ביולי 2010
אין ספק שלחוש הראיה מעמד דומיננטי בהבניית התשוקה שלנו. אבל כשמדובר במרחב הבדסמי לחוש הראייה מעמד עלוב ומושפל במיוחד - שהרי עלוב ונכלם ניצב "חוש הראיה" מול הנשים השמ"ד ( לצרכי קיצור : ר"ת של " השמנות, מכוערות, דחויות" ) שממלאות את נוף חיינו ולא מותירות לנו פיסת אוויר ומרחב לעין.. אבוי לה לתשוקה שצריכה להיבנות על סמך מה שחוש הראיה מציע לנו במרחב הבסדמי.
רק חוש הדמיון מצליח בדוחק למלא את מקומו של חוש הראיה כשאנו ניצבים, שוב ושוב, מול הנשים השמ"ד, ובמאמץ אדירים, אנו מנסים, באופן נואש, לשייך את הדמות ההיפופוטמית שמולנו ל....מין הנשי. |
|
לילימיי(שולטת) |
לפני 14 שנים •
14 ביולי 2010
Re: למרות ...
לפני 14 שנים •
14 ביולי 2010
לילימיי(שולטת) • 14 ביולי 2010
the rain song כתב/ה: לילימיי כתב/ה: dahanc כתב/ה: מילים כדורבנות...וכול כך אופיניות לך, חומד....
למרות שהיית צריכה לכתוב אותן במדור אחר...א-ה-ב-ת-י !!! תודה רבה D, אני שמחה שאתה אוהב...(: איפה לדעתך הייתי צריכה לכתוב? זה מקסים וזה במקום הנכון תודה שיר גשם שאת.. שמחה שאהבת (: |
|
לילימיי(שולטת) |
לפני 14 שנים •
14 ביולי 2010
Re: על המעמד העלוב של "חוש הראיה " במרחב הבדסמי
לפני 14 שנים •
14 ביולי 2010
לילימיי(שולטת) • 14 ביולי 2010
אדון בועל בתשוקה כתב/ה: אין ספק שלחוש הראיה מעמד דומיננטי בהבניית התשוקה שלנו. אבל כשמדובר במרחב הבדסמי לחוש הראייה מעמד עלוב ומושפל במיוחד - שהרי עלוב ונכלם ניצב "חוש הראיה" מול הנשים השמ"ד ( לצרכי קיצור : ר"ת של " השמנות, מכוערות, דחויות" ) שממלאות את נוף חיינו ולא מותירות לנו פיסת אוויר ומרחב לעין.. אבוי לה לתשוקה שצריכה להיבנות על סמך מה שחוש הראיה מציע לנו במרחב הבסדמי.
רק חוש הדמיון מצליח בדוחק למלא את מקומו של חוש הראיה כשאנו ניצבים, שוב ושוב, מול הנשים השמ"ד, ובמאמץ אדירים, אנו מנסים, באופן נואש, לשייך את הדמות ההיפופוטמית שמולנו ל....מין הנשי. אוו.. הנה אב"ב (איש בלי ביצים), הגיע גם אלי. אז איך אומרים? של נעלך מעל רגליך כי מידה 36 עומדת לפניך.. |
|
בריז'יט(אחרת) |
לפני 14 שנים •
14 ביולי 2010
Re: על המעמד העלוב של "חוש הראיה " במרחב הבדסמי
לפני 14 שנים •
14 ביולי 2010
בריז'יט(אחרת) • 14 ביולי 2010
אדון בועל בתשוקה כתב/ה: אין ספק שלחוש הראיה מעמד דומיננטי בהבניית התשוקה שלנו. אבל כשמדובר במרחב הבדסמי לחוש הראייה מעמד עלוב ומושפל במיוחד - שהרי עלוב ונכלם ניצב "חוש הראיה" מול הנשים השמ"ד ( לצרכי קיצור : ר"ת של " השמנות, מכוערות, דחויות" ) שממלאות את נוף חיינו ולא מותירות לנו פיסת אוויר ומרחב לעין.. אבוי לה לתשוקה שצריכה להיבנות על סמך מה שחוש הראיה מציע לנו במרחב הבסדמי.
רק חוש הדמיון מצליח בדוחק למלא את מקומו של חוש הראיה כשאנו ניצבים, שוב ושוב, מול הנשים השמ"ד, ובמאמץ אדירים, אנו מנסים, באופן נואש, לשייך את הדמות ההיפופוטמית שמולנו ל....מין הנשי. מאמי, זו שכתבה על חוש הראייה היא כוסית. לא שמ"ד ולא נעליים (-: למען גילוי נאות: 1. אני שמ"ד 2. היא חברה שלי (לא בגלל שהיא כוסית) |
|