ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

בעבודה

סוס בלי שם
לפני 13 שנים • 23 בספט׳ 2010

בעבודה

סוס בלי שם • 23 בספט׳ 2010
שלום לכולם,

הסיפור שאכתוב מייד הוא סיפור אמיתי,
סיפור שמתבשל לי בראש כבר הרבה זמן, ואתמול החלטתי לעשות צעד קדימה, לשנות דברים.
והעזתי...
סוס בלי שם
לפני 13 שנים • 23 בספט׳ 2010
סוס בלי שם • 23 בספט׳ 2010
קצת רקע.


אני בעל עסק ויש לי מספר עובדים ועובדות
אחת העובדות שלי היא בחורה צעירה ונאה בת 22.

בחורה מאד חרוצה ושאפתנית, עובדת קשה, אבל גם חכמה ומניפולטיבית.
לא אחת חשבתי לעצמי איך דברים עשויים להתפתח לו ידעה על נטיותי,
לו אזרה די אומץ לדבר אליי בצורה שונה,ללא חשש.
לדרוש ולא לוותר, כפי שהיא עושה עם אחרים.

החלטתי לתת לה דחיפה אנונימית קטנה, ולבדוק מה היתה עושה לו ידעה, לא חשבה שהיא יכולה...
סוס בלי שם
לפני 13 שנים • 23 בספט׳ 2010
סוס בלי שם • 23 בספט׳ 2010
שלחתי לה ס.מ.ס. ממספר שאינה מכירה.
הסברתי לה שאת מספר הטלפון שלך ראיתי על כרטיס ביקור שלה,
והסברתי לה להבין שאני מכיר את בעל הבית שלה.
וכתבתי:
"...
היית אולי רוצה לדעת שיש באפשרותך לחיות חיים נוחים יותר,
הבוס שלך מאמין בשליטה נשית, ואוהב בחורות צעירות, חזקות ועצמאיות.
עכשיו, כשאת יודעת, כל שעלייך לעשות, הוא ללחות על הכפתורים הנכונים,
ולאט לאט לקחת יותר ויותר שליטה."

בהודעה נוספת, ביקשתי את כתובת האי-מייל שלה,
וביקשתי לדעת אם היא מעוניינת בפרטים נוספים, שתאשר.
סוס בלי שם
לפני 13 שנים • 23 בספט׳ 2010
סוס בלי שם • 23 בספט׳ 2010
קיבלתי תשובה לס.מ.ס.:

" האי-מייל שלי הוא: _ _ _ _ _ _ _ _ _ _"
תכתוב לי בבשה, אני רוצה לדעת עוד.
סוס בלי שם
לפני 13 שנים • 23 בספט׳ 2010
סוס בלי שם • 23 בספט׳ 2010
דרך אגב,
שפת האם של הבחורה אינה עברית,
ולכן כתבתי את המייל ואת הסמס באנגלית,
על מנת לשמור על עמימות וכדי להסתיר את זהותי המינית מבלי שהדבר ייראה חשוד
סוס בלי שם
לפני 13 שנים • 23 בספט׳ 2010
סוס בלי שם • 23 בספט׳ 2010
הקשר הבא כבר היה באי-מייל.


כתבתי לה שבמידה והיא מעוניינת אני יכול לעזור לה לגרום לבעל הבית שלה לעשות מה שהיא רוצה ומה שהיא מחליטה במקום המצב שסביר להניח שקיים כרגע, בה הוא מחלק הוראות, והיא מבצעת.

בתגובה, חשדנית ומבולבלת כצפוי, נשאלתי מה קרה, מי אני ומדוע אני מעוניין לעזור לה.

עניתי:
"
כלום לא קרה,
אני עושה את זה מסיבה מאד פשוטה, אני לא חושב שבעל הבית שלך אמור לעשות מה שהוא רוצה,
ולבטח ובטח הוא לא אמור להורות לאחרים מה לעשות.
ישנה רק שאלה אחת, האם את מעוניינת להיות זו שמחליטה מי ומה עושים מה, איפה ומתי?
אם את מעוניינת אני יכולה להדריך אותך כיצד לעשות זאת..."

*השימוש בלשון נקבה הינו מכוון, שכן בשלב זה התחלתי לגרום לה לחשוב שאני מכרה של בעל הבית שלה.
סוס בלי שם
לפני 13 שנים • 23 בספט׳ 2010
סוס בלי שם • 23 בספט׳ 2010
תגובתה הבאה היתה די קצרה:
"אני מבינה אבל הוא בעל הבית שלי, זה העסק שלו, ואני עובדת שלו"
תכתבי לי בבקשה עוד ולאחר מכן אגיב."

עניתי מהר:
"קודם כל את צריכה לזכור שגם בעל הבית, הוא בסך הכל בן-אדם, גבר.
ולכן את יכולה להביא אותו למצב בו את תהיי זו שתחליטי עבורו מה הוא עושה ומה הוא לא עושה

במילים אחרות, באופן רשמי הוא עדיין יהיה בעל הבית שלך,
אבל בפועל הוא יעשה מה שאת תחליטי שהוא עושה!
זה עשוי לקחת קצת זמן, אבל אם תנהגי נכון, החיים שלך עשויים להיות הרבה יותר נוחים..."

סיימתי במשפט הבא:
"האם את סבורה שיהיה נחמד לראות אותו עושה מה שאת מחליטה?"
סוס בלי שם
לפני 13 שנים • 23 בספט׳ 2010
סוס בלי שם • 23 בספט׳ 2010
תשובתה היתה:

"so tell me..."
Bloody
לפני 13 שנים • 23 בספט׳ 2010
Bloody • 23 בספט׳ 2010
מה הסיכויים שתצליח לכתוב את כל זה בהודעה אחת, ולא על פני עשרות הודעות?
סוס בלי שם
לפני 13 שנים • 23 בספט׳ 2010
סוס בלי שם • 23 בספט׳ 2010
בהמשך היו חילופי הודעות נוספות,
מהן ניתן להבין שהרעיון מוצא חן בעיניה, אך יחד עם זאת היא חוששת,
ולא בטוחה מה עליה לעשות ואיך להפוך את היוצרות.

דירבנתי אותה, ועודדתי אותה
אמרתי לה שזה תהליך בו היא צריכה לעשות הרבה צעדים קטנים ופרובוקטיביים,
וכי בכל פעם שבעל הבית שלה יבליג, היא למעשה עושה צעד אחד קדימה.
המשכתי וייעצתי לה לא עשות דברים מהר מידי, לא לעיני עובדים אחרים או לקוחות,
וכי בצורה זו הוא יוכל להבליג, ולאט לאט יתרגל למצב הדברים החדש.

ונתתי לה דוגמה לצעד קצת נועז, שיש באפשרותה לעשות:
כתבתי:
"מהיכרותי עם בעל הבית שלך, הוא לא אוהב עשן וסיגריות.
את יכולה לדוגמה להצית סיגריה כשאת נמצאת במשרד שלו, מולו,
במידה ויאמר משהו, (וסביר להניח שיאמר), הישירי אליו מבט, המשיכי לעשן,
ועני לו בצורה סרקסטית משהו 'יש לך גם דברים חשובים לומר לי?'
אם יצליח, תדעי שניצחת במערכה הראשונה,
ושמעתה את יכולה לעשות זאת שוב ושוב גם אם הדבר אינו מוצא חן בעיניו..."