מסירת כל רכושו

צעיף אדום מדם • 16 בדצמ׳ 2010

אוי, כן חייכתי, אופסי!
יוהו, מפיסטו, אני לא רוצה להעליב אותך, כתבת דברים באמת חשובים, ומהלב, ואני יודעת, פשוט יודעת שמה שאני אגיד נורא מעליב.
זה לא אישי, אוקיי? אני אפילו לא יודעת איך אתה נראה בכלל. לקבל הכל ברוח טובה. אוקיי?. אני פשוט מתה על איך שהמוח שלי ישר מערבב כל מיני דברים בשעטנז כלכך מטורף, ואני חייבת לשתף. חוץ מזה, היי, זה הפורום לפנטזיות על שליטה נשית, לא? אז קדימה
פשוט דמיינתי אותנו כזוג, ואתה כועס עליי כלכך ככה, שיש לי בעיות נפשיות, ואומר מהלב את מה שאמרת בפורום. אבל אני אומרת לך שתעמוד, וכל פעם שיש לך טיעון חשוב נגדי תוריד פריט לבוש.

אז אתה מוריד את ז'קט, ואומר:
"את רוצה להשתמש בהעדר כוח פיננסי כאמצעי לכך שיקשיבו לך גם כשלא מסכימים איתך.
השימוש שלך בשעבוד פיננסי כדי לכפות את רצונך לא מעיד על החוזק שלך אלא להפך, על חולשתך. "

אני מסמנת לך להמשיך, ואז אתה מוריד את החולצה, וטוען בתוקף:
"את מוצאת פגם מוסרי בלקחת חסר כל ומשווה את זה לנישואין עם קטינה תאילנדית.
מצד שני לקיחת בעל רכוש, הפיכתו לחסר כל ואז שיעבודו מבחינה פיננסית נשמע לך יותר מוסרי. מוזר."

ואז מוריד את המכנסיים, ומרעים בקול:
"קחי לעצמך כמה עבדים, הם יאלצו למסור לך את רכושם אבל הם יקבלו אותו חזרה - אם הם הצליחו לשכנע אותך שזה הדבר הנכון (אם לא אז לא?)."

בינתיים אתה מתחיל לרעוד, כי קר לך, אבל בסוף מוריד את התחתונים וממש צועק עליי (עדיף עם תנועות ידיים)
בשביל ליעל את העניינים את יכולה גם לנסח לעבדים שלך ספר חוקים הכולל קנסות כספיים במקרה של חריגה מהקודים שלך, למשל אם הם מחבקים את הילדים שלהם או מסתודדים בינהם.

הזין שלך קטן, כי קר (בד"כ הוא גדול כזה, עבה) ואתה מסיים בפאנצ' המושלם
"תוכלי גם להחליף את שמך לגאולה (רצון)."

עוברת דקת דומייה..ואז אנחנו יושבים, ומדסקסים, מה מוסרי, ומה לא מוסרי.. וכו'.

בכוח המוח{Aion} • 16 בדצמ׳ 2010

זה לא שיש לי היכרות אישית עם מפיסטו, אבל הבנתי לגביו כמה דברים בסיסיים.
אחד מהם הוא זה: גם כשמאוד קר הזין שלו גדול. ממש גדול.

אבל אני בטוחה שהוא ישמח לדסקס בעירום סוגיות חשובות כל כך..

קייסי • 16 בדצמ׳ 2010

פיסטוש, אתייחס רק לאיזכור שלי בדבריך.

אני לא "ניסיתי להסביר לה", ודאי שלא בהצלחה או בחוסר הצלחה. הצגתי את גישתי, השונה משלה.
לא ניסיתי להסביר לה כלום, ראשית משום שגישתי אינה דידקטית במהותה. אנו עוסקים בצרכים שונים ובטעמים שונים. עצם השיתוף ההדדי מאתגר בעיני. לוותק של אחת או אחרת מאיתנו אין שום חשיבות כשהצרכים ממילא אינם חופפים, אבל הרעיונות המגוונים מעשירים את כולנו.

שנית, אני מוצאת שצעיף היא אשה מסקרנת, מעניינת ומקורית, שחושבת אחרת מהמקובל, לפחות מהמיינסטרים שיצא לי להתקל בו עד היום, ויצא לי.
אין לי שום סיבה או ענין להסביר דבר מה, בסוג של פטרנליזם מתנשא, לאדם שנמצא בעצמו במסע חיפוש.
הדרך היא בעלת ערך לכשעצמה, בעיני. אני לא רואה שום סיבה לקיצורי דרך שיעלו אותה על מסלולים שעשויים להתאים לאחרים אך לא למאוויה.

שלישית, העובדה שאני רואה עוצמה בשימוש במשאביי האישיותיים, אינה אומרת שאני רואה חולשה בגישה מנוגדת, שמאתגרת את חוקי המשחק המקובלים ומציעה שליטה אחרת, אפילו סוג של מטריארכיה.
פעמים רבות אנשים לוכדים את עצמם בקשרי נישואים, שולטים ונשלטים מתוך סבל צרוף ומתגרשים בכאב רב. מדוע לא לנסח כללים שמובנים ומקובלים על כל הצדדים מבעוד מועד? רעיון מפתה דוקא, הגם שלא מתאים לצרכיי שלי.

ולסיכום, נדמה לי שצעיף מדברת בנימוס רב וברוח טובה ועונה כך אף לציניים ולביקורתיים ביננו. אני לא רואה סיבה לענות לה בעוינות. אני בעד לחייך אליה (או שאחבק אותך חיבוק דב קבוצתי, פיסטו!).

מיתוסית​(שולטת) • 16 בדצמ׳ 2010

קודם כל למה את חושבת שהוא יכול לדעת בביטחון שלא תנצלי את זה?
הרי הוכחת שאת יכולה לנצל את כוחך לרעה באותו שירשור של הבחור שהתקשרת לאישתו.

שנית, אם את לא רוצה נישואין, את יכולה להיות ידועה בציבור שלו.

שלישית, לא ענית לטענות המאוד מעניינות של פולו שהן מעשיות. כלומר, נראה שאת מדברת באופן מאוד תיאורטי ובאוויר ולא ענית איך פרקטית (כמו הדוגמה של וונוס) תבצעו את העברת הכספים והרכוש אלייך, איך הוא יקבל כספים בכל פעם שיזקק למשהו?

רביעית, האם את מחפשת עבד כעבד וזהו, או עבד שיהיה גם בן זוג ואז נישואין או לגור איתו (כידועה בציבור למטרה רומנטית או נוחיות גרידא) הם גם אופציות?
בכלל, למה לא 24/7 עד הסוף?
האם יש סיכוי שתדרשי ממנו לנתק קשרים עם בני משפחה וחברים או שלא ילך לעבודתו ואף יתפטר כדי לבחון את מסירותו אלייך ולהסיר גורמים מתערבים?

חמישית, אני חושבת שיש טעם לפגם בכך שהוא לא יוכל להפסיק את הקשר הזה מתי שירצה איך שירצה. במיוחד כשיש את הסחיטה הכלכלית הזו (והיא סחיטה לכל דבר, הרי למרות כל מה שתגידי וגם נשים נשואות או גברים נשואים עושים את זה אז כל וחומר כשאין מחוייבות חוקית ומוסדרת לזה) ואת יכולה לומר לו שלא יקבל לעולם את רכבו, דירתו, כספו וכו' או תחת תנאים שבאופן רגיל לא היה מסכים להם.
רוצה לומר, שאת שוללת את יסוד ההסכמה שהוא אבן היסוד לכל מערכת יחסים חוקית ומוסרית עם ובלי קשר לבדסמ.

אגב, כעו"ד את בטח יודעת שאת נשמעת כמו גבר אלים שמכה את אישתו.
שולל ממנה ומנתק אותה תחום אחד אחרי השני בחייה כדי להשיג שליטה מירבית וחולנית תוך שימוש בבידוד חברתי, אלימות מינית, פיזית, מילולית וכלכלית ושלילת החירות הבסיסית.
מה את אומרת על ההשוואה הזו?

בכלל, בעיניי שליטה כה טוטאלית על רכושו וכספו של אדם היא נובעת מחולי:
חולי של האדם הלוקח כמו בדוגמה לעיל או חולי של האדם הנותן (ברמה קיצונית וחוקית בה אני כוללת בזה כל אוכלוסיה חלשה שהצד השני מהווה אפוטרופוס לרכושו כמו פגועי נפש, קטינים, מפגרים וכדומה ובצורה פחות קיצונית שזה פשוט לא נשמע בסדר, נשמע כמו משהו קיצוני שאדם מן היישוב יסרב לעשות).

למען האמת אני לא יודעת אם תמצאי אחד כזה, אנשים בקושי מסכימים להיות "עבד כספומט" במובן של לתת כסף ומתנות למלכה על פי דרישתה, אז שליטה טוטאלית בלי יכולת לקבוע, להחליט או לסרב?

Shimmy​(נשלט){Vents} • 16 בדצמ׳ 2010

אחלה של פנטזיה=חרא של מציאות.

כשרוצים ממש להרוס למישהו את החיים מגשימים לו את הפנטזיה האולטימטיבית שלו.
הוא לומד כמה זה רחוק מכל מה שקיווה, כמה היה לו טוב לפני וכמה הוא אדיוט עכשיו.
כשעסקינן בסאב זה יחרמן אותו פי שניים למשך כמה שעות, אולי יותר, אח"כ זה סתם יגרום לו להרגיש אדיוט.
מה שהופך את ההתרגשות והפנטזיה להיות עבד לכ"כ גדולה היא דווקא היותנו בני חורין, ככל שאנחנו יותר בני חורין כך הריגוש שבעבדות הבדסמית גדל יותר ויותר. ואם זאת לא חושב שיש מי שירצה באמת להחזיר לחוק את העבדות.

המלט • 17 בדצמ׳ 2010

כחולית, את חייבת לשקול קריירה במשטרה. כחולית המדים.

underfoot • 17 בדצמ׳ 2010

אני סבור שמה שגורם לזעזוע קשה אצל חלק מהמגיבים פה הוא העובדה שגישת הבלי-חוכמות של צעיף אדום מדם כלפי הפאמדום נוגעת בעצב חשוף. אין לי בעיה לחייך כי אני יודע שלעולם לא אמצא את עצמי בסיטואציה אותה אני מחשיב כחולנית. יש לי בעיה קשה לחייך משום שאני יודע שאני חושב על הסיטואציה הזאת והיא מרגשת אותי, יש לי מערכת יחסים איתה, מערכת יחסים דו-ערכית ועל כן בעייתית.

דווקא היעדר השפיות (בפוסט הקודם של צעיף) והטוטאליות (בפוסט הזה) כאילו מסמנים בטוש זוהר את עמוד השידרה של הריגוש המיני הזה, שכן אנחנו כמו עש לילה שחג סביב הנורה החשמלית וחושב שזהו ביתו, ככל שמתקרבים לנורה הלוהטת כך עולה הסכנה ועימה גם ההתרגשות והאינטנסיביות המינית וכשמגיעים לנורה אז נשרפות הכנפיים ומתים.

הגבולות הנוקשים שצעיף מבקשת לשים בינה לבין המשרת שלה יוצרים עולם חדש שבו הדינמיקה האנושית (טיק של עין, דמעה, הפסקת סיגריה מטאפורית) מתה לחלוטין ובמקומה יושבת היררכיה אמיתית שאינה תיאטרלית ומשוחקת. זה עלול לגרום לכאבי לב קשים מאוד למי שבוחר לשחק באש הזאת.

Dunbar{Supreme93} • 17 בדצמ׳ 2010

אני מסכים עם אנדרפוט,
צעיף בעצם משחקת פה משחק מעניין עם הפנטזיות של המזוכיסטים. היא אומרת להם (לנו), אלו הפנטזיות שלכם אה? עכשיו בואו ונראה מה יקרה.

שולה פנינים • 17 בדצמ׳ 2010

מסכימה איתך מאד וזאת הסיבה לכך שמסרבת לתת לחסרי ניסיון הזדמנות "להתנסות".
בעניין המדובר: כבר היו דברים מעולם. יש המחבבים תלות מוחלטת בהם, והתלות יכולה להתבטא בכמה תחומים (רגשיים, מנטאליים ופיזיים).
לי אישית זה מאד לא מתאים, אבל יכולה להבין את הצורך הזה אצל אחרים.
פותחת השרשור מעדיפה תלות כלכלית - יערב לה. כפי שכבר ציינו לפני, זה לא שונה בהרבה מנישואים.
בכל מקרה זה לא גרוע יותר מתלות נפשית ולא תלוי מגדר.
אגב, כחולית העירה נכונה - בעולם הוניל התופעה קיימת כחלק מיחסי התעללות:
הצד המתעלל דואג שלצד החלש לא תהיה יכולת לברוח באמצעות יצירת תלות.
אני מניחה ומקווה שההבדל נובע מבחירה חופשית אמיתית של הצד הנשלט במערכת הבדסמית.

נתקלתי בהצעות דומות במציאות בעבר. אם את רצינית, מניחה שתמצאי.
בהצלחה!

Mary Jane • 17 בדצמ׳ 2010

תגובה נהדרת.

לראייתי, העברת רכוש היא אקט בעיקר מעיק, וגם די בנאלי בתור פנטזיה. רגישות לכסף זה משעמם. עדיף כבר שייתן משהו בעל משמעות שלא ניתן לחזור ממנו, נאמר, את אוזנו לרציעה.