| hary103 |
לפני 8 שנים •
27 בפבר׳ 2016
האם יש באתר פסיכולוג?
שלום, אני מודע שכל נושא הסאדו הוא מונח פסיכולוגי , אני לא רוצה להיות שייך לעולם הסאדו, זה לא עושה לי טוב, במידה והייתי שולט הייתי עוד מרגיש בסדר עם זה, אבל אני אוהב להשלט, וזה לטעמי הורס זוגיות משפחות וכו , זה לא משהו טבעי ורגיל, נמאס לי לחפש פרטנרית כזאת במקום לחפש מישהי נורמלית ורגילה.
אני הגעתי לתחום הזה של הסאדו-מזוכיסטיות לא בגלל שצפיתי ב50 גוונים של אפור, אלא בגלל שעברתי השפלות וחוויות לא נעימות בחיי, לכן אני אוהב להיות נשלט על ידי בחורה, העניין שלא חוויתי את זה באמת, אני נמשך לדברים הכבדים כגון ביזאר, דברים חולניים ולא שפויים, השאלה שלי האם פסיכולוג יכול להוציא אותי מיזה? |
|
|
| נתין צייתן לאלוהי |
לפני 8 שנים •
27 בפבר׳ 2016
מזהה איתך
אני כבר מעל עשר שנים מבין שאני כזה ושנים רבות פשוט אכלתי לעצמי את הראש ולא הבנתי למה אני ככה? למה מה נסגר איתי? מה לעזאזל חסר לי בחיים? כלום הכל טוב! אז למה אני ככה? ועד היום לא הגעתי לתשובה. יש פעמים בהם אני פשוט מרים ידיים ואומר לעצמי זה המצב צריך להיות שלם עם זה, ויש פעמים שזה חוזר אלי ואני לא מבין.
אמת? איפשר לצאת מזה לא משנה מה תעשה זה חלק מהאופי זה טמוע בנו חזק אצלי לדוגמה זה לא נטו מתוך חרמנות, או סיפוק מיני זה יותר סיפוק נפשי אני מרגיש תמיד ריקנות אם אני חופשי ללא המסגרת אשר השולטת שלי מקנא לי. |
|
|
ArchAngel(שולטת)
|
לפני 8 שנים •
27 בפבר׳ 2016
אפשר להיות נשלט ולנהל אורח חיים רגיל.
הרבה מהנשלטים שיצא לי להכיר היו דווקא גברים מאוד חזקים ביום-יום, שבחיים אף אחד לא היה מנחש שהם נשלטים. כנ"ל לגביי נשלטות שהכרתי. הכל תלוי בגבולות הקשר, אבל על זה בדיוק בדס"מ מתבסס: כיבוד של גבולות. כמישהו שנמשך לזה אני בטוחה שיוצא לך לראות פורנו על העניין, אבל זה לא משקף את המציאות ובדס"מ זה הרבה מעבר לאקטים הפיזים ולכן הוא לא שולל התנהגות אנושית, מתחשבת ומכבדת ושאר הדברים שמחפשים בבת זוג "נורמלית". כנראה שזו הסיבה שאתה ממשיך לפחד מזה, בגלל שלא התנסת במציאות עם הפרטנרית המתאימה ואת הרושם שלך את שואב מבולשיט שאתה קורא או צופה בו באינטרנט. בדס"מ אפשר לקיים לצד זוגיות אוהבת לכל דבר ועניין, ואני הייתי עדה לעניין. אני מתארת שפה באתר ובקהילה באופן כללי יש פה הרבה זוגות שיש ביניהם זוגיות בריאה לצד הבדס"מ, אז להחליט "זה הורס זוגיות ומשפחות" זה מכליל ולא נכון. שום דבר לא חולני לדעתי, בהנחה וזה מתרחש בהסכמת ורצון שני הצדדים וזה לא פוגע באף אחד. אני זוכרת שיצא לי בעצמי לספר לפסיכולוגית אחת שאני בטח הגעתי לבדס"מ בגלל דברים שעברתי בעבר והתחלתי לחפור לה כמה זה לא תקין וכל השיט הזה... ואז היא פשוט עצרה אותי באמצע, הסתכלה עליי במבט חודר ושאלה: "בתכלס, זה מפריע למישהו?" ופה נפל לי האסימון! אז, אוי, אוי, אוי... זה נחשב בעיניי החברה להזוי או אולי הגעתי לשם מהסיבות ה"לא נכונות" אבל בסופו של יום אני והפרטנרים שהיו לי נהננו מאוד ולא פגענו באף אחד. אז מה זה משנה בכלל מה הוביל למה או מה אחרים יחשבו? בנוגע לבעיות האישיות שלך, שבראשם לדעתי הבעיה היא קבלה עצמית שלך, כן כדאי לך להתייעץ עם פסיכולוג. אבל מן הסתם "הכלוב" זאת לא הכתובת. אתה יכול בשניות לחפש לך מטפל/ת ראוי/ה בעזרת האינטרנט או דרך קופ"ח. |
|
|
| מטפלת CBT |
לפני 8 שנים •
27 בפבר׳ 2016
hary103, שלום.
כואב לי מאוד לשמוע על כל התסכול שאתה חש, עד כדי חוסר אונים של ממש, מכך שאתה אוהב בדסמ. אני שומעת על לא מעט אנשים בדסמיים שרוצים "לצאת" מזה, כאילו זו התמכרות, בדרך כלל אנשים שהם חדשים יחסית בתחום ועדיין לא השלימו עם הנטייה הזו. ככל הידוע לי, אין דרך שבה אפשר "להיפטר" מזה. אני רואה בדסמ כנטייה מינית כמו הומוסקסואליות ולא כהתמכרות, בפני עצמה. השאלה היא מה בדיוק מפריע לך- עצם זה שאתה בדסמי? האם הבדסמ מפריע לאורח החיים התקין של חייך? האם זה מעסיק אותך יותר מידי במחשבות ובפועל עד כדי התנהגות כמו התמכרות? נראה שמפריע לך שאתה נמשך לבדסמ לא ממקום בריא, אלא ממקום שאתה חווה אותו ממקור שלילי. אני חושבת שמה שאתה יכול לעשות זה לשבת עם מטפל ולבחון את הקשר בין בדסמ לאותן חוויות שליליות ולהבין האם האמונות שלך לגבי בדסמ ואותן חוויות ריאליות ומציאותיות או מוקצנות. ייתכן ואם תהפוך אותן למשהו פחות קיצוני, יהיה לך יותר קל לחיות עם זה. לנסות להבין מה הקושי שלך במדויק. להגיע למקום של השלמה ומה היית רוצה לעשות כדי למצות את החלק הזה בחייך. ייתכן שתבין אחרי תהליך טיפולי שהבדסמ כבר לא משרת צרכים מסויימים בך (למשל הצורך לשחזר השפלות או אירועים מכאיבים אחרים), ואז מעצמך תרפה ממנו. אני לא חושבת שמישהו יכול להבטיח לך שניתן "להיגמל" מבדסמ. אני חושבת שכדאי להציב מטרה ריאלית יותר וברת השגה. בפועל ניתן לראות שישנם לא מעט זוגות בקהילה, יש אנשים שמצליחים באופן חלקי להגשים את הנטייה עם בן זוג ונילי ויש אנשים רבים שמנהלים אורח חיים נורמטיבי ובריא לחלוטין לצד מימוש או אי מימוש ברמות אלו ואחרות של הבדסמ בחייהם, במינון שמתאים להם. אם אתה מעוניין לבדוק את כל הנושא הזה, אתה יכול לפנות הן לטיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT) כמו זה שאני עוסקת בו (והוא גם נוגע בעבר, אבל באופן יותר פרקטי וממוקד) והן לטיפול דינאמי (שיהיה ארוך יותר, ככל הנראה, "ויחפור" הרבה יותר לעומק לילדות). בהצלחה. |
|
|
| מטפלת CBT |
לפני 8 שנים •
27 בפבר׳ 2016
ArchAngel, ממש שמחתי לשמוע את תגובתה האמפטית והמקסימה של הפסיכולוגית שלך.
זה לא מובן מאליו בכלל שמטפלים יבינו ויתייחסו לבדסמ כעל נטייה נורמטיבית ולא כעל סטייה שצריך "לתקן" אותה. |
|
|
| hary103 |
לפני 8 שנים •
27 בפבר׳ 2016
אני מטופל פסיכולוגית, אבל זה לא מספיק.. אני דיברתי איתה לגבי זה, היא אמרה שזה נורמלי
לגבי סיביטי זה משהו שאני רוצה.. אך זה טיפול נורא יקר, וזה מעט מפגשים, ואמרו לי שזה לא תמיד עוזר... אגב אני ממש רוצה לשוחח איתך אך זה לא נותן לשלוח לך הודעות. |
|
|
|
ArchAngel(שולטת)
|
לפני 8 שנים •
27 בפבר׳ 2016
שנים אתה לא מקבל את עצמך ומעביר על עצמך ביקורת, זה עזר לך במשהו? נכון שלא?
תנסה לקבל את עצמך, להשתיק לאיזה יום לפחות את הקולות השליליים בראש ותראה כמה טוב תרגיש. |
|
|
| hary103 |
לפני 8 שנים •
27 בפבר׳ 2016
אבל אני לא יכול, אני מרגיש בראש שזה חולני ולא בסדר, והמשפחה שלי לא תקבל אותי.. אני מסתיר את המשיכה הזאת...
את חושבת שזה קשור למצב נפשי בכלל? |
|
|
| מטפלת CBT |
לפני 8 שנים •
27 בפבר׳ 2016
הארי, איזה סוג של טיפול אתה לוקח? אם הוא לא עוזר לך בכלל, למה אתה ממשיך לקחת אותו?
אין הבדל מהותי בעלות של סוגי הטיפולים. מדובר יותר בהבדלים בין מטפל למטפל ולא בין סוגי טיפול. יש לך אפשרות לקחת טיפול מסובסד דרך קופ"ח אם לא ניצלת את הסדרה שמגיעה לך במלואה, רק קח בחשבון שבשביל זה צריך אבחנה פסיכיאטרית כלשהי (סביר להניח שבדסמ יוכל להיחשב ככזו, אבל אולי יבחרו באבחנה אחרת... תלוי כמה המטפל ינסה לבוא לקראתך), ושזה יהיה נגיש בתיק הרפואי שלך בקופ"ח (נפלאות הרפורמה החדשה של משרד הבריאות). לגבי מעט מפגשים- זה נחשב טיפול קצר מועד של כמה חודשים בממוצע עד שנה, תלוי בעומק הבעיה (שנה לא נחשב נפוץ בכלל. יותר לכיוון 3-6 חודשים). כמובן שאתה יכול לקחת לפי הצורך. מה שטוב בCBT זה שאתה קובע מטרה ריאלית וכזו שניתן למדוד אותה. לא מדובר בטיפול שאפשר לקחת שנים בלי להרגיש שמשהו זז בכלל או השתנה. אף טיפול "לא תמיד עוזר", אבל CBT נחשב יותר יעיל בפתירת בעיות מסויימות כמו דכאון או חרדה או פוסט טראומה בהשוואה לטיפול דינאמי, לדוגמה, וזה גם משהו שמוכח מחקרית. שוב, הכל תלוי מה בעצם המטרה שלך. אם המטרה שלך היא "להגמל", אני לא חושבת שיש טיפול שיוכל להבטיח לך את זה. בCBT, למשל, לוקחים את האמונות והעמדות שלך ובודקים אותן ביחד. כמה הן ריאליות, כמה הן משרתות אותך. במידת הצורך, ממירים אותן למחשבות יותר ריאליות ומסתגלות. למשל, במקום: "הנטייה הזו חולנית ואני חולה", "הנטייה הזו לא שכיחה או נורמטיבית, אבל זה לא אומר שאני חולה או שמשהו בי לא בסדר". אתה יכול ליצור איתי קשר בבלוג. ArchAnge, לצערי הרב, אם זה היה כזה פשוט לא להעביר על עצמנו ביקורת או להשתיק את הקולות השליליים, כל בני האדם היו בריאים ומאושרים  בפועל, זה לא ממש קורה.
|
|
|
| hary103 |
לפני 8 שנים •
27 בפבר׳ 2016
פסיכולוגי כולל טיפול תרופתי
איזה בלוג בדיוק? |
|
|