אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

תפקידי מגדר מול נטייה בדסמית

Menta​(שולטת)
לפני 6 שנים • 22 בדצמ׳ 2017

תפקידי מגדר מול נטייה בדסמית

Menta​(שולטת) • 22 בדצמ׳ 2017
בעולם הדייטינג הוונילי, יש נורמות לגבי התנהגות שמצופה מגברים ונשים. בהכללה גסה, הגבר אמור לפנות, לחזר, מה שאומר שעד הדייט הראשוו הכח נמצא בידי האישה, אבל אחרי הדייט הראשון הגבר הוא זה שאמור ליצור קשר, ואם לא, זה אומר שהוא לא מעוניין. הכח עובר לידיו. אישה שתיצור קשר אחרי הדייט תיתפס כתלותית ומציקה.
בתור פמיניסטית שחושבת הרבה על יחסי הכוחות בין גברים לנשים, אני לא אוהבת את הנורמות האלה. אלא מאי, בתור מי שסובלת מפחד מדחייה, אני מוצאת את עצמי פועלת לפיהן בחירוק שיניים.
השאלה היא האם ביחסי שליטה הנורמות שונות. האם נהוג ששולטת פונה לנשלט בהודעה? ומה לגבי אחרי המפגש הראשון? מה לגבי שולטים ונשלטות?
לתחושתי, נשלטים מצפים שהשולטת לא תפנה אליהם ומוריד להם כשזה קורה. וזה נכון מהשיחה הראשונה, דרך המשך הקשר עוד לפני הפגישה הראשונה, בווטסאפ או בטלפון, וכלה באחרי המפגש הראשון.
נראה לי אבסורדי שכשולטת, אני אמורה להרפות מהשליטה במצב. ושזה נתפס כהצקה ליצור קשר עם הנשלט אחרי הפגישה הראשונה.
אשמח לשמוע אם גם אתם מרגישים ככה.
Sugarush
לפני 6 שנים • 22 בדצמ׳ 2017
Sugarush • 22 בדצמ׳ 2017
שאלה טובה. אני נדחיתי לא מעט על ידי גברים סיס (וניל או בדסמ). אחת הסיבות, לדעתי, היא האופי היוזם שלי.
נמאס לי להילחם במי שאני, מעבר לכך, אני השינוי שאני רוצה שיקרה.
חוצמזה שזו תמיד דרך נהדרת לסנן א.נשים.
Gia X
לפני 6 שנים • 22 בדצמ׳ 2017
Gia X • 22 בדצמ׳ 2017
נושא מעניין מאוד לדיון ומעניין לשמוע דעות של גברים. חשש מדחיה עומד כאן לדעתי בשורש העניין כולו. חווית הדחיה אינה נעימה לאף אחד, ללא קשר למגדר או תפקיד בדסמי שבוחר האדם ולכן הגיוני שאישה תעדיף לבחור את זה שפנה אליה ובכך הביע עניין התחלתי בה. ברור שדחייה מסיבה זו או אחרת יכולה לקרות בכל שלב של ההכרות, אך לפחות בהתחלה זה מצמצם את הסיכוי. מעניין שאם מסתכלים על הסוגיה מזווית ראיה של האישה, אזי התנהלותה בשום אופן לא נתפשת בעיניה כפסיבית, כי אין שום דבר פסיבי במלאכת מיון וסינון של עשרות ולעיתים מאות פניות: קריאת פרופילים, בלוגים, תגובות בפורומים וכד' היא השקעה של זמן והשקעת משאב חיוני שכזה בשום אופן אינה פסיבית. לעומת זאת, מצד הגבר, האישה שנענתה לפניתו - היא בעיניו הפאסיבית (לעניין הזה) מהטעם הפשוט שהוא זה שיזם. מתקיים כאן מצב כמעט אבסורדי - אישה שמשקיעה את זמנה, כאמור, היא הפסיבית ואילו גבר, שלעיתים שולח פניית קופי פייסט למחצית מנשות האתר, מבלי שיטרח לקרוא את הפרופיל שלהן, הוא-הוא האקטיבי... icon_smile.gif
באופן אישי, כאחת עם חולשה לגברים פסיביים, אני מעדיפה להיות זו שיזמה את הפניה הראשונית, אם כי, לעיתים גם אני נענית לפניות שמגיעות אלי. מנסיוני, אני לא יכולה לומר שיש מתאם בין מידת הפסיביות של הגבר בהמשך הקשר לבין היוזמה הראשונית. יתרה מזו, אני גם לא יכולה לומר שאלו, שאליהם פניתי, היו "מוצלחים" יותר לעומת אלו בהם בחרתי כחלק מסינון ההודעות שהגיעו אלי. (כך או אחרת אני לא מצליחה למצוא את מי שנפשי חפצה בו ?).
לסיכום, אני חושבת שאישה צריכה ליזום פניה לגבר, אם וכאשר היא מוצאת בו עניין. לחילופין, גבר שפניה של אישה מאיימת על גבריותו, אינו גבר בעיניי ולכן אלו המתקשים לקבל את היוזמה שלי בפניה, ממילא לא מתאימים לי. שנאמר - עוד פרמטר לסינון יעיל. icon_smile.gif
    התגובה האהובה בשרשור
מכיל ומפנק​(שולט)
לפני 6 שנים • 22 בדצמ׳ 2017
מכיל ומפנק​(שולט) • 22 בדצמ׳ 2017
בני האדם מתנהגים לפי תכונות שנמצאות עמוק עמוק בתוך הנורמה והdna שלהם
אבל לי ברור שאת את תפני לנשלט אחרי הפגישה הראשונה והוא מעוניין בך בתור שולטת אז את הרווחת נשלט שמתאים לך
אני למדתי שלא חייבים לפעול לפי נורמות ויוזמה תמיד מועילה לי. היוזמה צריכה להתאים לך ולאופי שלך ואז המהלך שלך יצליח
עוץ הגדול​(נשלט)
לפני 6 שנים • 22 בדצמ׳ 2017
עוץ הגדול​(נשלט) • 22 בדצמ׳ 2017
לדעתי, עצם הבעיה היא הכניסה של אידיאולוגיות, וסוגיית המגדר בפרט, לתוך מערכת היחסים. אני מכיר אנשים שגורמים לבני הזוג שלהם להרגיש כמו נבדקים בניסוי - זה מעקר את כל הרגש והופך את הזוגיות למשהו קר. זה לא רק מייגע אלא גם במידה מסוימת מעליב, שכל אמירה או פעולה נמדדים במונחים סוציולוגים. אנחנו לא רק מגדר, אנחנו קודם כל אנשים בעלי חסרונות, יתרונות ותכונות שונות - כן אנחנו מושפעים מהחברה אבל יותר מכל אנחנו אנשים בעלי רצון חופשי. ובכל מקרה, צריך להסיר את האינטלקטואליזציה מעולם הרגש והאהבה.

דווקא העיסוק בתפקידי מגדר הופכים אותנו, לעיתים, לשבויים של הנורמות החברתיות. את כותבת שאת פוחדת מדחייה (רגש אנושי ולא 'מגדרי') ולכן את מתנהגת כך אבל עושה זאת ב"חירוק שיניים". כלומר ההרגשה הרעה שלך נובעת מזה שאת לא עושה ההפך ממה שמצפים ממך, גם אם זה נוגד את אופיך - לי זה נשמע כמו כניעה לתכתיבים חברתיים של כיצד אישה פמיניסטית צריכה להתנהג או לחילופין/גם כניעה לחוקי המגדר המסורתיים על עצם גילום תפקיד לא לך. בדוגמה שהבאת, את נכנעת, לכל היותר, ל'אני האמיתי' שלך. לסיכום, אישה קשוחה או גבר רגיש זה לא בהכרח דחייה של נורמות חברתיות אלא רק אם זה אותנטי ואת/ה לא מרגיש/ה צורך לפעול תמיד ביחס למושג העמום של תפקידי המגדר (לשלילה או לחיוב).
ArchAngel​(שולטת)
לפני 6 שנים • 22 בדצמ׳ 2017
ArchAngel​(שולטת) • 22 בדצמ׳ 2017
לפני שכולנו הגענו לבדס"מ, אנחנו חיינו חיים שלמים בחברה ונילית והפנמו את הקודים החברתיים שהיא מכתיבה.
כך שאין פלא שגברים נשלטים רבים, כגברים, חונכו בחברה הזו להיות היוזמים. ולכן זה שהם נשלטים ואמורים להיות מובלים, לא מתיישב להם עם מה שהם התרגלו אליו מגיל אפס.
בגלל שמלמדים גברים שהערך שלהם תלוי בגבריות שהם מפגינים, אצל נשלטים רבים (במיוחד בקרב החדשים או צעירים שבהם) יש קונפליקט בין המשיכה המינית שלהם לבין הזהות שלהם כגברים. שכן הקונספט של להיות נשלט סותר את כריזמטיות שבלהיות גבר לפי החברה הונילית (כמי ששלמים עם הזהות הבדס"מית שלנו ברור לנו שזה לא שולל, אך להיפתר מהחשיבה הזו זה תהליך), אבל כמה שזה מחרמן...
אז הם מגששים את דרכם בעולם הבדס"מ אבל עם תחושות חרטה ברקע, ובשנייה שהם ירגישו (לפי דעתם) שיש איום על "הזהות הגברית שלהם" הם יברחו משם בתירוצים שונים.
זה הכי קל להגיד שאת התלותית והמציקה למרות שעד אותו הרגע היה ביניכם חיבור לא רע והם דווקא רצו בחברתך, כי זה "הפתרון" הקל והזמין. זה הרבה יותר קל מלהודות הסיבה האמיתית היא פחד מהתשוקות של עצמם, שהרי גם פחד זאת לא "תכונה גברית". זה נסיון להכחיש את זה ש"נכנעו" לפנטזיות של עצמם, ולספר לעצמם סיפור סבתא שלא באמת נפגשו עם שולטת, עם מושא התשוקה "האסור", אלא עם אישה שעדיף להגדיר אותה כתלותית, מציקה וכל אנטי-תזה אחרת לשולטת, ובכך להחזיר לעצמם את "הגבריות האבודה".

חבל להתאמץ, גברים כאלו יברחו גם ככה בסופו של דבר, בדר"כ אחרי הסשן הראשון או אחרי מגע או אפילו משפט כלשהו שהם יחשיבו כאלמנט שליטה מבוהק מדי שמאיים עליהם בדיוק באותה מידה שהם משתוקקים אליו. (מי שאצלו להוביל זה פשוט חלק מהאופי ומעדיף הובלה רק במיטה, מציין את זה מראש, מי שלא סגור על עצמו לעומת זאת נותן לך "לנחש")
אם את אישה יוזמת, תזמי. אל תגבילי את עצמך. זה רק יסנן ממך את מי שלא מתאים לך. לא חסרים נשלטים שקיבלו את עצמם והבינו שמה שהם נמשכים אליו מינית לא אמור לאיים על מי שהם, או כאלו שסתם שמחים להיות מובלים מבלי לחשוב על זה יותר מדי.
Gia X
לפני 6 שנים • 23 בדצמ׳ 2017
Gia X • 23 בדצמ׳ 2017
The Great OZ@"ובכל מקרה, צריך להסיר את האינטלקטואליזציה מעולם הרגש והאהבה"

לא "צריך".
כשאנחנו מתאהבים, שום אינטלקט או הגיון או אפילו שיקול דעת לא פועלים באותו רגע.
icon_smile.gif
Netrunner​(נשלט)
לפני 6 שנים • 23 בדצמ׳ 2017
Netrunner​(נשלט) • 23 בדצמ׳ 2017
ArchAngel כתב/ה:
לפני שכולנו הגענו לבדס"מ, אנחנו חיינו חיים שלמים בחברה ונילית והפנמו את הקודים החברתיים שהיא מכתיבה.
כך שאין פלא שגברים נשלטים רבים, כגברים, חונכו בחברה הזו להיות היוזמים. ולכן זה שהם נשלטים ואמורים להיות מובלים, לא מתיישב להם עם מה שהם התרגלו אליו מגיל אפס.
בגלל שמלמדים גברים שהערך שלהם תלוי בגבריות שהם מפגינים, אצל נשלטים רבים (במיוחד בקרב החדשים או צעירים שבהם) יש קונפליקט בין המשיכה המינית שלהם לבין הזהות שלהם כגברים. שכן הקונספט של להיות נשלט סותר את כריזמטיות שבלהיות גבר לפי החברה הונילית (כמי ששלמים עם הזהות הבדס"מית שלנו ברור לנו שזה לא שולל, אך להיפתר מהחשיבה הזו זה תהליך), אבל כמה שזה מחרמן...
אז הם מגששים את דרכם בעולם הבדס"מ אבל עם תחושות חרטה ברקע, ובשנייה שהם ירגישו (לפי דעתם) שיש איום על "הזהות הגברית שלהם" הם יברחו משם בתירוצים שונים.
זה הכי קל להגיד שאת התלותית והמציקה למרות שעד אותו הרגע היה ביניכם חיבור לא רע והם דווקא רצו בחברתך, כי זה "הפתרון" הקל והזמין. זה הרבה יותר קל מלהודות הסיבה האמיתית היא פחד מהתשוקות של עצמם, שהרי גם פחד זאת לא "תכונה גברית". זה נסיון להכחיש את זה ש"נכנעו" לפנטזיות של עצמם, ולספר לעצמם סיפור סבתא שלא באמת נפגשו עם שולטת, עם מושא התשוקה "האסור", אלא עם אישה שעדיף להגדיר אותה כתלותית, מציקה וכל אנטי-תזה אחרת לשולטת, ובכך להחזיר לעצמם את "הגבריות האבודה".

חבל להתאמץ, גברים כאלו יברחו גם ככה בסופו של דבר, בדר"כ אחרי הסשן הראשון או אחרי מגע או אפילו משפט כלשהו שהם יחשיבו כאלמנט שליטה מבוהק מדי שמאיים עליהם בדיוק באותה מידה שהם משתוקקים אליו. (מי שאצלו להוביל זה פשוט חלק מהאופי ומעדיף הובלה רק במיטה, מציין את זה מראש, מי שלא סגור על עצמו לעומת זאת נותן לך "לנחש")
אם את אישה יוזמת, תזמי. אל תגבילי את עצמך. זה רק יסנן ממך את מי שלא מתאים לך. לא חסרים נשלטים שקיבלו את עצמם והבינו שמה שהם נמשכים אליו מינית לא אמור לאיים על מי שהם, או כאלו שסתם שמחים להיות מובלים מבלי לחשוב על זה יותר מדי.


לכותבת הפוסט - תמשיכי ליזום זה עושה לי את זה כשבחורות יוזמות דברים.. ואני מכיר גם גברים ווניליים שאוהבים את זה.
החוקים שהבאת פה, נשמעים לי חוקים של רווקי תל אביב ושטויות כאלה. למי באמת אכפת מהכללים הסתומים האלה.

וארצ', לא יודע על מה את מדברת, אני ככ אלפא מייל בחיי היום יום אף אחת לא תיפגע לי בגבריות !!

טוויסט בעלילה: מחכה לשולטות שיגידו שבשבילן גבר אמיתי הוא אחד שיודע לוותר על האגו ולהיות נישלט ^^ .
Sharoman​(אחר)
לפני 6 שנים • 23 בדצמ׳ 2017
Sharoman​(אחר) • 23 בדצמ׳ 2017
נורמות לגבי התנהגות שמצופה מגברים ונשים קיימות רק במבדקים אנטרופולוגים ורק במקרים בהם אותם חוקרים שכתבו את אותם מבדקים נאלצו להסתמך על מדגם כלשהו של רוב או כלל של אוכלוסיה מסויימת.
בפועל אנחנו רואם בכל יום גברים ונשים כאחד מפרים חוקים של דת או מדינה מבלי לבזבז אף לא רגע אחד של מחשבה על כך שאותם חוקים קיימים בחברה שבה אנחנו חיים ושאנו, לכאורה, אמורים לציית להם ולחיות על פי הם.
אז השאלה כאן היא, מה הופך אותי לגבר ומה הופך אותי לנשלט? האם כאשר אני מפסיק לחיות לפי חוק שנקבע לי מיונקות, נכפה עלי בלי ידעתי ע"י איזושהי מוסכמה חבריתית כוללנית שלאו דווקא אושרה או אפילו לא נשאלה קודם ע"י אותה חברה, אני פתאום מפסיק להיות גבר או נשלט?
האם מצד שני, אדם, נניח אישה ושולטת, שמחליטה להתנהג לפי אותם חוקים שאמורים משום מה להיות תקפים עבורי, פתאום תחשב לגבר או לנשלט?
האם כל שעלי לעשות הוא להחליט פתאום שאני מים או חתול ולהתחיל להרטיב אנשים או לשרוט אותם ובכך בעצם אהפוך לאחת ההגדרות הללו?
הרי אני מרטיב ושורט אנשים כבר עשרות של שנים ובינתיים לא חל שום שינוי בהגדרה החברתית שלי ע"י הגורמים שלכאורה אמורים להיות ממונים על כך.
(בזבוז נוסף של כספי המיסים שלנו....)

אני יכול להגיד לך באופן אישי שלא רק שאני לא מציית לחוקים שאותם כביכול קבעו לי טרום הולדתי, אלא שאני אפילו לא מכיר בהם!
גם ביחסים ונילים אני שופט מישהי שבחרה לשכב איתי בדייט הראשונה כמישהי שמצאתי חן בעיני מספיק וגרמתי לה לסמוך עלי מספיק כדי להיכנס איתי למיטה.
אני לא מחכה 3 ימים לפני שאני פונה אל מישהי שאחרי דייט ראשון או שני או מעבר, אלא בוחר לפנות בהתאם לרמת ההנאה שלי מאותו דייט (כמובן שכשאני פונה אני לא מושך אותה לשיחה של 3 שעות אבל כן מעיד על ההנאה שלי מהמפגש ועל תקוותי להזדמנות נוספת).
אני לא חושב (ולעולם לא אחשוב) שאישה שפונה אלי (כבר קרה ולא פעם) ביום למחרת אחרי ששכבנו היא אישה "תלותית"! אני אמנם אדם דיי אינטלגנטי ואפילו בעל כישרון אנליטי כלל לא רע בכל הנוגע לאופי אבל פעולה אחת בתדירות חד פעמית לא משקפת התנהגות(!) ולכן אין שום טעם בלבזבז את זמני על השערות מיותרות לגבי אופי האישה שבחרה לפנות אלי, פעם אחת, אחרי מאורע אחד.......
לעומת זאת, אני רואה אישה שמחכה לגבר שיפנה אליה כחלשה יותר מאישה שלוקחת יוזמה ופונה אליו בעצמה
כולנו חוששים מדחיה, אין אף אדם שמקבל הנאה ממנה (למעט, אולי, איזה צורך נשלט נדיר וגם אז אני לא יודע אם הדבר נכון בכל מצב או רק במצבים מסויימים), ולדעתי אישה לוקחת בדיוק אותו סיכון כמו גבר כשהיא בוחרת לפנות במקום לחכות שאולי הוא יפנה אליה.
לדעתי פניה מצד האישה (או השולטת) מעיד אך ורק על רצון להכיר ולא מרמז על חולשה או על תלותיות.
מעבר לכך, אנחנו קודם וראשית כל בני אדם ועם גל התלונות האין סופי של המקום הזה על היחס הבלתי הולם שמקבלים כאן מאנשים חסרי אנושיות שמחפשים לנצל הזדמנויות ואנשים לטובת הצרכים והרצונות האישיים שלהם מבלי לספק שום תמורה, לא היינו מצופים להתנהגות נאותה יותר בעצמנו?
איך בדיוק אנחנו מצופים לציית לחוקים שמעולם לא הסכמנו להם ואפילו לא ידענו על קיומם?
ובהינתן שכן ידענו מי קבע שאנחנו מחוייבים לציית להם ולמה? כמה מעליבה המחשבה שאנחנו נמדדים ע"י הצייתנות שלנו לחוקים שנקבעו לנו ע"י האדם שבו אנחנו חפצים, במקום להימדד ע"י תכונות ההתנהגות ו/או המראה שלנו.
ושאלה יותר טובה היא, האם אדם כזה ראוי בכלל להיות חפץ על ידנו?

אני גבר ואני מתנהג בגבריות, אני נשלט ומתנהג בצייתנות, אבל אני עושה זאת מבחירה מלאה, אישית, פרטית ובלי משאל עם מיותר.
אני הוא מי שאני ואני רוצה רק את מי שתרצה אותי ולא מבזבז את זמני על התאמה לתבניות של כאלה שלא אתאים להן מלכתחילה.
חבל על הזמן, האנרגיה והמחשבה שאת מבזבזת על כל מי שאת לא מתאימה לו משום שהוא גם ככה לעולם לא יתאים לך.
תתנהגי בטבעיות.
A v​(שולט)
לפני 6 שנים • 23 בדצמ׳ 2017
A v​(שולט) • 23 בדצמ׳ 2017
את מזכירה לי את סיינפלד

כל החוקים האלו ה"כוח" מי יתקשר מתי

מתי אפשר לגמור בסמס מתי לא

מי אמור לעשות מה ומתי

לי אישית הם נראים כשטות גדולה. אם הייתי ב"דייט" עם מישהי והיה לי טוב אז אגיד לה.

למה אני צריך להתבייש או לחשוב מה "חוק" טיפשי אומר על זה?