דרקן ראהל(נשלט){מית}
|
לפני 4 שנים •
7 ביוני 2019
אה. בדסמ הוא הפרעה. למה? כי יש אנשים מסויימים שנמשכים לחניקות וחלק מהם לוקח את זה לקיצון. ואם חלק מהקבוצה עושה משהו לא בריא, סימן שכל הקבוצה חולה.
נניח, אדם מתפרץ לכביש ונדרס. מסקנה - הולכי רגל הם חולי נפש שעלולים להתאבד בכל רגע. אמרתי ואומר שוב - לחלק מהאנשים, העיסוק בבדסמ לא בריא. זה לא אומר שבדסמ הוא מחלה, זה לא אומר שהוא לא בריא לכל בני האדם. לגבי כל התנהגות של פגיעה עצמית היא בעיה נפשית - זו הגדרה פרטית לגמרי שלך. אין לה שום תוקף מחקרי. לא ככה עובד תחום הטיפול הנפשי. (אדם יודע שהוא צריך ציוד מגן לעבודה מסוימת, אבל עובד בלי. איזה הפרעה יש לו? הרי הוא חולה נפש. דוגמה נוספת היא עגילים, שבשבילם עושים חור בגוף - מחלת נפש?) אגב, הסיבה שאנורקסיה נחשבת מחלת נפש היא כי הפגיעה העצמית היא על רקע של בוחן מציאות לקוי ומעורבים בה חרדות, תיעוב עצמי ועוד. אם תדגים לי על בנאדם שהבדסמ שלו קשור ברגשות עמוקים של שנאה עצמית, אסכים שיש לו בעיה. אגב, אתה עדיין לא הבאת מחקר. לא נראה לך מוזר שאתה טוען שהבסיס חייב להיות מדעי, אבל אתה לא מביא ראיה מדעית אחת? ועוד דבר אחד. אתה כותב שלא תצליח לשכנע אותי. קודם כל, מחקרים ישכנעו אותי, נשבע. תביא מחקרים שמדגימים שבדסמ הוא פתולוגי או שיש קשר חזק בין בדסמ לפתולוגיה, ואני מוכן לגמרי לשנות דעה. הבעיה היא שמחקרים לא מראים את זה. אין כזה קשר. אז מה אמצעי השכנוע שלך? מחקר? הדעה של ארגון הבריאות העולמי? הdsm? לא. כלי השכנוע שלך הוא, בינתיים, דעתך הפרטית. מצטער, זה לא מספיק |
|
|
| Snitch |
לפני 4 שנים •
7 ביוני 2019
אנחנו אוהבים שמכים אותנו, משפילים אותנו וכו', איך לעזאזל זה *לא* מוגדר כהפרעה נפשית יותר?
* לכותב אין ידע פסיכולוגי בשיט, מלבד צפייה אובססיבית כמעט ב-"קשר משפחתי" |
|
|
|
דרקן ראהל(נשלט){מית}
|
לפני 4 שנים •
7 ביוני 2019
אה, סניץ', אני לא יודע איך לומר לך, אבל ד"ר יוסף זיידר מקשר משפחתי נמצא אשם בהתעללות מינית. לא משהו מקור
|
|
|
| Snitch |
לפני 4 שנים •
7 ביוני 2019
זה מסביר כל כך הרבה דברים
|
|
|
המלכהx(שולטת)
|
לפני 4 שנים •
7 ביוני 2019
אני לא מאמינה בפסיכולוגים
|
|
|
|
israelislave
|
לפני 4 שנים •
8 ביוני 2019
דרקן ראהל כתב/ה: אה. בדסמ הוא הפרעה. למה? כי יש אנשים מסויימים שנמשכים לחניקות וחלק מהם לוקח את זה לקיצון. ואם חלק מהקבוצה עושה משהו לא בריא, סימן שכל הקבוצה חולה.
נניח, אדם מתפרץ לכביש ונדרס. מסקנה - הולכי רגל הם חולי נפש שעלולים להתאבד בכל רגע. אמרתי ואומר שוב - לחלק מהאנשים, העיסוק בבדסמ לא בריא. זה לא אומר שבדסמ הוא מחלה, זה לא אומר שהוא לא בריא לכל בני האדם. לגבי כל התנהגות של פגיעה עצמית היא בעיה נפשית - זו הגדרה פרטית לגמרי שלך. אין לה שום תוקף מחקרי. לא ככה עובד תחום הטיפול הנפשי. (אדם יודע שהוא צריך ציוד מגן לעבודה מסוימת, אבל עובד בלי. איזה הפרעה יש לו? הרי הוא חולה נפש. דוגמה נוספת היא עגילים, שבשבילם עושים חור בגוף - מחלת נפש?) אגב, הסיבה שאנורקסיה נחשבת מחלת נפש היא כי הפגיעה העצמית היא על רקע של בוחן מציאות לקוי ומעורבים בה חרדות, תיעוב עצמי ועוד. אם תדגים לי על בנאדם שהבדסמ שלו קשור ברגשות עמוקים של שנאה עצמית, אסכים שיש לו בעיה. אגב, אתה עדיין לא הבאת מחקר. לא נראה לך מוזר שאתה טוען שהבסיס חייב להיות מדעי, אבל אתה לא מביא ראיה מדעית אחת? ועוד דבר אחד. אתה כותב שלא תצליח לשכנע אותי. קודם כל, מחקרים ישכנעו אותי, נשבע. תביא מחקרים שמדגימים שבדסמ הוא פתולוגי או שיש קשר חזק בין בדסמ לפתולוגיה, ואני מוכן לגמרי לשנות דעה. הבעיה היא שמחקרים לא מראים את זה. אין כזה קשר. אז מה אמצעי השכנוע שלך? מחקר? הדעה של ארגון הבריאות העולמי? הdsm? לא. כלי השכנוע שלך הוא, בינתיים, דעתך הפרטית. מצטער, זה לא מספיק דמה בנפשך שכל העוסקים ב BDSM היו מטופלים בבית חולים לרפואת הנפש, חלקם היו מגיעים לאשפוז יום, חלקם במחלקות פתוחות וחלקם במחלקות סגורות. אתה מבין? לכולם יש בעיות נפשיות אבל לא כולם צריכים את אותו הטיפול. באשר ל "תחום הטיפול הנפשי"... אתה רציני כאשר אתה לוקח אותו ברצינות? מקצוע די מיותר, רוב רובו שרלטנים, וכולו בלון נפוח כמו שאר מקצועות הרוח והחברה. ואגב, ויכוח אחר שלנו : "הסיבה שאנורקסיה נחשבת מחלת נפש היא כי הפגיעה העצמית היא על רקע של בוחן מציאות לקוי ומעורבים בה חרדות, תיעוב עצמי ועוד. אם תדגים לי על בנאדם שהבדסמ שלו קשור ברגשות עמוקים של שנאה עצמית, אסכים שיש לו בעיה" - טראנסג'נדרים? - אגב מחקרים. אין לי בעיה להביא מחקרים אבל אני מעדיף לקשר אותך למאמר שמסביר למה אי אפשר ואף אסור לקבל כתורה מסיני כל מה שכתוב\נכנס\יוצא\ משתנה בDSM https://slate.com/technology/2013/03/sexual-kinks-in-the-dsm-v-paraphilic-disorders-describe-unhappy-kinksters.html |
|
|
|
דרקן ראהל(נשלט){מית}
|
לפני 4 שנים •
8 ביוני 2019
אתה קראת את המאמר הזה? כי אני ישבתי עכשיו וקראתי. הנה תקציר (נשבע שלא שיניתי כלום):
1. לכלול בדסמ בdsm זה סתם סטיגמה ולא מדעי. 2. בדסמ צריך להיות כמו הומוסקסואליות. הומוסקסואליות עברה גלגולים שונים בdsm עד שהוצאה ממנו. צריך, בלי שיעברו שנים רבות ומהדורות רבות, להוציא מיידית בדסמ מהמדריך, וזהו. 3. אין בסיס לעובדה שבדסמ נמצא במדריך מהתחלה, זה רק נגד הנורמה החברתית. 4. נורמות חברתיות לא יכולות להכתיב את הdsm, כי אחרת יבואו גזענים ויגידו שהומוסקסואליות היא מחלת נפש ויחזירו אותנו אחורה. 5. רק דברים מזיקים צריכים להופיע בdsm. היות ואפילו אקטים קיצוניים של בדסמ אינם מסוכנים יותר ממשחק פוטבול, בדסמ אינו מזיק. אז נכון שזה מאמר דעה, ולא מחקר מדעי. אבל, אני אזרום עם זה. בדסמ אינו מחלת נפש וצריך מיידית להמחק מהdsm, בדיוק כמו הומוסקסואליות. אני כל כך שמח שהסכמנו. והערת שוליים קטנה שאין לה שום קשר למדע. בארצות הברית, ביטוח בריאות הוא פרטי. לכן, אם אתה רוצה שטיפול יוכר על ידי חברת הביטוח, חייבת להיות לך אבחנה. אותו דבר קורה כיום בארץ. משמעות הדבר היא שאם פסיכולוג או פסיכיאטר לא יכולים למצוא הגדרה בdsm למה שמציק לך, לא תקבל כיסוי מקופת חולים. אם דברים שקשורים בבדסמ יוצאו מהמדריך, אותם אנשים שכן סובלים בגלל המיניות שלהם לא יקבלו עזרה (או ישלמו את התחתונים לפסיכיאטר/פסיכולוג). וזו, לפי כותבת המאמר, אחת הסיבות שלא הוציאו את זה מהמדריך. |
|
|
ArchAngel(שולטת)
|
לפני 4 שנים •
8 ביוני 2019
Snitch כתב/ה: אנחנו אוהבים שמכים אותנו, משפילים אותנו וכו', איך לעזאזל זה *לא* מוגדר כהפרעה נפשית יותר?
למען האמת, בדס"מ מעולם לא הוגדר הפרעה נפשית. מעולם ב- DSM או ב- ICD לא הופיע רצף האותיות BDSM בשום עמוד. אמנם הופיעו הגדרות לסדיזם ולמאזוכיזם, אבל ההגדרות האלו, כבר מעצם השמות שניתנו להם, היו מאוד קיצוניות. סדיזם נקרא כך על שמו של המרקיז דה-סאד, שתיאר בספריו בקיצוניות את התשוקות האלימות שלו, בעוד המאזוכיזם זכה לשמו בעקבות יצירותיו של לאופולד פון זאכר-מאזוך, שתיאר את הקיצון הזה מצידו השני. באיזשהו שלב, התחילה להתגבש קהילה בדס"מית, שעקרון הברזל שלה הוא- שפוי, בטוח ובהסכמה. אלמנטים שהיו מאוד לוקים בחסר עד כדי לא קיימים אצל שני החבר'ה הנ"ל. ובהדרגה התחיל ליפול לאנשי מקצוע האסימון שאין כל פסול בשני אנשים, בגירים, מודעים לעצמם, שמגשימים פנטזיה מינית מסוימת תוך כדי הקפדה על כללי בטיחות שונים. בשביל שמשהו יחשב להפרעה נפשית, הוא חייב לפגוע בתפקוד של אותו אדם או סביבתו ולא רק להיות יוצא דופן. כמו למשל, חרדה חברתית נחשבת לכזו כי היא פוגעת בתפקוד החברתי של האדם, גורמת לו לתחושת מצוקה בזמן אינטרקציות חברתיות. בעוד למשל, איי.קיו גבוה מן הממוצע, שגם נחשב יוצא דופן, לא יחשב הפרעה נפשית מהסיבה שלא פוגע בתפקוד וממש לא גורם לשום תחושת מצוקה, ובטח שלא בעת פעולות בסיסיות שכולנו עושים ביום-יום. וכך גם בדס"מ לא חייב לפגוע בתפקוד. אצל רוב הבדס"מיים אין באמת משיכה לקיצון או אפילו רצון לחיות את הבדס"מ 24/7 בצורה שמוחקת להם את האישיות עד כדי שכל מה עושים מהבוקר עד הערב זה סשנים. אנשים מתפקדים לצד הפנטזיות שלהם- עובדים, לומדים, מנהלים חיי חברה, מקימים משפחות. לא כולם נכנסים לבדס"מ בשביל להעניש את עצמם ולחוות מצוקות ממשיות. הרבה נשלטים "מושפלים" יודעים להפריד בין "האפס" שהם במיטה לאנשים הדומיננטיים שהם ביום-יום. על הרבה בדס"מיים באופן כללי "לא רואים" שהם כאלו כלפי חוץ, שזה משהו שלא אפשרי אצל אדם שצימצם את המהות שלו לכדי תשוקה אובססיבית להיות משפיל או מושפל. לאנשים בדס"מיים, בצורתם הבריאה, יש אישיות מורכבת יותר מזה. הם לא רוצים שרק יכו אותם או ישפלו אותם, הם מסוגלים ורוצים גם להרגיש תחושות אחרות בתוך הקשרים הללו ולא רק להגיע למצב שרומסים אותם בו. גם כשהם רוצים להיות בעמדה המושפלת והמוכה, זה לא על ידי כל אחד, ולא בכל מצב, והם די "מביימים" את הסיטואציה הזו כך שתסב להם עונג. אם נחזור לדוגמא של הנשלטים "המושפלים", האלו שמכריזים בגרנדיזיות שהם סמרטוטים שאין בהם שום ערך מלבד "להיות מנוצלים ע"י כל הנשים בעולם", נראה שבסופו של דבר, יש להם הרבה שליטה וכוח על הסיטואציה "חסרת האונים" הזו והם התאימו אותה היטב לצרכים שלהם, פעמים רבות אפילו הרבה יותר מאשר לצרכים של השולטת. הם אלו שבחרו את השולטת שלהם: הם אלו שבחרו שהיא תבוא מהמגדר שהם אוהבים, עם המראה שהם אוהבים, עם האישיות שעושה להם את זה, עם הפטישים שהכי מחרמנים אותם. בתכלס, רואים שהם לא עושים שום דבר בשביל לפגוע בעצמם אלא בשביל להרגיש עונג. זאת הסיבה שהם לא פשוט מעצבנים איזה ערס ברחוב שיקלל אותם וידפוק להם מכות אלא פונים למישהי שכיף להם להיות איתה. גם אנשים מהצד השולט, למרות שיש ביניהם כאלו שאוהבים להתהדר בזה שהם "רעים", לא פשוט מתעללים בחסרי ישע (שמתם לב שמרבית המקרים של התעללות בחסרי ישע שמופיעים בחדשות מגיעים מונילים שאין קשר בין המעשה שלהם לבין העדפתם המינית או שהוניליות שלהם מהוות איזו הוכחה לבריאותם הנפשית?), הם פונים לאנשים שמפיקים מזה עונג לא פחות מהם. נאמר פה שהסיבות שהגדרות האלו משתנות בעולם הטיפולי הם מסיבות פוליטיות, שזו אשמת "הפוליטיקלי קורקט" או מה שזה לא יהיה שהגישה לבדס"מ השתנתה. אך האמת היא שההפך הוא הנכון, שדווקא הגדרות מסוימות נכנסו למדריכי אבחון או לקונצנזוס בעולם המדעי מסיבות פוליטיות. המקרה מפורסם בהם הוא סביב הומוסקסאליות- להיות הומו פעם היה לא חוקי בגלל אינטרסים שונים של מוסדות שמרניים, אז זה נכנס ל- DSM בשביל שתהיה הצדקה לכך. שהרי זה לא סתם "כי בא לנו" אלא כי זו "מחלת נפש" וזה "לטובתם". דוגמא יותר אבסורדית לשימוש בהגדרה של מצב כלשהו כמחלת נפש לצרכים פולטיים היא "הפרעה נפשית" בשם "דראפטומניה" ( https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%A8%D7%90%D7%A4%D7%98%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%94 ) שאיתה "איבחנו" עבדים שחורים שהחליטו לברוח מעבדות. פעולה שהיום מובן מאליו שבכלל לא פגעה בהם ואף ההפך לגביה הוא נכון ודווקא היא מאוד בריאה והגיונית, אבל אז השתמשו בה בדרום ארה"ב בכדי לתת הצדקה לעבדות ולבעלי העבדים, שהרי בעלי העבדים היו בעלי ההון שהייתה להם השפעה על הסדר היום הפוליטי. זו לא "גישה קולקלת במדעי החברה" שמורידה הגדרות ממה שנחשב מחלת נפש בעבר, אלא השכל הישר שמבין שלרצות לברוח מעבדות (ולמתחכמים: לא, לא למשחק תפקידים בדס"מי בטוח, שפוי ובהסכמה של אחת כזו, אלא אחת כפויה ואלימה כמו בארה"ב לפני לינקולן) זה הדבר הנורמלי לעשות, ושלהיות הומו או בדס"מי, כשל עצמו, לא באמת פוגע באף אחד. ואם יש מישהו שפוגע בעצמו ע"י קיום יחסי מין לא מוגנים עם גברים או עושה פועלות בדס"מיות שלא מטיבות עם מצבו הנפשי, זאת בעיה נפרדת שלא קשורה להעדפות המיניות שלו. כי עובדה שאפשר להיות הומו או בדס"מי בדרכים בריאות, וגם אפשר להיות ונילי- סטרייט בדרכים לא בריאות, וזה לא הופך סטרייטיות או וניליות כשל עצמם להפרעות. |
|
|
|
israelislave
|
לפני 4 שנים •
8 ביוני 2019
דרקן ראהל כתב/ה: אתה קראת את המאמר הזה? כי אני ישבתי עכשיו וקראתי. הנה תקציר (נשבע שלא שיניתי כלום):
1. לכלול בדסמ בdsm זה סתם סטיגמה ולא מדעי. 2. בדסמ צריך להיות כמו הומוסקסואליות. הומוסקסואליות עברה גלגולים שונים בdsm עד שהוצאה ממנו. צריך, בלי שיעברו שנים רבות ומהדורות רבות, להוציא מיידית בדסמ מהמדריך, וזהו. 3. אין בסיס לעובדה שבדסמ נמצא במדריך מהתחלה, זה רק נגד הנורמה החברתית. 4. נורמות חברתיות לא יכולות להכתיב את הdsm, כי אחרת יבואו גזענים ויגידו שהומוסקסואליות היא מחלת נפש ויחזירו אותנו אחורה. 5. רק דברים מזיקים צריכים להופיע בdsm. היות ואפילו אקטים קיצוניים של בדסמ אינם מסוכנים יותר ממשחק פוטבול, בדסמ אינו מזיק. אז נכון שזה מאמר דעה, ולא מחקר מדעי. אבל, אני אזרום עם זה. בדסמ אינו מחלת נפש וצריך מיידית להמחק מהdsm, בדיוק כמו הומוסקסואליות. אני כל כך שמח שהסכמנו. והערת שוליים קטנה שאין לה שום קשר למדע. בארצות הברית, ביטוח בריאות הוא פרטי. לכן, אם אתה רוצה שטיפול יוכר על ידי חברת הביטוח, חייבת להיות לך אבחנה. אותו דבר קורה כיום בארץ. משמעות הדבר היא שאם פסיכולוג או פסיכיאטר לא יכולים למצוא הגדרה בdsm למה שמציק לך, לא תקבל כיסוי מקופת חולים. אם דברים שקשורים בבדסמ יוצאו מהמדריך, אותם אנשים שכן סובלים בגלל המיניות שלהם לא יקבלו עזרה (או ישלמו את התחתונים לפסיכיאטר/פסיכולוג). וזו, לפי כותבת המאמר, אחת הסיבות שלא הוציאו את זה מהמדריך. תפסת אותי על חם, באמת לא קראתי את המאמר כולו, הגעתי עד סוף הפסקה הראשונה והפסקתי. תהום פעורה בניינו וכנראה שלעולם לא נצליח לגשר עליה. חומר למחשבה, מה שווה כל ה DSM, הפסיכולוגיה בכלל, אם התנ"ך של הפסיכולוגיה מושפע מכדאיות כלכלית , לחצים חברתיים ואג'נדה פוליטית? ודממה בעניין ההשוואה בין אנורקסיה וטראנסים. |
|
|
|
דרקן ראהל(נשלט){מית}
|
לפני 4 שנים •
8 ביוני 2019
השוואה לאנורקסים הגבתי. אפילו ציטטת אותי. טרנסים אני לא נכנס איתך, כבר ניהלנו את הדיון הזה ואני לא חוזר עליו פה.
עכשיו, אתה טוען שבדסמ צריך להופיע במדריך, מצטט מאמר שאומר שזה לא צריך להופיע, אומר שהמדריך לא שווה כלום ומתנהג כאילו זו דעה אחת, עקבית ואכן הוכחת משהו. ועדיין לא הבאת שום מחקר לתמוך בטענתך. פתחת בדרישה למדע. נו, איפה המדע שלך? אגב, בעניין עקביות, בעמוד אחד הסברת מה תפקידו של מטפל והיללת את המטפל שלך. בעמוד אחרי כתבת שכל המקצוע מיותר. בוא נקבל את טענתך. לפוליטיקה, אג'נדה חברתית ודעות אין מקום ברפואה, ספציפית בפסיכיאטריה. אז היות ואין לך הכשרה בתחום, אינך עוסק במדעים האלה, ואינך מצטט את המומחים לתחום, אולי תפסיק להביע את דעתך ולנסות להשפיע דרך שכנוע? אין לזה מקום בדיון, לשיטתך |
|
|