לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

ומה אם בדסם זה הרגל מחורבן?

↑ ↓
israelislave
לפני חודשיים • חמישי, 20 ביוני 2019, בשעה 19:13
israelislave • חמישי, 20 ביוני 2019, בשעה 19:13
ברייה כתב/ה:
ישראלסלייב.
החברה אינה מציעה לך טיפול. זה לא תפקידה, אלא אם מדובר במקרים קיצוניים כאשר הכשל הנפשי של האדם חורג מהמרחב הפרטי שלו. אם הכשל אינו חורג מהמרחב הפרטי, הרי שמתפקידו של האדם, במסגרת האחריות האישית, לפנות לעזרה (או לא).

הפניה לטיפול לרוב תהיה כאשר האדם חש מצוקה נפשית שמערערת את יציבותו בחברה ומשאירה אותו מחוץ לקונצנזוס החברתי. לכן אנחנו דורשים מהחברה להרחיב את הקונסנזוס כדי שבמקרים כגון הומוסקסואליות, למשל, וכמו כן בדסם, גם בעלי נטיות מיניות אלה לא ימצאו את עצמם מחוץ למסגרת ה״נורמה״. לא כל בקשה כזאת מוצדקת (למשל קבוצה של אנשים שתדרוש שהתאבדות תהיה חלק מקונצנזוס חברתי תסורב. לעומת זאת, הבקשה להתאבד במקרה של מחלה סופנית, בחברות מסויימות, תכובד), ולכן היא תמיד תגובה בטיעונים שיישענו על מדע, על סוציולוגיה, על פסיכולוגיה ועוד, כלומר תיוצג בכלים בסיסיים מהם מורכב ההגיון. אבל גם במקרים אלה החברה לא תתערב במקרה הפרטי ועל הפרט תוטל האחריות האישית לפנות לעזרה אם ירגיש צורך בכך.

אז אם החברה קבעה שבדסמ נמצא מחוץ לקונצנזוס, האם זה אומר שהנשלט שמרגיש שצרכיו מערערים את יציבותו בחברה יאובחן כסובל מפסיכופתולוגיה שבהכרח מוכיחה הפרעה נפשית? לא תמיד. הפסיכולוגיה יושבת, כידוע, על המקף בין החברה ליחיד, ומתפקידה לדעת את שניהם. לפעמים החברה חולה. לפעמים היחיד חולה. לפעמים שניהם ביסודם בריאים והבעיה היא בחוסר התאמה ביניהם. הפסיכולוגיה ערנית למכלול האנושי, למורכבותו, לדינמיות שלו ולעובדה שלא קיימת נוסחה נכונה לכולם. אך יש לזכור שוויתור או כניעה אינם מילות גנאי במרחב הטיפולי. לא כל מטופל שואף לכבוש את פסגת ההר, יש המבקשים לרדת ממנה, ולכן למרות שהנשלט לא יאובחן כסובל מהפרעה נפשית, הטיפול יעזור לו למצוא את השילוב ואת האיזון, כדי ליצור תנועה נכונה במרחב הפנימי.

אז מתי בכל זאת יאובחן המטופל כסובל מהפרעה נפשית? אם האדם עומד מול רכבת דוהרת ולא נשמע להוראות החרדה שעולה בו, או לחילופין אם האדם הניצב מול מעלית ועולה בו חרדה לה אינו מסוגל לסרב, הרי שבמקרים אלה הוא קרוב לוודאי יאובחן כסובל מהפרעה נפשית, כי ברור שהסכנות בשימוש במעליות זניחות והפחד מפניהן יפגום ביציבות בחיו, וכמו גם ברור שרכבת הדוהרת לקראתך תהיה קטלנית. משמע, אדם שסובל מבעיית אירגון הנתונים החושיים, מקושי פנימי ליישב את המורכבות של המנגנונים הפסיכולוגיים, אדם שחש מצוקה משתקת או מצוקה שפוגמת באופן ניכר בהתנהלותו היומיומית ובתפיסת המציאות שלו, קרוב לוודאי יוגדר על ידי הפסיכולוג כאדם הסובל מהפרעה נפשית.



עם כל הכבוד ל"חברה"... האם כלל "החברה" בכלל קובעת משהו או ש"טובת החברה" נקבעת ע"י בעלי עניין ואידאולוגיה חברתית ממומנת ע"י מי שרוצים להרוס אותה?

מי בכלל מייצג את החברה? ברור שלא הפוליטיקאים, הרי הם משקרים לכל עבר ....בתי המשפט? המחוקק?

מי פועל לטובת "החברה" בלי שום הבדלי דת, צבע, מין, גיל, השכלה? בלי מניעים נסתרים? בלי אג'נדות רעילות?

אף אחד.

אז איך באמת נקבע מה ה"חברה רוצה?
israelislave
לפני חודשיים • חמישי, 20 ביוני 2019, בשעה 19:07

בלי שום קשר לדיון

israelislave • חמישי, 20 ביוני 2019, בשעה 19:07
דרקן ראהל כתב/ה:
אבל ברור שבמקרה שלך לא הכל בסדר. אתה אולי מתפקד, אבל אתה חי עם סבל. בגלל זה יש שני חלקים להגדרה - כדי שהיא תאפשר עזרה גם למי שכביכול מתפקד, אבל בפנים סובל.
צר לי לשמוע על הכאב והקשיים שלך. צר לי שהמערכת פספסה אותך.


"המערכת" לא פיספסה אותי, היא זו שאיפשרה, במעשה ומחדל להסתה של האם להבשיל לכדי ניכור מלא וקבוע.

מדינה זבל, מערכת משפט זבל, מערכת רווחה זבל, מקצוע הפסיכולוגיה במלא כיעורו.
ברייה​(שולטת){Gone}
לפני חודשיים • חמישי, 20 ביוני 2019, בשעה 16:52
ברייה​(שולטת){Gone} • חמישי, 20 ביוני 2019, בשעה 16:52
ישראלסלייב.
החברה אינה מציעה לך טיפול. זה לא תפקידה, אלא אם מדובר במקרים קיצוניים כאשר הכשל הנפשי של האדם חורג מהמרחב הפרטי שלו. אם הכשל אינו חורג מהמרחב הפרטי, הרי שמתפקידו של האדם, במסגרת האחריות האישית, לפנות לעזרה (או לא).

הפניה לטיפול לרוב תהיה כאשר האדם חש מצוקה נפשית שמערערת את יציבותו בחברה ומשאירה אותו מחוץ לקונצנזוס החברתי. לכן אנחנו דורשים מהחברה להרחיב את הקונסנזוס כדי שבמקרים כגון הומוסקסואליות, למשל, וכמו כן בדסם, גם בעלי נטיות מיניות אלה לא ימצאו את עצמם מחוץ למסגרת ה״נורמה״. לא כל בקשה כזאת מוצדקת (למשל קבוצה של אנשים שתדרוש שהתאבדות תהיה חלק מקונצנזוס חברתי תסורב. לעומת זאת, הבקשה להתאבד במקרה של מחלה סופנית, בחברות מסויימות, תכובד), ולכן היא תמיד תגובה בטיעונים שיישענו על מדע, על סוציולוגיה, על פסיכולוגיה ועוד, כלומר תיוצג בכלים בסיסיים מהם מורכב ההגיון. אבל גם במקרים אלה החברה לא תתערב במקרה הפרטי ועל הפרט תוטל האחריות האישית לפנות לעזרה אם ירגיש צורך בכך.

אז אם החברה קבעה שבדסמ נמצא מחוץ לקונצנזוס, האם זה אומר שהנשלט שמרגיש שצרכיו מערערים את יציבותו בחברה יאובחן כסובל מפסיכופתולוגיה שבהכרח מוכיחה הפרעה נפשית? לא תמיד. הפסיכולוגיה יושבת, כידוע, על המקף בין החברה ליחיד, ומתפקידה לדעת את שניהם. לפעמים החברה חולה. לפעמים היחיד חולה. לפעמים שניהם ביסודם בריאים והבעיה היא בחוסר התאמה ביניהם. הפסיכולוגיה ערנית למכלול האנושי, למורכבותו, לדינמיות שלו ולעובדה שלא קיימת נוסחה נכונה לכולם. אך יש לזכור שוויתור או כניעה אינם מילות גנאי במרחב הטיפולי. לא כל מטופל שואף לכבוש את פסגת ההר, יש המבקשים לרדת ממנה, ולכן למרות שהנשלט לא יאובחן כסובל מהפרעה נפשית, הטיפול יעזור לו למצוא את השילוב ואת האיזון, כדי ליצור תנועה נכונה במרחב הפנימי.

אז מתי בכל זאת יאובחן המטופל כסובל מהפרעה נפשית? אם האדם עומד מול רכבת דוהרת ולא נשמע להוראות החרדה שעולה בו, או לחילופין אם האדם הניצב מול מעלית ועולה בו חרדה לה אינו מסוגל לסרב, הרי שבמקרים אלה הוא קרוב לוודאי יאובחן כסובל מהפרעה נפשית, כי ברור שהסכנות בשימוש במעליות זניחות והפחד מפניהן יפגום ביציבות בחיו, וכמו גם ברור שרכבת הדוהרת לקראתך תהיה קטלנית. משמע, אדם שסובל מבעיית אירגון הנתונים החושיים, מקושי פנימי ליישב את המורכבות של המנגנונים הפסיכולוגיים, אדם שחש מצוקה משתקת או מצוקה שפוגמת באופן ניכר בהתנהלותו היומיומית ובתפיסת המציאות שלו, קרוב לוודאי יוגדר על ידי הפסיכולוג כאדם הסובל מהפרעה נפשית.
Sm Art​(שולט)
לפני חודשיים • חמישי, 20 ביוני 2019, בשעה 14:49
Sm Art​(שולט) • חמישי, 20 ביוני 2019, בשעה 14:49
הבדסמ",הוא קלף גורל ,הנתון ,בידי האדם .
אילו האדם ,היה יודע ,מהי כוחה של מילה,או מהו כוחה של פעולה ,אזי ,היה שוקל ומודד כל מילה ,וכל פעולה,בטרם יאמר ,או יפעל .
בידוע לכולנו ,שהעולם מושתת ומונהג עפ","חוקי לאגםהקארמה".אין איש ,או ,אישה ,בעולם שתצלח דרכו ,לחמוק מעינה הבוחנת,ואל מתחת ,למאזני המשפט והצדק שלה .

הגוזל ,יגזל.
המרכל,ירוכל.
השופט לחומרה ,ישפט עפ"חומרת מידת הדין ששפט .
המבזה ,יבוזה .
שופך דם האדם ,דמו ישפך .
המפיל והמכשיל,יופל ויוכשל .
הבועל ,יבעל
המקלל ,יקולל
המברך ,יבורך.
וכן הלאה ,עפ",מה האדם ,חורץ את גורלו .
במו פיו ,ידיו,ומעשיו בפועל .
לאחר "הקדמה",זו ,הבה ונחדור פנימה אל תוך הדיון והכותר .

אדון מאסטר דוב .
הגיעה אליו נשלטת /סאבית.
והוא עולל בה את שעולל בה .
ושניהם נפרדו לדרכם ,לשלום,עד הפעם הבאה ...
המפגש בין שניהם הוא לא מיקרי .
השולח, והנווט ,והמתווך ,הוא ,"קארמה".
הכול שם ,וכל שהתרחש בינם,הוא "קארמה",של שניהם.

כנל",בין הנשלט ,לשולטת המיועדת ,מוכנה ומזומנה ,בעבורו.

מפגש בין 2 אנשים ,בזירה הבדס'מית ,דבר שאינו מה בכך ,מהו .
זהו מפגש שרב בו הנסתר על הגלוי .
יש בו ,יצרים,כעס,כאב,בגידה,שיוך,גוף ונפש,מלל,ומעשים בפועל .
יש בו גם,חברות ,טיפול,עזרה ,ותמיכה הדדית .
מאוד קשה ומסובך,לאותם המתהלכים במהלכי הבדסמ",להבין ולדעת את מה שמתרחש ביניהם.
בפאן הנסתר ,קארמתי של הדברים .

לעומז",אם נתבונן עמוק ,חד ,ברור,וחזק .
בחוקי הקארמה המעגליים.
אזי נבין ונדע במהירות ,על מה ,ועל מה היתה זאת ....

אבל ,בין לבין ,הקארמה ,בונה תשתית הקודמת למפגשים ,ולמילים,ולמעשים שלנו .
והיא מפזרת ערפל סמיך ,בטרם מוציאה את פעולתה הסדורה ומובנית מניפעל,אל הפועל .
שיכחה ,טירדה ,צער,שעמום,כעס,בדידות,תאווה ,נקם ,וכו'...

יש טיפשים וטיפשות שכינו את הקארמה ,בשם התואר ,"ביץ".
היא לא "הביץ'".
היא "התרופה".
היא "התיקון".

התרופה ממוקדת לאיזור החולה.
התיקון הוא ,בזירה ,בה התרחש הארוע הראשון וקודם בין הפועלים ,וניפעלים .

הזירה ,היא ראיה מס' 1,לאותו חכם ,אם עניו בראשו ,ולא במבושיו.

הזירה יכולה להיות ,בית כנסת ,חצר אחורית,סימטה חשוכה ,מועדון,בית,בתוך המשפחה,בבתי עסק ,ובבניין מגורים.
הפועלים ,והנפעלים, יצטרכו ,ליתן הדין ,בזירה ,בה התרחש האירוע המכונן והמקדים ,בינם.

הסוגיה המרכזית והעיקרית ,לקיומה ,לתפקודה של הקארמה ,בעולם.היא בשל היותה הגורם העקרי והחשוב ביותר לקיומו של עולם מסודר ומתוקן .

והיא הסוגיה החברתית ,של בין אדם לרעהו .
בין אדם לחברו .
בין איש לאישתו .
בין בת לאב .
ובין בן לאימו.

איש לא יחמוק מחוקי העולם ,בנושא החברתי .
יש לעולם BOSS.והוא "מלך העולם",והוא,"המלך של כל המלכים",והוא ישפיל גאים,ויגביה שפלים,הוא מעשיר,והוא ,מעני.אבי יתומים,ודיין אלמנות,הוא זן ומזין ,את כל ברואיו ,בעולם .החל מביצי כינים,וכלה בגוזלי הנשר,אשר בקן .

אין מציאות בעולם ,שבת תקום על אימא ,ובן יקום על אביו,
אין מציאות שבעולם ,שהאדם יתהלך בעולם,ויעשה ,בו ,ככל העולה על רוחו .
אין מציאות ,שאדם ינהיג את העולם.
האדם חוטא בלשונו,חוטא בשיקול הדעת שלו ,והאדם נופל שדוד ,אחר יצרו ,ותאוות גופו וליבו.
האדם ,פיו וליבו ,אינם שווים.
אילו העולם ,היה נשלט לבדו ,עי",האנשים,"איש את רעהו ,חיים בלעו".

האדם מתגאה בחוכמתו ,הוא גוזל אותה מהזקנים.
האדם מתגאה בגופו ,הוא מתגאה בדבר שאינו שלו .
הוא בעצם "מורד במלכות שמים".
האדם מתגאה בעושרו ,העושר אינו שלו .העושר ניתן לו ,או כמתנה לפעול למען הזולת,או כשכר ונקמה ,להאביד אותו מהר ,מהעולם הזה ,ומהעולם הבא .


אי לכך ,ועל סמך כך .
ידע כל גבר ,וגברת .אשר רוחם עוד באפם .
המיקום הגיאוגרפי שלך ,הוא זירה שבה מוקמת עי",הקארמה שלך .
ואם יש בזירה הזו ,2500 איש ואישה ,הם כולם שם בשל סיבות סימלריות,למישגי העבר שלהם/ן.


הזירה ,אולי מחורבנת ,כי האנשים בזירה המחורבנת ,חירבנו ומחרבנים ,בפעולותיהם זה כנגד זה ,מזה שנים על שנים ,ומדורות העבר.
ואם זה לא הם ,אז זה אבות אבותיהם ,שחירבנו זה על זה ,וצאצאיהם ירדו לעולם ,לתקן את אשר ,טרם תוקן ,בין אבי אבותיו של זה,אל בן אבי אבותיה ,של זו .

מערכת השיפוט הקארמתית ,יכולה לדון 10 דורות המשך ,לבן משפחה שלך ,או שלי ,שפעל עוול כנגד ,אדם זה ,או אחרת .
וההוכחה היא כאן .


"ונקה לא ינקה, פוקד עוון אבות על בנים ועל בני בנים, על שילשים ועל ריבעים". "
אז ,תזכרו את המסר ההכי חשוב .
וזוהי "הזירה ".

"זירת ההתרחשויות של האירועים .היא זהה לחלוטין .
להיכן בו יסגור המעגל הקארמתי ,על שניהם .

הרבה תוהים בחייהם .מה לבחור לבנבן ,עם מבוגר שחרחר,או ,מה לזה עם זו ,או מה לזאת ,ולזה ..?
או ,מה איבדתי בתאילנד ,או מדגדג לי לנסוע לקנקון,או ללונדון .
התשובה היא כאן .

לְאָדָם מַעַרְכֵי לֵב, ומה' מַעֲנֵה לָשׁוֹן"


ובכדי להבין היטב ,את הכתוב .
אגבה ,ואסמוך את הכתוב .

בפרק שכתב דוד המלך ע"ה .
לפני יותר מ 3500 שנים .



למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק: (ב) יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על יהוה ועל משיחו: (ג) ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבתימו: (ד) יושב בשמים ישחק אדני ילעג למו: (ה) אז ידבר אלימו באפו ובחרונו יבהלמו: (ו) ואני נסכתי מלכי על ציון הר קדשי: (ז) אספרה אל חק יהוה אמר אלי בני אתה אני היום ילדתיך: (ח) שאל ממני ואתנה גוים נחלתך ואחזתך אפסי ארץ: (ט) תרעם בשבט ברזל ככלי יוצר תנפצם: (י) ועתה מלכים השכילו הוסרו שפטי ארץ: (יא) עבדו את יהוה ביראה וגילו ברעדה: (יב) נשקו בר פן יאנף ותאבדו דרך כי יבער כמעט אפו אשרי כל חוסי בו:

-לאדם ,ניתנה האפשרות לבחור בין טוב לרע ,ובין חיים למוות .
עליו לבחור בחיים ,ובטוב.
גם כאשר הוא חושב שהוא במוות וברע .
היכול לבחור היא המתנה הגדולה וחשובה ביותר "צידה לדרך".
במסע ששמו הוא ,"חיי אדם"
דרקן ראהל​(נשלט){משוייך}
לפני חודשיים • חמישי, 20 ביוני 2019, בשעה 13:24
דרקן ראהל​(נשלט){משוייך} • חמישי, 20 ביוני 2019, בשעה 13:24
עוד בתחילת השרשור אמרתי שאני מחטט באף.
יעל t
לפני חודשיים • חמישי, 20 ביוני 2019, בשעה 13:17

Re: ומה אם בדסם זה הרגל מחורבן?

יעל t • חמישי, 20 ביוני 2019, בשעה 13:17
Kitty frank כתב/ה:
כמו עישון, כמו לנטור טינה, כמו לאכול דברים משמינים, כמו להדחיק את הכלים בכיור. משהו לא משהו שאנחנו עושים אבל שווה לנו את זה-כנראה- כי אין לנו כוח להתנגד לדחף.

מכול קריאות ה”אנחנו נורמליים” ו”בדסם זה ממש אחלה” נשכח בעיני הלגיטימיות של טענות השמרניים רק כי הם אנשים לא כיפים. אנחנו מתרגלים שוב ושוב אלימות וחוסר כבוד לבני אדם והלקאה עצמית, אולי אין בזה הרבה גאווה?



אולי, אבל זה מה יש. יש גבול לכמות הדברים שאפשר או צריך להיגמל מהם. מבחינתי, זה אחד לפני פרחים.
דרקן ראהל​(נשלט){משוייך}
לפני חודשיים • חמישי, 20 ביוני 2019, בשעה 07:20
דרקן ראהל​(נשלט){משוייך} • חמישי, 20 ביוני 2019, בשעה 07:20
אבל ברור שבמקרה שלך לא הכל בסדר. אתה אולי מתפקד, אבל אתה חי עם סבל. בגלל זה יש שני חלקים להגדרה - כדי שהיא תאפשר עזרה גם למי שכביכול מתפקד, אבל בפנים סובל.
צר לי לשמוע על הכאב והקשיים שלך. צר לי שהמערכת פספסה אותך.
israelislave
לפני חודשיים • חמישי, 20 ביוני 2019, בשעה 07:02
israelislave • חמישי, 20 ביוני 2019, בשעה 07:02
דרקן ראהל​(נשלט){משוייך}

"כל עוד אדם מתפקד בצורה שאנו מצפים ממנו לתפקד בחברה"

בדיוק.

איזה חברה?

המערבית?
הישראלית?
הליבראלית?
השמרנית?
התל אביבית?
הרמלאית?

אתר "הכלוב"?

מה זה "מתפקד"? שומר חוק?

וכששואלים מישהו "מה נשמע?" מצפים בכלל לתשובה אחרת, מגברים בפרט, למשהו אחר מ"הכל בסדר"? ואם הוא יגיד "הכל חרא" מישהו בכלל יעצור לשאול למה?

מסביבך מיליונים שסובלים נפשית מאין סוף בעיות וזה פשוט לא מעניין את אף אחד, והאמת? מצפים מהסובלים שישתקו...

בהגדרה, למשל אני עצמי, הורים מנוכרים סובלים מ PTSD, את מי זה מעניין? את אף אחד מלבד אשתי... אז אני מתפקד "כמו שמצופה ממני" זה אומר שהכל בסדר?

לא, זה רק אומר שרק למי שיש אפשרות להרוויח מהסבל שלך כמה שקלים יתעניין בך ובמצבך הנפשי אבל כחברה נאטמנו לגמרי לסבל של אחרים בגלל, והעיקר, מפני שגם אנחנו סובלים, רק לא מודים.
דרקן ראהל​(נשלט){משוייך}
לפני חודשיים • חמישי, 20 ביוני 2019, בשעה 06:45
דרקן ראהל​(נשלט){משוייך} • חמישי, 20 ביוני 2019, בשעה 06:45
קודם כל הם לא מאפיינים של הפרעת אישיות, שזה משהו אחר לחלוטין. זו פאראפיליה, למיטב ידיעתי
שנית, למי לא היה ברור? למי שלא קרא שום דבר ממה שנכתב? ארכאיינג'ל, בייגל, ברייה, ג'יימס, אתה, אני, קיטי ולא יודע מי עוד - כולנו אמרנו כל הזמן שיש הפרעות שקשורות בבדסמ.
מי מחליט? בוא נהיה ברורים. אם תפנה לפסיכולוג, סביר שהוא בכלל לא יאבחן כלום, כי בקליניקה לא ממש משתמשים באבחנות. אתה והוא תגיעו יחד לתובנות הנחוצות ולטיפול המתאים. הוא ינסה לשקף לך את הנזק, אבל אתה חייב להכיר בו. אחרת, לא יהיה טיפול. אתה גם לא יכול להכריח אדם עם סוכרת לאכול נכון, מה לעשות.

הדבר האחרון שכתבת זה בדיוק העניין - ההנחה שאנחנו לא אמורים להזיק לעצמנו, וכשאנחנו עושים זאת זה מעיד על תפקוד לקוי של המערכת.
כל עוד אדם מתפקד בצורה שאנו מצפים ממנו לתפקד בחברה, והוא לא מרגיש שרע לו - המנגנון עובד. וזה לא משנה אם זה מנגנון סטרייטי, סדיסטי, לסבי, ונילי או (השם ישמרנו) טרנסג'נדרי - המנגנון עובד. אני בי פולארי, מקבל תרופות מאזנות שמאפשרות לי לתפקד כמו כולם, וטוב לי - המנגנון עובד, אבל רק עם תרופה. לא מתקנים את מה שעובד (החוק הראשון במחשבים הוא "ילד זה עובד, אל תגע").

אז אפשר כבר להסכים שיש אנשים עם דחפים מזוכיסטיים, ושחלק מאותם אנשים מתמודד עם הפרעה מזוכיסטית? (מה שאני חוזר ואומר בפעם המיליון ושלוש)
israelislave
לפני חודשיים • חמישי, 20 ביוני 2019, בשעה 04:33
israelislave • חמישי, 20 ביוני 2019, בשעה 04:33
דרקן ראהל כתב/ה:
israelislave כתב/ה:
https://www.betipulnet.co.il/particles/%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%AA_%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%93%D7%A8_%D7%A0%D7%A0%D7%A1%D7%99_%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%9E%D7%A1


מזוכיזם – Sexual Masochism Disorder

קריטריונים לאבחון 302.83 (F65.51)

עוררות מינית עזה חוזרת כתוצאה מהמעשה של להיות מושפל, מוכה, קשור או התנהגויות אחרות שגורמות לסבל, שבאות לידי ביטוי בפנטזיות, דחפים או התנהגויות, על פני תקופה של 6 חודשים לפחות.
הפנטזיות, הדחפים המיניים או התנהגויות גורמות למצוקה קלינית משמעותית או לפגיעה בתפקוד החברתי, תעסוקתי או בתחומים אחרים חשובים של תפקוד.

גורמים למצוקה קלינית משמעותית או פגיעה בתפקוד חברתי, תעסוקתי או בתחומים חשובים אחרים.
אין מצוקה או פגיעה? אין אבחנה. אין הפרעה מזוכיסטית
יש מצוקה או פגיעה? יש אבחנה. יש הפרעה מזוכיסטית

לא כולנו במצוקה או עם תפקוד לקוי. אם הכל סבבה - סבבה. אם הכל לא סבבה - לא סבבה.
מה לא ברור?


לא היה ברור לחלק מהמשתתפים בדיון שמאפייני הBDSM בהחלט יכולים להיות הפרעת אישיות.

באשר ל"פוגע ומפריע"..... מי מחליט? לאנשים קשה מאד להודות, קודם כל בינם לבין עצמם שקשה ורע להם, כלומר ההודאה עצמה קשה להתגבשות.

בתכלס, כאשר אנחנו WIRED ל SELF PRESERVATION ולמרות זאת פועלים או מסכימים\מתחננים לפגיעה, משהו לקוי מאד במנגנון שלנו.