סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אישה קיימה עם בעלה יחסי סאדו-מאזו והתלוננה במשטרה שהוא היכה

israelislave
לפני 4 שנים • 24 בדצמ׳ 2019
israelislave • 24 בדצמ׳ 2019
kyogen כתב/ה:
זה לא ענין של פרט תמוה בכתבה, אלא של חוסר-בהירות.

האם כגירסת עורכת-הדין של הבעל, האישה הוכתה במסגרת סשן בדס'מי והציגה הסימנים כאילו הוכתה על ידי הבעל בהקשר אחר לצורך תלונת-שווא במשטרה? כך israelislave בוחר להבין. זו הדרך שבה נוסחה הכותרת. אבל אין פרטים מבהרים בגוף הכתבה, שהיא בעצם גירסת עורכת-הדין של הבעל.

האם הבעל היכה ברעייתו בהקשר לא בדס'מי וניסה לנצל את הסכמתה ליחסים בדס'מיים כמגן לאלימותו? כך ברייה וארקאנג'ל בוחרות להבין על בסיס העדר הפרטים בגוף הכתבה....

קשה להכריע על בסיס כתבה שהיא, בבירור תוצר של מסמך ששלחה עורכת הדין של הבעל אל עיתונאי/ת שהתעצל/ה ולא בדק/ה או השיג/ה מידע נוסף.

אבל אם נתיימר לבלוש - מתיאור התהוות היחסים הבדס'מיים נראה שהיתה כאן מערכת יחסים של שליטה מלמטה (ובעניין הזה עורכת הדין של הבעל סיפרה על ראיות אפשריות - הסמסים שבהם האישה הסבירה לבעל מה עליו לעשות). נוכח ההיבט הזה - קל להסיק שהצד הדומיננטי *באמת* בבית היתה האישה. ולכן, אני נוטה לחשוב שהכתבה, לשם שינוי וכמקרה נדיר בתשקורת הישראלית, אכן מסכמת בכותרת את האמת: אישה קיימה עם בעלה יחסי בדס'מ בהסכמה ואז התלוננה
במשטרה וטענה שמה שקרה לה במסגרתם זו אלימות.

קשה גם להשתחרר מהחשד שהיא עשתה את כל זה במכוון ובמתוכנן. אבל שכחה למחוק לבעל את הסמסים המרשיעים מהמכשיר שלו.

israelislave, אולי תתנחם בזה
שבחלק של הגירושין בבית הדין, לבעל יהיה קצת יותר קל. בשנים האחרונות בתי הדין הרבניים לא נחמדים לנשים שנתפסו בתלונת-שווא.


קודם כל ולמען הסר ספק, מעולם לא הואשמתי שהכתי אשה מהסיבה הפשוטה שמעולם לא עשיתי זאת.

אז נוציא את הפן האישי ונישאר עם הכתבה ומה מתרחש במציאות.

אנשי משטרה בכירים" מעזים" לספר שמנסיונם האישי מספר תלונות השווא מגיע לכ50% מסך התלונות על אלימות של גברים נגד נשים.

שדולת הנשים טוענת שאין יותר מ2% של תלונות שווא של נשים אבל אין להן שום הוכחה לטענה הזו מלבד ציטוט אחד, שקרי במפורש, המופיע בספרה של סוזן בראונמילר "בניגוד לרצוננו" וטוען שהמספר הזה נאמר ע"י שופט ניו יורקי בשם לורנס הנרי קוק שלכאורה ציטט דברים של ראש היחידה למלחמה בפשעי מין במשטרת ניו יורק בפני כנס של לשכת עורכי הדין של ניו יורק בשנת 1974.
פניות שנעשו אל השופט ע"י עיתונאים נענו בתשובה "אין בנמצא מידע שכזה בידי השופט או ארכיונו"

אם לשפוט ע"פ מחקרים מבוססים היטב של פרופסורים מאוניברסיטאות מהמובילות בעולם האלימות בין המינים מתחלקת 50\50 אבל ב70% היוזמה של הנשים.

אבל עובדות לחוד ואג'נדה לחוד. בעוד הגברים מתוארים בהכללה כאלימים כולם, כאלו שהיו כבר וכאלה שיהיו, האלימות הנשית מטושטשת ומחדע כמו הכי הרבה אלימות בזוגיות נמצאה דווקא בקרב לסביות, שנשים מסוכנות פי 2 מגברים כלפי חסרי ישע, שיותר נשים רוצחות ילדים מאשר גברים רוצחים, ומאידך שגבר יקבל בממוצע עונש חמור פי 4 מגבר על אותה עבירה.

ולמרות הכל, נשים לא נענשות על תלונות שווא, תוצאה של הנחיה 2.5 שונאת הגברים, ולמרות שניתנה לפרקליטות הוראה לא להתיחס אליה עוד אלא לפתוח תיקים פלילים למי שנמצאה מתלוננת תלונת שווא לא מתרחשת בפועל, בעוד שעשרות ומאות גופים מתוקצבים עומדים מוכנים לנשים שניפגעו גבר שנפגע מאלימות נשית או הואשם בתלונת שווא לבד כמו כלב.

כשקראתי את זה לראשונה הייתי צריך לקרוא עוד כמה פעמים כדי להאמין למראה עיני. בית משפט מחוזי בהרכב של שלושה שופטים זיכה גבר מכל חשד אחרי שנפל קורבן לתלונת שווא. הגבר ועורך דינו ביקשו להסיר את צו איסור הפרסון משמה של המתלוננת.. כאמור, תלונת שווא פר אקסלנס ומי שהזדעק שהצו לא יוסר היתה לא אחרת מאשר הפרקליטות ובית המשפט קיבל את הבקשה של הפרקליטות.

העילה לדחיית הבקשה של הגבר הקורבן - השופטים קבעו: זיכוי מלא מאונס. המדינה: לא לפרסם ביקורת על המתלוננת והמשטרה
פרסום ראשון: שנתיים אחרי שהואשם באונס שותפה לעבודה ועולמו חרב עליו, זוכּה י' באופן מוחלט. בהכרעת הדין נכתבו דברים קשים על המתלוננת ועל הליך החקירה. כשביקש לנקות את שמו, נתקל באופן נדיר בסירוב מצד המדינה, שאושר בבית המשפט. שופט בדימוס: "מסתירים מחדלים"

ישב במעצר 30 יום, סביבתו הקרובה ראתה בו אנס, שמו הטוב נפגע ועולמו חרב עליו. כעת, אחרי שזוכה באופן מוחלט על ידי שלושה שופטים, ל-ynet נודע כי הפרקליטות מתנגדת לפרסום את תוכן הכרעת הדין - ובעצם מונעת ממנו לנקות את שמו, להראות כי הוא נקי כפיים וכי המתלוננת פעלה מתוך "מניע" נסתר שאף הוא אסור לפרסום.

פרקליטות בחרו שלא לערער על הזיכוי המוחלט. פרקליטו של הנאשם, עו"ד מיקי חובה, ביקש לפרסם את הכרעת הדין באופן מצונזר וללא פרטים מזהים, כפי שנוהגים לעשות בתיקי אונס, אך גילה להפתעתו כי המדינה מתנגדת. לכך התווספה גם התנגדותה של המתלוננת, שיוצגה על ידי איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית.

בית המשפט קיבל את עמדת הפרקליטות וקבע בצעד חריג כי ניתן לפרסם רק את דבר הזיכוי. דברי הביקורת על המשטרה, על ניהול המשפט מצד הפרקליטות ועל המתלוננת, שעל פי בית המשפט פעלה שלא בתום לב, נותרו חסויים. הדבר היחיד שכן הותר הוא עצם הזיכוי. "יש לתת אמון בגרסתו של הנאשם ולפיכך יש לזכותו זיכוי מוחלט מכל העבירות אשר יוחסו לו - אינוס, מעשה סדום והדחה בחקירה", נכתב בהחלטה, ללא שום הנמקה.

ההחלטה לא לפרסם את ההכרעה מנוגדת למקרים קודמים. "זה מצב אבסורדי, בזמן שבתיקים שבהם ישנה הרשעה בעבירת מין המדינה מפרסמת ביוזמתה את הכרעת הדין כולה ולעתים אף יותר מזה, ללא פרטים מזהים של המתלוננות. בדיוק כפי שהיה בתיק קצב, שם פורסמה הכרעת הדין במלואה עם הסתרת שמות המתלוננות", אומר עו"ד חובה. "פורסמו אפילו פרוטוקולי הנאשם קצב מעדותו בפני בית המשפט, והכול אף על פי שהתיק שם כמו התיק הזה התנהל בדלתיים סגורות. כך היה בפרשת רמון, בפרשת חנן גולדבלט, ובפרשות רבות אחרות שבהן הורשע הנאשם בסופו של דבר. מדוע לא תפורסם הכרעת הדין כאשר מדובר בזיכויו של נאשם?"

לעניין זה חשוב להגיד כי אין המשמעות של זיכוי בתיקים בכלל, ובעבירות מין בפרט, כי המדובר בתלונת שווא אלא רק כי לא התקיימו המבחנים המיוחדים הנוגעים לרף ההוכחה הפלילי הגבוה במיוחד הנדרש לצורך הגשת כתב אישום או לחלופין להרשעה מעבר לכל ספק סביר. ( כלומר הפרקליטות ושדולת הנשים דורשים להשאיר את העננה מעל ראשו של הקורבן גם אם בית המשפט זיכה אותו זיכוי מלא)

והסיבה? - החלטה זו היא החלטה חשובה המאזנת את האינטרסים השונים ואשר שמה לנגד עיניה את צורכי הנפגעת ומאפשר לה להמשיך במסע שיקום חייה הארוך שבו היא עסוקה עד עתה".


ביום שנשים שהתברר שהתלוננו תלונת שווא תעשנה כמו שהיה הנאשם נענש אילו הורשע, אז אפשר יהיה לדבר על שוויון בפני החוק.


עכשו כולכם מוזמנים לשנא אותי כי אני לא מתיישר עם האידאולוגיה המותרת והמקודשת באתר הזה.

חג שמח.
פרלין​(נשלטת){ש}
לפני 4 שנים • 24 בדצמ׳ 2019
פרלין​(נשלטת){ש} • 24 בדצמ׳ 2019
כל הנתונים האלה, עכשיו ברצינות, מאיפה הם?
הלשכה לסטטיסטיקה? כלומר, חוץ מלהגיד אותם כאילו הם אמת ושנאמין לך, יש דרך לבסס אותם?
כי אם לא, הייתי לוקחת צעד אחורה מלהפיץ אותם. זה לא משרת את האג׳נדה שלך, רק מזיק לה.

ולעניין תלונות השווא - בוודאי שיש תלונות שווא ואני מסכימה להאמין לך שהמדינה מכסתחת אותן. נתת מקרה של שלוש תלונות כאלה, האם כקונטרה עליי להתחיל למנות את כל המקרים שהתלונות היו אמיתיות?
למה? איך ישרת אותנו כחברה כל מלחמת המינים המטומטמת הזאת?
עוץ הגדול​(נשלט)
לפני 4 שנים • 24 בדצמ׳ 2019
עוץ הגדול​(נשלט) • 24 בדצמ׳ 2019
דרקן ראהל כתב/ה:
קראתי את הכתבה. אני אנהג כאילו זו האמת, אתייחס נטו למה שקראתי.
אני קורא סיפור אישי מצער. אני קורא זוג שמשהו אצלם נדפק ברמות קשות. וזהו.
אין לי מושג מה היה קורה אם לא היו מסרונים. אפילו לא כתוב אם הוא היה במעצר. ההנחה שחייו היו נהרסים, או שהיה מגיע לכלא, אינה מופרכת, אך אינה הכרח.
אני גם קורא שהמערכת בחנה את הראיות שהוצגו בפניה ונטתה לטובת הבעל. כלומר, אם אני מתעקש לחפש זווית פמיניסטית, פה אני קורא על מערכת לא-פמיניסטית בעליל. אפילו עורכת הדין היא אישה שעומדת לצידו.
איך מערכת שלא שיתפה פעולה עם שום אג'נדה פמיניסטית מוכיחה שמזלו שלא נפל לידי המערכת עם האג'נדה הפמיניסטית? הנה - נשים בכלוב אומרות עד כמה המערכת היתה נגד האישה, כמה אנטי פמיניסטית. אז למה התחושות הרעות?
אם ההבנה שלך נכונה - המערכת החכמה דפקה את הזונה השקרנית (הניסוח הבוטה במכוון). אז תשמח.


סליחה, לשפוט לפי הראיות זה אנטי-פמיניסטי? על פי המקרה הזה אתה קובע שיש פה "מערכת לא-פמיניסטית" ועוד "בעליל" (!!!) אתה רציני?
וכחיזוק אתה כותב "העורכת הדין היא אישה שעומדת לצידו", למה אתה מופתע, כי אתה ציפית שהעורכת דין שלו תצא נגד הלקוח שלה? עכשיו זה גם אנטי-פמיניסטי לייצג לקוח גבר?

מה שעולה מתוך דבריך זה שבשביל שמערכת תהיה פמיניסטית היא צריכה תמיד (אבל תמיד) ללכת עם הגרסה של האישה, בשבילך, ובשביל הנשים בכלוב (כפי שאתה טענת בעצמך), "אג'נדה פמיניסטית" היא לשפוט לטובת האישה.

עכשיו תדמיין אנשים אם אותה צורת חשיבה נמצאים במערכת המשפט, הרווחה וכיוצא בזה.
אחד שמבין​(נשלט)
לפני 4 שנים • 24 בדצמ׳ 2019
אחד שמבין​(נשלט) • 24 בדצמ׳ 2019
ברייה כתב/ה:
עוץ הגדול כתב/ה:
תגובה קלאסית להאשמת הקורבן.
ניחא היית טוענת שלא ניתן לדעת מהי האמת אבל במקום זאת את קובעת אוטומטית שהגבר משקר כי אצלך זו הנחת המוצא בכל סיטואציה (תודה לאל שבחרת להיות פסיכולוגית ולא שופטת או עו"ד).
שנאת גברים ונשלטים לא חייבים ללכת יד ביד עם פמיניזם ארצ'.


עוץ, אתה מפספס. אין כאן שאלה מגדרית, אלא פרט תמוה בכתבה. פרט שגם אני לא שמתי לב אליו עד שלא קראתי את תגובתה של ארכאנג׳ל (שצריכה כנראה לעבוד בשב״כ). נקבע שהאישה שיקרה על בסיס ההוכחה שהייתה נשלטת. משמע שאם מחר אחליט לשבור על ראשו של בן זוג שלי כיסא כי שכח לקנות חלב, אהיה פטורה מעונש כי הוא נשלט וכי לפעמים המיניות שלנו כוללת אלמנטים של אלימות. אני מאוד מקווה שאתה צודק ופשוט חסרים פרטים נוספים, אבל אם זה מה שזה נראה, אז זה מאוד לא בסדר.


אני לא מכיר את הסיפור מעבר לקריאת הכתבה, ואין לי שמץ של מושג מי צודק פה בסיפור, גם אחרי שחרור הבעל. אבל אני מניח ממה שקראתי, ומהניסיון שלי במקרים דומים, שהשחרור של הבעל שהואשם באלימות לא היה בגלל שהוא הצליח להוכיח שהיא נשלטת, כפי שעוה"ד שלו מנסה לטעון, מתוך כוונה לנסות להוביל את השומע להאמין שהלקוח שלה הוא קרבן תמים, צח כשלג, שבסה"כ נעתר לבקשתה.
האמת היא, שהבעיה של המתלוננת היא לא עצם היותה נשלטת, אלא זה שהיא הסתירה מהמשטרה שהיחסים האלימים ביניהם התחילו בהסכמה.
אני מניח שאם היתה מספרת לחוקרים שהיו להם יחסים בדסמים בהסכמה, אבל הוא לא כיבד את הגבולות שלה או את מילת הביטחון שלה, הסיפור היה נגמר קצת אחרת. וזה ממש לא משנה אם היא שיכנעה אותו או הוא שיכנע אותה לעשות בדסם.
המסרונים לא הוכיחו שמותר לו לעשות בה ככל העולה על רוחו מעצם היותה נשלטת, אלא שהסיפור שהיא מספרת לא מושלם. היא מספרת רק מה שנוח לה, ומסתירה (אולי) את מה שלא משרת את הגרסה שלה, וזה יוצר בעיית אמינות.
במקרה שישנם שני אנשים, אחד מאשים והשני מואשם, ואין תיעוד שמוכיח את האשמה, יש חשיבות רבה ביותר לאמינות של הצדדים, כאשר מסתבר שהמתלוננת הסתירה פרטים חשובים, יש לגרסה שלה בעיית אמינות, ויהיה מאוד קשה להגיע עם זה לשופט.
חשוב להדגיש, בעיות אמינות לא קובעות מי צודק. יכולות להיות מיליון סיבות לאדם צודק לא לספר את כל הסיפור, וגם אם היא טעתה בשיקול דעת זה הופך אותה לשקרנית. אבל על סמך גרסה שכזאת, שחסרים בה פרטים מהותיים, קשה מאוד להפליל מישהו אחר. ובסופו של דבר זה הדבר היחיד שמעניין את המשטרה, הסיכוי להפליל.
עוץ הגדול​(נשלט)
לפני 4 שנים • 24 בדצמ׳ 2019
עוץ הגדול​(נשלט) • 24 בדצמ׳ 2019
ArchAngel כתב/ה:
איך זו שנאת גברים אם אני כותבת בצורה הכי מפורשת שזה משהו שיכול לקרות גם בהיפוך מגדרי?
אתה מכניס לי מילים לפה, ומצמיד לי, ולא בפעם הראשונה, הנחות שווא פסקניות על שנאה יוקדת לנשלטים וגברים (וכמובן תמיד ובכל סיטואציה, לא פחות ולא יותר!) רק כי אני לא אומרת "אמן" לדעות פרי מקלדתו של נשלט, במיוחד כשהוא מציג סיטואציה באור שונה לחלוטין מכפי שהיא באמת מתוארת בכתבה.
לעומת מה שאתה מייחס לי מרוב שאתה נעול על ההנחה שאני שונאת גברים ונשלטים, אני לא מדברת פה על פמיניזם בכלל או על כל סוגיה מגדרית. אני טוענת שמקרים כאלו הם תוצאה של סטיגמה על בדס"מיים, שיש לרשויות החוק הנחה שגויה שאם הסכמנו לפעולה מסוימת סימן שאנחנו נסכים לכל ביטוי אחר של הפגנת כוח כלפינו.
איך זו שנאת נשלטים אם אני טוענת ששולטת יכולה לעשות דבר דומה לנשלט? אני כתבתי במפורש שכגבר, אם תכתוב לבת הזוג שלך טקסט על מילת ביטחון, גם היא יכולה לעוות את דבריך והעו"ד/שופט/חוקר/שוטר יגיד לך שאתה מעליל עלילות שווא כי הסכמת למשהו שבכלל לא בא לידי ביטוי בהתכתבות ביניכם, רק כי הזכרת מונח בדס"מי כמו "מילת ביטחון" או שיתפת אותה בפטיש שיש לך.
עורכי הדין טוענים שהוכחה שהאישה שקרנית היא כי בעלה הציג צילומי מסך שבהם היא דיברה על מילת ביטחון, לא כי היא כתבה במפורש שהיא רוצה שהוא יהיה אלים כלפיה בקיצוניות או בכל מצב אחר מחוץ לקונטקסט הבדס"מי.





אז ככה, כבר על ההתחלה קבעת שהסיפור של הגבר לא אמין:
"גבר טוען שלאישתו יש פטיש לקללות ומכות מאוד אכזריות כלפיה (כן, כאילו שבאמת נשלטות מחפשות שיקללו אותן בקיצוניות ויפוצצו אותן, אבל יאללה נזרום)."


"היא לא כתבה שהיא רוצה שהוא יכה אותה במיטה או מחוצה לה, זאת הגרסא שלו כמובן, אבל המסרונים עצמם, "ההוכחות" שאמר הבעל שיש לו, לדבריהם של עורכי הדין, מסתכמים באיזכורים סביב מילת ביטחון."

כאן החלטת שהמסרונים שלו הם לא "הוכחות" (למרות שאת לא יודעת מה יש במסרונים) והחלטת בעצמך שהיא לא כתבה שהיא רוצה שהוא יכה אותה.

"בשביל עורכי הדין היה מספיק להשתמש בזה שהיא השתמשה במונח מעולם הבדס"מ, שאולי יכל לשמש אקט אחר בכלל, בשביל לקפוץ למסקנה שהיא בטח תהיה סבבה גם עם זה שיכו אותה מחוץ לקונטקסט המוגדר, אז איך היא מעיזה להתלונן בכלל."

שוב החלטת להסיק מסקנות בלי לדעת דבר לגבי חקירות המשטרה והזמנים של המסרונים


"אתה מבין מה זה אומר? זה אומר שבעולם החוק יש סטיגמה כלפי בדס"מיים."

שוב קבעת אוטומטית שאת יודעת מה הסיבה לביטול התלונה.

"אם אתה חושב שזה איזה "נצחון על אישה מרושעת" שתדע לך שזה אומר שאם אתה תתחיל להתכתב פה עם איזו שולטת ותקבע איתה מילת ביטחון, ואז כשתפגשו במציאות היא תפתח לך את הראש, אז כשתלך להתלונן יש מצב החוקר/עו"ד יגיד לך שזה מגיע לך כי הסכמת למשהו שבכלל לא קשור למה שהיא החליטה לעשות."

שוב קבעת אוטומטית שאת יודעת מה הסיבה לביטול התלונה, ומבטלת את העוולה שאולי עבר הגבר למרות שהוא יצא זכאי בחקירת המשטרה.


"ויודע מה? גם אם היית מסכים לזה שהיא תרביץ לך במיטה, וכותב את זה במפורש, זה לא אומר שצריך להתעלם ממך אם התלוננת שהיא הרביצה לך בקונטקסט שאתה לא מסכים לו ולהשתמש בפנטזיות המיניות שלך ככלי השתקה של דברים שחווית נגד רצונך."

שוב החלטת לנקוט עמדה ברורה נגד הגרסה של הגבר ועוד להאשים אותו "להשתמש בפנטזיות המיניות שלך ככלי השתקה".
Zord​(מתחלף)
לפני 4 שנים • 24 בדצמ׳ 2019
Zord​(מתחלף) • 24 בדצמ׳ 2019
סלייב הבן אדם בסרטון הזה אדיר.
תמשיך לכתוב מה שאתה רוצה ואיך שאתה רוצה כמו שאתה רוצה.
ברייה​(שולטת){לא!!!מחפשת}
לפני 4 שנים • 24 בדצמ׳ 2019
אחד שמבין כתב/ה:
אני לא מכיר את הסיפור מעבר לקריאת הכתבה, ואין לי שמץ של מושג מי צודק פה בסיפור, גם אחרי שחרור הבעל. אבל אני מניח ממה שקראתי, ומהניסיון שלי במקרים דומים, שהשחרור של הבעל שהואשם באלימות לא היה בגלל שהוא הצליח להוכיח שהיא נשלטת, כפי שעוה"ד שלו מנסה לטעון, מתוך כוונה לנסות להוביל את השומע להאמין שהלקוח שלה הוא קרבן תמים, צח כשלג, שבסה"כ נעתר לבקשתה.
האמת היא, שהבעיה של המתלוננת היא לא עצם היותה נשלטת, אלא זה שהיא הסתירה מהמשטרה שהיחסים האלימים ביניהם התחילו בהסכמה.
אני מניח שאם היתה מספרת לחוקרים שהיו להם יחסים בדסמים בהסכמה, אבל הוא לא כיבד את הגבולות שלה או את מילת הביטחון שלה, הסיפור היה נגמר קצת אחרת. וזה ממש לא משנה אם היא שיכנעה אותו או הוא שיכנע אותה לעשות בדסם.
המסרונים לא הוכיחו שמותר לו לעשות בה ככל העולה על רוחו מעצם היותה נשלטת, אלא שהסיפור שהיא מספרת לא מושלם. היא מספרת רק מה שנוח לה, ומסתירה (אולי) את מה שלא משרת את הגרסה שלה, וזה יוצר בעיית אמינות.
במקרה שישנם שני אנשים, אחד מאשים והשני מואשם, ואין תיעוד שמוכיח את האשמה, יש חשיבות רבה ביותר לאמינות של הצדדים, כאשר מסתבר שהמתלוננת הסתירה פרטים חשובים, יש לגרסה שלה בעיית אמינות, ויהיה מאוד קשה להגיע עם זה לשופט.
חשוב להדגיש, בעיות אמינות לא קובעות מי צודק. יכולות להיות מיליון סיבות לאדם צודק לא לספר את כל הסיפור, וגם אם היא טעתה בשיקול דעת זה לא הופך אותה לשקרנית. אבל על סמך גרסה שכזאת, שחסרים בה פרטים מהותיים, קשה מאוד להפליל מישהו אחר. ובסופו של דבר זה הדבר היחיד שמעניין את המשטרה, הסיכוי להפליל.


תודה רבה על ההסבר, אחד שללא ספק מבין.
באמת במהלך הקריאה התעוררה אצלי השאלה אם לא ניתן היה לקחת בחשבון שאדם שעוסק בבדסמ לא ימהר לחשוף את האינטימיות הלא מקובלת שלו בפני משטרה, בטח ובטח כאשר היא עלולה להטיל ספק על ההתרחשות כפי שהוא מציג אותה. אבל ההסבר שלך, כאמור, השיב גם על השאלה הזאת. אני תוהה איזה כלים עומדים לרשותם של המתלוננים במצב היפותטי, כאשר מדובר בעדות של אחד על אחד, והאחד הסכים תמיד פרט לפעם אחת הזאת עליה הוא מתלונן. נראה לי שמדובר במקרה יותר מסובך אפילו מהמקרים בהם האישה מתלוננת על בעל אנס. כי במקרה של בעל אנס יש לה את האפשרות "להציג" סימני אלימות כדי להוכיח שהיא אולצה לקיים עמו יחסי מין, אבל במקרה של נשלטים לסימנים אין ערך.
אחד שמבין​(נשלט)
לפני 4 שנים • 24 בדצמ׳ 2019
אחד שמבין​(נשלט) • 24 בדצמ׳ 2019
קודם כל תודה רבה.
זה באמת מצב לא פשוט, וזה לא משהו היפוטתי, היו מקרים שקרו, גם בארץ וגם בחו"ל, שהמשטרה היתה מעורבת במערכות יחסים בדסמיות שהיתה בהם תלונה שגלשו מעבר למוסכם.
במקרים כאלה, באמת קשה מאוד להוכיח, ולכן נדרשת רמת אמינות גבוהה מאוד בעיני החוקר. בסופו של דבר כשחוקר (שהוא בנאדם עם רגשות ולא רק מכונה מקצועית) משתכנע שהסיפור שהובא בפניו הוא האמת במלואה, הוא יעשה מאמץ נוסף כדי להוכיח את מה שהוא מאמין בו. כשהוא מרגיש שניסו להוליך אותו שולל, הוא יתייחס בהתאם. בכל מקרה זו אכן סיטואציה מורכבת מאוד.
ההמלצה שלי היא שאם מגיעים למצב שמתלוננים במשטרה, חשוב מאוד לומר את כל האמת גם אם היא מאוד לא נעימה. אבל ברור לי שהאינסטינקט של הרבה אנשים הוא שונה, לפחות כשנמצאים בתוך הסיטואציה וצריך לקבל החלטות מהר וללא יכולת לנתח את המצב בצורה מלאה.
דרקן ראהל​(נשלט){מית}
לפני 4 שנים • 24 בדצמ׳ 2019
עוץ הגדול כתב/ה:
סליחה, לשפוט לפי הראיות זה אנטי-פמיניסטי? על פי המקרה הזה אתה קובע שיש פה "מערכת לא-פמיניסטית" ועוד "בעליל" (!!!) אתה רציני?
וכחיזוק אתה כותב "העורכת הדין היא אישה שעומדת לצידו", למה אתה מופתע, כי אתה ציפית שהעורכת דין שלו תצא נגד הלקוח שלה? עכשיו זה גם אנטי-פמיניסטי לייצג לקוח גבר?

מה שעולה מתוך דבריך זה שבשביל שמערכת תהיה פמיניסטית היא צריכה תמיד (אבל תמיד) ללכת עם הגרסה של האישה, בשבילך, ובשביל הנשים בכלוב (כפי שאתה טענת בעצמך), "אג'נדה פמיניסטית" היא לשפוט לטובת האישה.

עכשיו תדמיין אנשים אם אותה צורת חשיבה נמצאים במערכת המשפט, הרווחה וכיוצא בזה.


ייתכן והייתי ממש לא ברור, כי מה שהבנת ומה שהתכוונתי מאוד שונים. ואני חושב שהויכוח ייפתר אם אסביר את עצמי יותר טוב. סליחה אם זה ארוך, ואודה אם תקרא הכל:
אני לא יודע מהי "מערכת פמיניסטית". לא ברור לי אם דבר כזה קיים. לא מתחכם. לא למדתי פמיניזם, יודע במעורפל שעכשיו גל 3. אני לא מאמין שקיים מושג מונוליתי "האג'נדה הפמיניסטית". כן שמעתי וקראתי הרבה דיונים בנושא.
מהדיונים הבנתי שעבד ישראלי מאמין בפמיניזם שוויוני. בעיניו, פמיניזם בעבר שאף לשוויון והיום הוא שואף לאי שוויון לטובת האישה. בעיניו, המערכת המודרנית היא מערכת פמיניסטית שמפלה נגד גברים. היא עושה זאת לפי תכתיבים של מה שהוא מכנה "אג'נדה פמיניסטית". הוא גם הביא דוגמאות שהוא מאמין שמדגימות את ההפליה הזו. וגם בהקשר לכתבה הזו הוא ציין את רחמיו על גברים שנפלו קורבן לפמיניזם וקשר בינם לבין הכתבה. ובכן, בקוראי את הכתבה, לא ראיתי עדות למערכת כזאת. ראיתי עדות למערכת שבהחלט לא הפלתה, מערכת הוגנת. ציינתי את מינה של עורכת הדין כדי להראות שגם היא אינה דוגמה לאותה "פמיניסטית פוסט מודרנית" שעבד ישראלי מתאר. פשוט לא ראיתי פמיניזם מהסוג שעבד ישראלי מתייחס אליו, לא בכתבה הזאת.
אם אני זוכר נכון, עבד ישראלי התייחס בעבר לארכאיינג'ל וברייה כפמיניסטיות מהסוג הלא רצוי, הפוסט מודרני. ההגיון שלי היה כזה: אם הכתבה מציגה, באיזושהי צורה, מערכת פמיניסטית פוסט-מודרנית, ארכאיינג'ל וברייה אמורות לתמוך במערכת, להיות מרוצות. אך הן לא מרוצות, בכלל לא משוכנעות שהמערכת פעלה נכון. ספציפית, עלה חשד על יחס מוטה לטובת הגבר. אז בעיניי, אם הפמיניסטיות הפוסט מודרניות של עבד ישראלי חושבות שהמערכת טעתה (ואולי בכלל היתה לטובת הגבר), זוהי אינה דוגמה למערכת פמיניסטית פוסט מודרנית.
אז ההיגיון שלי הוביל אותי לזה, שעל פי הסטנדרטים של עבד ישראלי, המערכת פה אינה פמיניסטית פוסט מודרנית. ולכן כתבתי שהיא לא פמיניסטית. ממש לא כתבתי אנטי פמיניסטית, ובטח שלא התכוונתי אנטי פמיניסטית. סליחה אם זה לא ברור. לא התכוונתי לאנטי או ההיפך. התכוונתי לא-פמיניסטית. לא מפלה כנגד גברים. לא כזו שפמיניסטיות מהללות. לא התכוונתי ליותר או פחות מאלה.
אז הסברתי שהכתבה מדגימה בעיני מערכת שפעלה, במקרה הספציפי הזה, בצורה לא פמיניסטית, וששום דבר בה לא מרמז על פמיניזם פוסט מודרני מצד המערכת.
לא רציתי לטעון משהו על כל המערכת על סמך מקרה אחד.
לכן אמרתי, שהכתבה היא דווקא דוגמה לפעולה שאינה לרעת גברים ושאינה בקנה אחד עם האג'נדה שעבד ישראלי טוען לקיומו. ואם המערכת פעלה בצורה שעבד ישראלי מאמין שהיא הצורה הנכונה, הוא יכול דווקא לשמוח.
אני מקווה שעכשיו הדברים ברורים. ניסיתי להתייחס לכתבה לפי תפיסת העולם שאני קורא בדבריו של עבד ישראלי. לא ניסיתי לייצג מציאות או דעות של אחרים, רק להכיל את תפיסת העולם של עבד ישראלי על הנאמר בכתבה. לא לעגתי או הגכחתי אף אחד. לא כתבתי שום ביקורת על המערכת. לא כתבתי מי לדעתי אשם, או מה דעתי על תלונות שווא. לא תיארתי איך המערכת אמורה לפעול, או מהי מערכת טובה.
הניסוח הבוטה בסוף בא לומר "אישה ניסתה לנקום בבעלה, אך המשטרה 'עלתה עליה" ". ייתכן והוא היה מיותר.
ברייה​(שולטת){לא!!!מחפשת}
לפני 4 שנים • 24 בדצמ׳ 2019
אחד שמבין כתב/ה:
קודם כל תודה רבה.
זה באמת מצב לא פשוט, וזה לא משהו היפוטתי, היו מקרים שקרו, גם בארץ וגם בחו"ל, שהמשטרה היתה מעורבת במערכות יחסים בדסמיות שהיתה בהם תלונה שגלשו מעבר למוסכם.
במקרים כאלה, באמת קשה מאוד להוכיח, ולכן נדרשת רמת אמינות גבוהה מאוד בעיני החוקר. בסופו של דבר כשחוקר (שהוא בנאדם עם רגשות ולא רק מכונה מקצועית) משתכנע שהסיפור שהובא בפניו הוא האמת במלואה, הוא יעשה מאמץ נוסף כדי להוכיח את מה שהוא מאמין בו. כשהוא מרגיש שניסו להוליך אותו שולל, הוא יתייחס בהתאם. בכל מקרה זו אכן סיטואציה מורכבת מאוד.
ההמלצה שלי היא שאם מגיעים למצב שמתלוננים במשטרה, חשוב מאוד לומר את כל האמת גם אם היא מאוד לא נעימה. אבל ברור לי שהאינסטינקט של הרבה אנשים הוא שונה, לפחות כשנמצאים בתוך הסיטואציה וצריך לקבל החלטות מהר וללא יכולת לנתח את המצב בצורה מלאה.


ותוסיף לזה את הפחד מהמשטרה שכנראה טבוע ברובנו ואת הסיטואציה המלחיצה כשהקרבן יושב מול חוקר ופורש בפני אדם זר התרחשות טראומטית. סליחה על השאלה הנוספת, אבל בהמשך לאמירה שלך שחוקר שהוא גם אדם יעשה מאמץ נוסף כדי למצות את הדין, נדמה לי שמצב כזה מחייב שלאותו חוקר תהיה מודעות למורכבות שביחסי שליטה. האם החוקרים במשטרת ישראל עוברים התמחות מיוחדת בנושא?

(לגבי ה"היפותטי", רק ניסיתי לחמוק מזיקוקי מלחמת המגדרים שמתפוצצים בשרשור הזה, אבל אין לי ספק שמקרה כזה אינו היפותטי).