סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

איך לתמוך באדם קרוב שסובל ממחלה נפשית?

נימבוס
לפני שנתיים • 5 ביוני 2021

איך לתמוך באדם קרוב שסובל ממחלה נפשית?

נימבוס • 5 ביוני 2021
כאדם קצת נכה רגשית עם הרבה היגיון בראש (נכון לעכשיו), קשה לי לתמוך בחברים קרובים שסובלים מדיכאון, הפרעות אכילה, נטיות אובדניות, יצר הרס עצמי וכל השיט הזה.
כי אין לי מושג איך.

בהתחלה הצעתי רק אוזן קשבת אבל לפעמים באלי לתת להם סטירה ולומר שצריך להתבגר מתישהו, וככל שעובר הזמן הם פוגעים בעצמם וגורמים לסביבה הקרובה שלהם גם סבל.
כמובן שלא עשיתי את זה.

אז איך באמת אפשר לתמוך בהם מבלי להשתגע שהראש שלהם חושב ש 1+1=3 ?
sirjoi
לפני שנתיים • 5 ביוני 2021
sirjoi • 5 ביוני 2021
זה רק להקשיב אין לך באמת את היכולת לשנות להם את הדפוס חשיבה משבוא מיקצועי להפנות אותם זה הדבר הכי טוב בשבילם שתוכל לעשות
תענוגות
לפני שנתיים • 5 ביוני 2021
תענוגות • 5 ביוני 2021
כתבתי לך בפרטי תסתכל.
בהצלחה
לא סתם
לפני שנתיים • 5 ביוני 2021
לא סתם • 5 ביוני 2021
זה ידוע ש1+1=3
כמו שזה ידוע שאנחנו אוהבים להיות בסביבה רק כשפאן לנו... כשמפסיק הפאן, לא בא להשאר
happy bones​(שולטת){Mizu}
לפני שנתיים • 6 ביוני 2021
happy bones​(שולטת){Mizu} • 6 ביוני 2021
כבתור מישהי שעבדה עם מתמודדים (חולי נפש) ואחת שמתמודדת עם דיכאון יותר מידי זמן, הדבר שהכי עוזר הוא להיות מודע למצב שלהם ולנסות להעביר את המציאות בצורה הנעימה ביותר.
אם אתה באמת רוצה לעזור,תנסה להיכנס לראש שלהם. כל המחלות וההפרעות הנפשיות הן בעצם הקצנה של רגשות שלכולנו יש. תנסה להוסיף את הפחד שיש יחד עם הכותרת של הפרעה ואת העובדה שהם, אנחנו, לא באמת יכולים לצאת מהראש שלנו, אז זה כל יום, כל היום, במשך חודשים או שנים.
מהניסיון שלי ושל המתמודדים שהכרתי, התיווך של המציאות זה הדבר שהכי עוזר. אתה חושב שהם דפוקים ופוגעים ובאחרים? תסביר להם שאתה יודע שהם לא מתכוונים לפגוע באחרים, אבל כרגע הם כן וזה צריך להיפסק. תשמור על טון רגוע, גם אם הם צועקים.
הכי חשוב זה שתשמור על הגבולות שלך. אם הם גורמים *לך* לרע בגלל ההתנהגויות שלהם, אתה יכול לבקש מהם להפסיק לדבר איתך על הנושאים האלו או לנתק קשר. בסופו של דבר, אתה לא פסיכולוג ואתה לא אחראי עליהם.

בהצלחה (:
LUNA and DADDY
לפני שנתיים • 6 ביוני 2021
LUNA and DADDY • 6 ביוני 2021
מאחר ונשמע שכל החברים שלך סובלים ממשהו ואתה היחיד שלא סובל, נשמע הגיוני סהכ שהם רוצים להיות בחברתך. אני מציעה שתתחיל להגדיר את הנכות הרגשית שלך כסבל גם ואז הכל יהיה בסדר.
מינוס ומינוס זה פלוס, כמו ש1+1=3

על לא דבר. פרט לזה, עוד שאלות?
יולי Yuli​(לא בעסק){טדי}
לפני שנתיים • 6 ביוני 2021
אם אתה רוצה לתמוך באנשים שחשובים לך, אני מציעה שתתחיל בלפרק את האמירה "בא לי לתת להם סטירה ולומר שצריך להתבגר מתישהו", שבעצם מעידה על כך שאתה לא אמפתי לבעיה שלהם וחושב שזו סתם בכיינות ולא מבין את איך שהם חווים את זה. אם זו הגישה שלך אז אין לך דרך לעזור.

אז הדבר הראשון שכדאי לעשות לדעתי הוא לפתוח גוגל ולקרוא קצת על כל אחת מההפרעות שאתה מתייחס אליהן. זו לא מקשה אחת. אם אתה מנסה לעזור למישהו עם הפרעת אכילה, אז בשדה החיפוש תכתוב "איך זה מרגיש לחיות עם הפרעת אכילה", ובשלב שני "איך לעזור לחבר עם הפרעת אכילה". וכך לכל דבר אחר, כל דבר בנפרד.

הדבר מספר 1 לעשות בשביל חבר שסובל (בהנחה שאנחנו לא אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש) היא להבין לליבו. אז קודם כל תנסה להבין. לא על ידי שאלות אליו, כי זה מעיק. פשוט תפתח אנציקלופדיה ותקרא. תנסה להבין מה הוא חווה. תנסה להבין למה זה כל כך קשה בשבילו.
עצם זה שתבין אותו כבר מאד יעזור לו. וזה גם יעזור לך לדעת איך כדאי לתמוך בו. ויעזור לך לא לחשוב עליו דברים כמו "תתבגר כבר" ובטח שלא לומר אותם.

לומר "הראש שלהם חושב ש 1+1=3" מעיד על חוסר הבנה. בן אדם חווה משהו שאתה לא חווה אז אתה לא מבין אותו ולא מבין למה זה קורה. אולי אתה זה עם ה-3.
אולי אצלם זה 1+1+1=3 והבעיה היא אצלך כי אתה לא רואה את ה-1 השלישי. במילים אחרות - חסרים לך נתונים. חסר לך מידע. השג את המידע שחסר לך והכל יהיה יותר קל.
    התגובה האהובה בשרשור
ברייה​(שולטת){לא!!!מחפשת}
לפני שנתיים • 6 ביוני 2021
חשוב מאוד להבין אם מדובר באנשים מאובחנים על ידי אנשי מקצוע מתחום רפואת הנפש. כי אם לא, חייבים להפנות את האדם לאיש מקצוע ויפה שעה אחת קודם. הזמן הוא קריטי. אם מדובר באדם מאובחן, ומכיוון שאתה חבר ולא קרוב משפחה, אוזן קשבת והבנה של המחלה הן העזרה היחידה שתוכל להעניק, כפי שכבר נאמר לך.

אילו היית קרוב משפחה או לחלופין, אם מדובר בחברים קרובים שאתה נמצא עם המשפחה שלהם בקשר טוב, כדאי להפגש עם פסיכולוג התנהגותי שמתמחה בעזרה לקרובי משפחה של אנשים הסובלים מהפרעות נפשיות. המפגש יהיה בהסכמתו של החבר המאובחן, אך ללא נוכחותו. חשוב לקיים את המפגש הזה כשעומד לרשותך מידע מדוייק ומקיף ככל האפשר לגבי האיבחון ומהלך המחלה ורצוי לקיימו בהשתתפותם של כל המעורבים בדבר (פרט למטופל עצמו). ואחרון חביב — תרשם לקבוצת תמיכה לקרובי משפחה וחברים.

לגבי הרצון שלך לנער את אותו האדם שיתעורר, מדובר ברצון לגיטימי ומובן, ולא בהכרח סותר תמיכה. במקרים מסויימים הפסיכולוג ההתנהגותי יציע סנקציות שיהוו ״ניעור״ כזה. אבל גם לנער צריך לדעת איך, מתי ואת מי. ולכן, כפי שכתבתי, חשוב להפגש עם פסיכולוג התנהגותי ולקבל הסבר והנחיות וכמו גם לעמוד אתו בקשר וליידע אותו לגבי שינויים והתפתחויות. יכול להיות שבקבוצות תמיכה אפשר לקבל המלצה על פסיכולוגים שתומכים בקרובי משפחה.
בלום​(נשלטת)
לפני שנתיים • 7 ביוני 2021
בלום​(נשלטת) • 7 ביוני 2021
דבר ראשון אני חושבת שזה ראוי להערכה שאתה מחפש להבין איך להיות חבר טוב יותר לקרובים אליך. דבר שני, לתמוך נפשית בחברים שעוברים את מה שציינת זה באמת קשה. נכון שיש אנשים שיש להם יותר או פחות אינטיליגנציה ריגשית, אבל הקושי אמיתי וזה לא הופך אותך לנכה ריגשי. תן לעצמך קצת קרדיט.
בנוגע למה אתה יכול לעשות, אני חושבת שפשוט (זה כמובן לא פשוט) לתת להם לדעת שאתה שם בשבילם. אתה חבר שלהם, לא המטפל שלהם, לא פסיכולוג ולא פסיכיאטר, ואולי האחריות שלך כאן היא לנסות ולכוון אותם לגורמי מקצוע במקרה הצורך, אבל אני חושבת שעצם הידיעה שיש להם חבר שיודע מה הם עוברים ושם בשבילם זה משמעותי. אני בכוונה כותבת "יודע" ולא "מבין" כי... אתה לא מבין, ואם יש לך קושי עם גילוי אמפתיה אז תכיר בזה ותנסה להיות רגיש עם התגובות שלך. ואגב זה גם לאו דווקא קשור לאמפתיה, גם מי שאמפתי מאוד לא יבין איך מרגיש אדם שחווה משהו שהוא עצמו לא חווה מעולם.
עכשיו, בנוגע לזה שכתבת שבא לך לתת להם סטירה ולהגיד להם להתבגר, כאן יש לך פער הבנתי. בגדול, זה כמו שתתפלא למה אדם בלי רגליים לא מצליח לרוץ. אדם עם מחלה או הפרעה נפשית צריך לטפל בעצמו, מה שלא תמיד קורה. וגם כשאדם כן עובר טיפול, אז לא מדובר בפתרון קסם, וגם אז זה לא שיפור אקספוננציאלי, וגם אז זה לוקח זמן. ואולי, הם לא "יתבגרו" אף פעם. מחלה נפשית היא מחלה לכל דבר ועניין, וכאן שלא כמו בגוף זה המוח שמושפע. אז אולי זה לא 1+1=3, אולי זה 1+0.5+3.5-2=3, או 4-1=3.
אבל בכל מקרה, חשוב שתשמור גם על עצמך. אם אתה מוצא שקשה לך ושאתה משתגע מלתמוך באנשים מסויימים אז שים גבולות או תתרחק.
Peter-Pan
לפני שנתיים • 7 ביוני 2021
Peter-Pan • 7 ביוני 2021
הפתרון שלי הוא פשוט לעודד אותם לקבל איפול מקצועי... לא משנה מה הבעיה שלהם אני בטוח שיש מלא שסובלים ממנה ויש מטפלים שמכירים ויודעים איך לטפל הרבה יותר טוב ממני