אתם מציעים, אני כותבת

תלמידה סוררת בפנימייה לבנות מקבלת עונש הצלפות בישבן מהמורה

spanking man • 10 ביולי 2021

תודה מראש

השטיחון המקולר​(נשלט) • 10 ביולי 2021

סטודנט, מנקה חדרי מדרגות כעבודה צדדית, דיירת נשואה צעירה מציעה לו לנקות אצלה
היא מגלה את הצד הנשלט שבו וגורמת.לו להתחנן לנקות לה ללא תמורה.

אלפא-בטא​(נשלט) • 10 ביולי 2021

לצורך הדוגמא:
גבר נשלט ואישה שולטת, האישה מזמינה אותו אליה הביתה וכשהוא מגיע הוא מגלה שהם לא לבד.

קלאסיקה שתמיד מנצחת

Jessie Adams{ליידי} • 10 ביולי 2021

בא לי קצת סיפורים שהגבר הוא השולט. רעיונות?

אלפא-בטא​(נשלט) • 10 ביולי 2021

שולט, נשלטת, כנס מעונב של הנהלת החברה שהיא או הוא מנהלים.
בתוכה צעצוע נשלט מרחוק ע"י אפליקציה במכשיר הנייד שלו.

אילוף הכלבלבית

נשלט צנוע​(נשלט) • 10 ביולי 2021

רכשנו כלבה קטנה ואנחנו באמצע תהליך האילוף והלמידה היכן הכלבה תעשה את צרכיה. היא ממונה על כך משום שהיא רצתה לקנות את הכלבה. אבל היא לא עושה את תפקידה והכלבה מפשלת והבית מטונף. לכן היא קיבלה עונש לאסוף את הלכלוך של הכלבה אבל גם של שאר הכלבים בשכונה. הוא עדיין מתלבט האם להתיר לה לשים כפפות או לא.

השולט עם השלט

Jessie Adams{ליידי} • 11 ביולי 2021

מזה כבר חודש שאני ועידו משחקים משחקים, משחקים סוטים. מהסוג ששומרים בסוד.
זה התחיל שהיינו בפגישה רק שנינו והוא הפיל בעצבים את כל הניירות וביקש ממני להרים אותם. ביצעתי את מה שהוא אמר תוך שנייה ואז הוא המשיך לתת לי משימות קטנות. הוא הבין שאני נשלטת והוא הציג לי את עולם השליטה.
מאז הוא השולט שלי, בין המשרדים, בין החדרים ובשירותים.
מדי פעם אנחנו נפגשים מחוץ לעבודה אבל הכיף שלנו מתקיים פה, בזמן שעובדים.

"נטלי", עידו קרא לי למשרד שלו.
"כן?"
"כן מה?"
"כן מאסטר?"
"ילדה טובה. נכון שיש לנו כנס מחרתיים? אז קניתי לך מתנה."
הוא אף פעם לא קונה לי מתנות. אני מסמיקה וקצת מתרגשת.
"אני יכולה לפתוח אותה?"
"כן".
התיישבתי על הכיסא מולו והתחלתי לפתוח את נייר העטיפה.
מתלהבת כמו ילדה קטנה שקיבלה מתנה ליום הולדת. אוף מה הוא עושה לי.
"מה זה?"
"זה HUSH. אני יודע כמה את אוהבת אנאלי, אז חשבתי שאנחנו נהנה קצת. את הולכת לדחוף אותו לעצמך ביום חמישי לפני הכנס."
"אתה רוצה שאני אסתובב בכנה עם צעצוע בתחת?"
"כן."
"אבל.."
"בלי אבל. תעשי את מה שאמרתי. נתראה בחמישי, את יכולה ללכת".
יצאתי מהחדר בלי להגיד מילה. צעצוע? בחמישי? בזמן כנס של 100 אנשים מהחברה שלנו ועוד בכירים מחברות שעובדות איתנו?
לאן לעזאזל הכנסתי את עצמי.

הגיע יום חמישי ואני רואה הודעה בנייד.
"אני מקווה ששמת את הצעצוע", עידו כתב לי.
הסתכלתי על השידה ליד המיטה והוא ישב שם, הסתכל עליי. הבנתי שאין לי ברירה, אחרת אני אענש פיזית או בעבודה בצורה מסוימת. ככה זה כשהשולט שלך הוא הממונה עלייך.
"בטח. נתראה בכנס", השבתי.

נשכבתי על המיטה עם רגליים מפוסקות והבנתי שזה עכשיו או לעולם לא.
הוצאתי מהמגירה את החומר סיכה ומרחתי אותו מכל הכיוונים, מרחתי על חור התחת שלי ובהיתי בצעצוע.
הוא לא נראה כיף, הוא לא נראה מפתה. ואני לא מבינה למה שאני אהנה ממנו.
לקחתי נשימה עמוקה, הרפיתי את השרירים והכנסתי אותו.
אוקיי. נראה לי שאני יכולה להסתדר עם זה. זה לא כזה נורא. אני סה"כ אוהבת אנאלי ואולי אפילו אצליח להינות מזה.
אני אראה לו שאני ילדה טובה.

שמתי את המכופתרת וחצאית העיפרון והצצתי במראה לוודא שלא רואים שום דבר.
ברור שלא יראו, התחת שלי מספיק גדול כדי לכסות את הצעצוע.
לקחתי את התיק ויצאתי לכיוון הרכב.

חצי שעה והגעתי לכנס, אנחנו בשלב המינגלינג.
עידו קלט אותי וניגש אליי ישר.
"אני מקווה שאת לא משקרת לי ושהצעצוע בתוכך".
"ברור שלא, מי אני שאשקר לך? אני לא רוצה עונשים למיניהם".
"יופי, כי אני אדע אם את משקרת".
"איך תדע?"
"את תראי", והוא התחיל לצעוד לקבוצה של גברים שעמדו ונופפו לו.
אני אדע. בסדר הוא בטח מתכנן על חפוז בשירותים, מי אני שאתנגד?

התחלתי להציג את עצמי, לעשות את הנטוורקינג הקבוע שלי ולדבר עם כולם.
בשלב מסוים דיברתי עם שני גברים ואישה נוספים על האסטרטגיה העתידית שלנו בחברה ומה אנחנו מתכננים בהמשך.
עידו עמד מאחוריהם, קלטתי אותו עם העיניים עם חיוך זדוני אבל לא נתתי להם להרגיש שאני לא איתם, המשכתי בשיחה כרגיל.
פתאום אני רואה אותו שולף את הנייד, מסובב אותו לעברי ואז מתחיל לשחק בו.
ואז, אני מבינה.
אני מתחילה להרגיש רטט קל בתחת שלי. אלוהים. דווקא עכשיו?
החיוך נמחק לי מהפנים ואני פתאום בוהה באוויר, עד ששואלים אותי פעמיים שאלה.
"נטלי, הכל בסדר?" אחד הגברים שאל אותי.
"כן בטח, תסלחו לי", אמרתי להם עם חיוך גדול מזויף ובאתי ללכת לכיוון של עידו אבל... הוא כבר לא היה שם.
עמדתי צמוד לקיר וניסיתי לחשוב על פתרון. זה אחד הכנסים החשובים של השנה ואין סיבה שהוא ידפוק אותנו בצורה הזאת.
אחרי כמה דקות הרטט נרגע, הוא קיבל את מה שהוא רצה.

עברה רבע שעה נוספת עד שהצלחתי למצוא אותו.
"עידו, מה אתה עושה?" נזפתי בו.
"אנחנו אמנם במקום פומבי אבל אל תשכחי את מקומך" הוא גער בי.
לחשתי. "מאסטר עידו היקר, מה לעזאזל אתה עושה?", עקצתי אותו.
"או, ככה אני אוהב. אני משחק משחק, מה לגבייך?"
"אתה תהרוס את הנטוורקינג שאני מנסה לייצר לקראת עתיד החברה".
"אין לך מה לדאוג, כל הנטוורקינג החשוב כבר בוצע, זה סתם כנס להוצאת עיניים".
על מה הוא מדבר. עבדנו על ארגון הכנס הזה כבר חצי שנה.
"מה?"
"כן. ואנחנו הולכים להינות. בואי, ארוחת צהריים".
הלכתי אחריו והתיישבנו על אחד השולחנות העגולים, הוא כמובן דאג שנשב ביחד והתחלנו לדבר עם האנשים בשולחן.
הייתי באמצע שיחה עם בחורה שהייתה לידי שהתעסקה במשאבי אנוש של חברה שאנחנו עובדים איתה, היא בדיוק שאלה אותי מה אנחנו עושים כדי לשמור על ההון האנושי שלנו כשהוא התחיל לשחק איתי שוב, רק שהפעם זה היה חזק יותר.
ידעתי שהוא בוחן אותי אז המשכתי כרגיל, עניתי לה יפה ומקצועי ואז התחלתי לאכול כדי שהיא תשחרר אותי.

"לא שומעים את זה? אני שומעת את זה! בטוח כולם לא מבינים מאיפה הרטט!"
"אל תדאגי, אף אחד לא שומע, אני יושב צמוד אלייך ולא שומעים את זה מבחוץ, את שומעת את זה בתוכך", עידו ענה לי. "יש 5 דרגות למכשיר וכרגע אנחנו בדרגה 2. עד סוף היום נגיע לדרגה 5 בדרך כזאת או אחרת".
בהיתי בו במבט מודאג והמשכתי לאכול מהסלטים. אלוהים יעזור לי.

אחרי ארוחת הצהריים הייתה הרצאה של בחור שהביאו מטד, הוא הרצה על ניהול נכון והעברת מידע לעובדים שלך.
ישבתי שני שורות מלפני עידו והקשבתי וכתבתי. אני אוהבת ללמוד והרצאות מהסוג הזה הן האהובות עליי.
בסוף היה זמן לשאלות והרמתי את היד, הייתי כל כך מרוכזת ששכחתי שעידו בוחן אותי כל הזמן הזה.
"כן, הבחורה מאחורה", המרצה אמר.
כולם הסתכלו עליי, ועידו התחיל לשחק, עוצמה 3.
הרגשתי את הרטט עובר בי בכל הגוף, משחק לי בבטן וגורם לי להיות רטובה. הסיטואציה מחרמנת, אני לא יכולה להגיד שלא. אבל אין יותר מעצבן מזה.
"סיפרת לנו איך לפנות בתור מנהל לעובדים שלך, אבל מה עם הצד ההפוך? איך אני או כל אחד יכול לפנות למנהל שלו ולהעיר לו על משהו בהתנהלות שלו שפוגע בו או בצוות?"
כולם הסתכלו עליי. אני נשבעת שהיה אפשר לראות את התחת שלי רוטט.
"זאת שאלה מעולה!" המרצה אישר והתחיל לחפור, "בתור מנהלים אתם חייבים שהדלת שלכם תהיה פתוחה......."
הוא דיבר, ואני בהיתי בקיר, לא הקשבתי אפילו לתשובה. לא יכולתי להתרכז שכל מה שבא לי כרגע זה ללכת מפה לשירותים ולדאוג לעצמי.
אני באמת חוששת שעוד מעט יטפטפו לי טיפות על הרגליים מרוב רטיבות.
"את מבינה?" פתאום הוא עצר.
"כן, תודה רבה לך!" עניתי בחיוך והתיישבתי. ההרצאה נגמרה, מחאו כפיים ודפקתי מבט קר לעידו בדרך ליציאה.

"אני דווקא חושב שהתמודדת עם זה מאוד יפה", עידו החמיא לי.
"מאסטר", לחשתי, "אני רוצה לגמור, אני מבינה מה אתה מנסה לעשות, אבל אני חרמנית ומתוסכלת ויש לנו עוד 3 שעות מהכנס הזה. אני יכולה להוציא את הבאט פלאג? נסיים את הכנס ונלך אליך ונעשה מה שתרצה, אני מתחננת."
"חחחח ממש לא. יש לנו עוד שתי רמות ואנחנו נגיע אליהן."

הפסקה.
הסתובבתי הלוך חזור בין כלום והחלטתי לצאת לבחוץ לעשן סיגריה, היום הזה היה מתיש מכל מובן אפשרי, פיזית ומנטלית.
התיישבתי על הספסל ואחרי כמה דקות התיישב לידי גבר.
"השאלה שלך הייתה מעולה", הוא אמר.
"תודה, צריך לזכור שיש גם את העובדים שלפעמים קשה להם לדבר ולהעיר למנהלים", עניתי לו.
"אני אריק", הוא הציג את עצמו.
"היי אריק, נטלי".
"אז מה את עושה בחברת פאוור (power)?"
"אני מנהלת האסטרטגיה של החברה, אחת מהן. אנחנו צוות גדול".
"נהדרת, גם יפה וגם חכמה".
התחלתי להרגיש לא בנוח, רק רציתי לעשן סיגריה.
"תודה.." עניתי בחזרה והמשכתי לעשן.
פתאום התחלתי להרגיש שוב רטט. רמה 4.

"יכול להיות שיש לך רטט מהטלפון? יש פה איזה רטט שלא מפסיק" אריק שאל.
הרגשתי את כל החום עולה לי לפנים, איזו בושה. מה אני עונה עכשיו?
"כן! האמת שמתקשרים אליי בלי הפסקה, אני חייבת לענות לזה", כיביתי את הסיגריה ורצתי לכיוון השני עם הטלפון ביד, עושה כאילו התקשרו אליי.
עידו ניגש אליי אחרי 3 דקות.
"מי הרשה לך לדבר עם גברים?"
"זאת לא אשמתי שהוא פנה אליי אתה יודע, כולה יצאתי לעשן".
"זה לא תירוץ".
"טוב, סליחה. אבל הבטחת שלא שומעים את הרטט. הוא שמע את זה וזה היה ממש מביך". הרגשתי את הסומק עולה לי שוב על הלחיים ואת הדמעות בעיניים מרוב בושה.
"אני מצטער, כנראה שזה קרה בגלל שבחוץ שקט יותר. אל תדאגי, לא יקרה שוב".
הוא לחץ לי את היד כי זה הדבר הכי קרוב לחיבוק שהוא יכול לתת לי בכנס גדול וחזרנו פנימה לסיום.

הכנס נגמר ועידו אמר לי לנסוע אליו.
אז לקחתי את הדברים שלי, ארזתי את עצמי וכיוונתי את הוויז לכתובת הרגילה.
הגעתי אליו והוא ישר לקח אותי לחדר שינה שלו. היה לו חדר שינה כמו של בית מלון, עם ויטרינה ענקית שמשקיפה על הנוף האורבני של רמת גן- תל אביב והכל מעוצב בצבעי שחור-לבן. בהתחלה שנאתי את זה, הרגיש לי קר. אבל עכשיו אני אוהבת את זה, מודרני.
הוא ראה שאני מותשת מכל מה שעשה היום ולא הוציא מילה, הוא התחיל לפתוח לי את הכפתורים, הורה לי להסתובב ופתח את הריצ'רץ' של החצאית.
5 דקות עברו ונשארתי עם חזייה ותחתונים.
הוא הרים אותי וסובב אותי עם הגב אליו.
"את נראית כאילו עבר עלייך יום קשה".
"באמת עבר עליי יום קשה. אני מרגישה מותשת ובא לי רק לישון".
"אני מבין".

אבל ידעתי שאם באתי עד לפה, לישון יהיה רק אחר כך. כרגע לא ישנים, כרגע מזדיינים.
הוא הוריד לי בזהירות את התחתון תחרה השחור שלבשתי מתחת ופתח לי את החזייה.
אני שונאת שהוא משאיר אותי עירומה לבד, זה מרגיש חשוף מדי.
אבל שמעתי אותו פותח את החגורה והרגשתי את הידיים שלו כשהוא התפשט בעצמו.
עכשיו יותר טוב.
הוא חיבק אותי מאחור והסניף את הריח שלי. לקח את היד שלי ושם אותה בין הרגליים שלי.
"אני מרגיש שאת עדיין רטובה".
"טוב כל היום התעללו בי מינית". עניתי בעצבים.
הוא הפסיק והרגשתי את המבט העצבני שלו.
"סליחה".
הוא המשיך.

הוא הוריד את הגב שלי קדימה כך שפלג גוף העליון שלי היה על המיטה, התחת בקצה והרגליים על הרצפה.
ואז הוא דחף לי אצבע. הכניס והוציא. שוב ושוב. אני כבר ממש רטובה ועייפה, רק בא לי לגמור ולישון.
"את רוצה שאני אזיין אותך?"
"כן"
"כן מה?"
"כן מאסטר" עניתי בחצי גניחה.
הוא הוציא את האצבעות ושמעתי אותו חותך את העטיפה של הקונדום.
גם הוא התעלל בי כל היום, גם הוא חרמן ורוצה לגמור.
הוא הכניס את הזין שלו לאט ובעדינות, מתחיל להגביר קצב עד שאני ממש צורחת.
יותר חזק. יותר עמוק. יותר מהר. יותר לאט.
הוא זיין אותי עד שהרגשתי שהוא מגיע כבר לרחם שלי מרוב שזה היה עמוק.
ואז הוא הפסיק. ופתאום אני מרגישה רטט. רמה 5.

ואז הוא זיין אותי הכי חזק שיכל. חזק, מהר, אגריסיבי.
החזיק לי בשיער, חנק אותי עם יד שנייה ודאג שאני אדע מי השולט בחדר.
"את רוצה לגמור?"
"כן מאסטר"
"את יכולה".
טוב שהוא אישר לי כי הייתי שנייה מלעשות את זה ללא אישורו. גמרתי וגנחתי בחוזקה.
הוא הרים אותי, הצמיד אותי לקיר והתחיל לזיין אותי כשהוא עומד והוא מחזיק אותי.
חונק אותי ורואה את הפרצוף שלי סובל.
אחרי 5 דקות הוא גמר גם הוא.

"את יכולה להישאר", הוא אמר.
"תודה", לא תכננתי ללכת לשום מקום גם ככה.

מקסים, אירוטי

אלפא-בטא​(נשלט) • 11 ביולי 2021

ותודה!
ובסקיצה שלי היא ממש גומרת תוך כדי שהיא עונה למרצה.

Jessie Adams{ליידי} • 11 ביולי 2021

הכל עניין של שליטה עצמית מהניסיון שלי, לא משנה כמה זה מחרמן, אם לא תרצי את לא תגמרי.
אבל אולי יש בנות שזה בא להן יותר בקלות (אחח הקנאה!)

אלפא-בטא​(נשלט) • 11 ביולי 2021

מניח שזה אכן אינדוידואלי, ומאוד תלוי ברצון.
יתכן שישנו סף מסוים של גירוי, שבו גם התנגדות אקטיבית לא תצליח למנוע את האורגזמה.
כן, חלום