| טלי סיסי(טרנסית נשלטת) |
לפני שנתיים •
15 בדצמ׳ 2021
היי ליידי, תודה על השרשור, את כותבת בחסד!
הצעה חדשה - קצין קשוח מבחוץ - מתלבשת נשלטת מבפנים, דיסקרטי לגמרי, מפנטז.. עד שסופ"ש אחד קצינה אחרת קולטת את החוטיני שמבצבץ מתחת המכנס.. |
|
|
| שיחה ופנטזיה |
לפני שנתיים •
15 בדצמ׳ 2021
Kitty frank{חואנ}
תודה את גם מתעניינת בתחום הזה של petgirl? |
|
|
|
shovalvalis
|
לפני שנתיים •
16 בדצמ׳ 2021
Re: אתם מציעים, אני כותבת
אשה שממש רוצה שבעלה יצפה בה עושה סקס עם אחר,אבל בעלה לא מסכים שתהיה עם גבר אחר.
אז האשה מנסה שיסכים שטרנסית תשכב איתה מרוב השתוקקות לזין אחר. הבעל מסכים אבל לא מוכן לזרום עם הסיטואציה בעצמו עד ש... |
|
|
| בוסגה(אחר) |
לפני שנתיים •
16 בדצמ׳ 2021
שני זוגות משחקים ביחד אמת או חובה. מתפתח לסקס סוער כולם על כולם
|
|
|
Jessie Adams{ליידי}
|
לפני שנתיים •
16 בדצמ׳ 2021
מתה על הרעיונות שלכם ועל זה שהחייתם את השרשור. מבטיחה לשחרר סיפור השבוע.
|
|
|
המכשפה בג'ינס(שולטת)
|
לפני שנתיים •
17 בדצמ׳ 2021
בוסגה כתב/ה: שני זוגות משחקים ביחד אמת או חובה. מתפתח לסקס סוער כולם על כולם
יש סצנה קצת דומה לזה בסרט חדש בנטפליקס, כתבתי עליו בבלוג שלי עם המלצה חמה לצפייה: https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=84 |
|
|
|
השטיחון המקולר(נשלט)
|
לפני שנתיים •
17 בדצמ׳ 2021
מזכיר את הרעיון שלי...
סטודנט עני שמוצא עבודה כמנקה בדירה של שתי סטודנטיות. |
|
|
| בוסגה(אחר) |
לפני שנתיים •
17 בדצמ׳ 2021
המכשפה אסתכל תודה!
|
|
|
|
Jessie Adams{ליידי}
|
לפני שנתיים •
19 בדצמ׳ 2021
ההצעה (עלתה משיחה שלי עם מישהו אז זאת הצעה משותפת):
מביאה נשלט הביתה במסווה של "בן זוג" בזמן שהוא מנקה ועוזר בבית. אמא לא מבינה למה אני נותנת לו לעשות כל העבודה. ------------------------------------- *דפיקה בדלת*, *פותחת את הדלת* "הו! סופסוף הגעת! לקח לך מלא זמן היום." "כן אני יודע מיסטרס, ממש מצטער", "אתה תשלם על זה. אבל אנחנו כבר באיחור, קדימה לעבודה", ציוויתי וחזרתי לעבודה שלי על המחשב. ימי חמישי הם ימים מהבית מה שהופך את כל העניין של עבד ניקיון להרבה יותר נוח. אני עובדת, הוא מנקה ואם נשאר זמן גם מבשל. היום הוא הגיע באיחור אבל אין לי זמן להתעסק עם זה כרגע, יש מלא עבודה ודברים להספיק וכרגע אני צריכה להתמקד ולהתקדם ולא לבזבז זמן על שטויות. "מיסטרס מה לנקות היום?" הוא שאל. "מה זאת אומרת מה לנקות היום? אתה יודע טוב מאוד מה לנקות, אתה יודע שאני לא אוהבת שאלות מטומטמות. צריך לנקות את כל הבית שיהיה נקי לסופ"ש וכמובן בחדר שלי לנקות את הנעליים ולנגב את האבק מכל המדפים, אני רוצה שיהיה מצוחצח". "כן מיסטרס." וככה עברו להן שעתיים-שלוש, אני כבר איבדתי תחושת זמן. ככה זה כשנכנסים למוד של עבודה, אי אפשר להפסיק ואת לא שמה לב למה שקורה מסביב. עד שפתאום אני שומעת מפתח בדלת. שיט. אמא שלי נכנסת: "הגר! מה נשמע? את פה?" אני מסתכלת על הנשלט שלי, הוא מסתכל עליי. אני אומרת לו להוריד את הכפפות ולהניח בצד את הסמרטוט ולסדר את עצמו. "כן אמא! שנייה אני באה!" יש חסרונות לגור עם ההורים, כנראה שהעובדה שאי אפשר להביא נשלטים כאוות נפשך היא הגדולה מכולם. "היי אמא, מה נשמע?" חייכתי חיוך מזוייף. "עייפה. הבאתי לך את מה שביקשת", והיא הצביעה על הלחם שאני אוהבת. "תודה, רציתי להציג לך מישהו..", וכמו בתזמון מושלם הוא בדיוק יצא מהחדר. "זה... דני! זה דני. תכירי." "היי דני, מה נשמע?" היא אמרה בחיוך הגדול שלה כמו תמיד. היא כל כך נחמדה לכולם וזה למה אני משתדלת לא להציג לה אנשים מיותרים. "היי, מה שלומך?" דני ענה, כמו שצריך. לפחות חינכתי אותו נכון. "אז דני, מאיפה אתה מכיר את הגר?", אמא שלי פתאום שאלה. שיט. הסתכלנו אחד על השנייה, בעוד רגע של מבוכה, לא הספקנו לתאם גרסאות והוא מחכה לראות מה אני רוצה להגיד. "נו אמא את יודעת שאת כולם אני מכירה מהטינדר. איך עוד אפשר להכיר גברים היום?" "נכון, אתם עם האפליקציות שלכם..", פיו, זה עבר בשלום. "טוב אני הולכת להכין אוכל לערב, דני אתה מוזמן לבוא מחר בערב לאכול אצלנו, אני בטוחה שאבא של הגר גם ישמח להכיר אותך". נהיה לי חם, לא אשקר. זה לא שיש לי בעיה להציג להורים שלי גברים, זה שיש לי בעיה שהם מתכננים תוכניות ואני אחרי שבוע נפרדת מהם ואז זה דרמטי לי מדי. אני לא אוהבת דרמות. "הוא-" "כן אני אשמח!" דני ענה. דפקתי לו מבט של מה אתה עושה לעזאזל והוא חייך אליי חיוך מטומטם. "אני בדיוק תכננתי ללכת, מתי להגיע מחר?" "19 יהיה מעולה, יום טוב!" אמא שלי ענתה לו בחיוביות. "יופי מגניב! ביי, נתראה מחר!" הוא הלך וסגר את הדלת מהר. עמדתי שם לרגע בין המטבח לדלת הכניסה מנסה להבין איך זה קרה כל כך מהר. מה המטומטם הזה חושב שהוא עושה. "אמא אני עדיין עובדת, אני חוזרת לחדר, הבית נקי, אם יש בעיה תגידי לי", אמרתי מהר וחזרתי לחדר עצבנית. טרקתי את הדלת מאחוריי והתקשרתי לדני. "מה אתה חושב שאתה עושה חתיכת אידיוט?!" "אמא שלך הזמינה אותי, את לימדת אותי להיות מנומס אז אמרתי כן", אני שונאת שהם משתמשים בדרכי החינוך שלי בצורה הזאת. זה רק מעצבן אותי עוד יותר. "תקשיב לי ותקשיב לי טוב, אני שולחת לך את המספר של אמא שלי, אתה אומר לה שאתה מאוד מצטער אבל ששכחת שיש לך ארוחה חשובה מחר בערב. שמעת?!" "כן מיסטרס." עברו השעות, אני כבר במיטה, לפני שינה, שולחת הודעה לדני. "דיברת עם אמא שלי?" "כן מיסטרס." "יופי, אני אדבר איתך שבוע הבא. אל תשלח לי הודעות." "כן מיסטרס." ----------------------- יום שישי, 18:00 בערב ------------------------ "אמא את צריכה עזרה במשהו נוסף?" "לא, רק תערכי את השולחן." לקחתי צלחות והתחלתי לערוך את השולחן. אם יש משהו שאני מאמינה בו זה לכבד את ההורים שלך ולעזור להם. לא משנה אם את שולטת או לא, זה א-ב ביחסי אנוש. "סיימתי, אני הולכת לחדר, תקראי לי כשאוכלים" "רגע הגר, ערכת ל-3, אנחנו 4". "מה זאת אומרת אנחנו 4? מי מגיע?" "דני, הזמנתי אותו אתמול." ..... "כן אבל הוא אמר לי שהוא לא יוכל להגיע היום בסוף, חשבתי שהוא דיבר איתך." "את יודעת שלי יש קשר אחר עם הבני זוג שלך, תערכי גם לו. הוא מגיע." הרגשתי את מפלס העצבים שלי עולה. מה זאת אומרת הוא מגיע? אמרתי לו לא להגיע! מה הוא קשור עכשיו לארוחת שישי בכלל?! אוי אלוהים יעזור לי. ----------------------- יום שישי, 19:50 בערב ------------------------ דפיקה בדלת. "אני אפתח" אמרתי עם חיוך מזויף. "היי דני. איזה יופי שבאת. ממש מקסים מצידך" אמרתי בטון הכי סרקסטי ומרושע שיכולתי להגיד. הוא ידע שהוא הולך לחטוף אבל לא היה לו אכפת. בשלב הזה הוא מתגרה בגורל. "היי הגר, מה שלומך מאמי?" הוא קרא לי מאמי עכשיו? הוא רוצה מכות? הוא התקרב ונתן לי חיבוק ונשיקה על הלחי. נשארתי עם ידיים לצידי הגוף מחכה שהסיוט יעבור. אלוהים, קח אותי. "היי שושי, הבאתי קינוח כמו שביקשת!" "איזה יופי! תודה דני, שב אנחנו כבר מתחילים". קינוח? כמו שהיא ביקשה? עוד משהו שקרה מאחורי הגב שלי ואני לא יודעת עליו? זה הזמן לספר לי. התיישבנו כולם בשולחן, אבא שלי לחץ לו את היד לדני, התיישבנו אחד ליד השנייה וההורים שלי מולנו. כמה כיף לי. ברכה, קידוש, יושבים לאכול. "אשתי, חסרה פה כף בסלט" אבא שלי אמר פתאום לאמא. "הגר, קומי רגע להביא כף בבקשה." "דני, קום רגע להביא כף בבקשה." אמרתי לו בחיוך מרושע. והוא קם, כמו שביקשתי, הלך להביא כף וחזר לשבת. "הגר! הוא אורח!" "אז מה? אנחנו טרחנו עם האוכל, הוא יכול לעזור בדברים אחרים." "פעם הבאה תקומי את!" אמא שלי גערה בי. הולך להיות ממש כיף הערב הזה, אני כבר רואה את זה. סיימנו לאכול, עברנו לספה. "הגרי, את אחראית על הכלים?" "לא, דני אחראי." "עוד פעם את עם השטויות שלך?! הוא אורח! עזבי אני אעשה!" אבא שלי התעצבן עליי. "אבא, הוא היה פה מספיק פעמים, וזה ההסכם שלנו. שאם מישהו אחר מבשל הוא עושה את הכלים. אז תן לו לעשות." "בבית שלי אורחים לא ינקו אחריהם!" "טוב, אז תהנה", זרקתי והתיישבתי על הספה מול הטלפון. לא מספיק הם חושבים שיש לי בן זוג, הם גם לא נותנים לי להשתמש בנשלט שלי כמו שצריך. אין אני אומרת לכם, הורים לא מבינים מה זה ההנאות האמיתיות בחיים כמו נשלטים שמנקים אחרייך. אבא שלי פינה את השולחן, סידר את המדיח ובא לסלון. "מי רוצה תה או קפה?" כל אחד אמר מה הוא רוצה לשתות ואבא שלי נכנס למוד עבודה של להכין לכולם את השתייה. "אני אביא את הקינוחים." אמא שלי אמרה. התיישבתי רגע ליד דני ואמרתי לו בטון הכי רגוע שיש: "זאת פעם אחרונה שאני רואה אותך או מדברת איתך. אני לא רוצה לשמוע ממך יותר כלום. זה עבר את הגבול שלי". אמא שלי הניחה על השולחן קפה פיצוחים, עוגיות ביתיות ואת העוגה שדני הביא. אבא שלי הגיע לסלון עם השתייה של כולם ואבטיח, "הגרי, אולי תכיני צלחת לדני?" "מה אין לו ידיים? הוא מסוגל לקחת לבד. הוא אדם בוגר. ודני, אם אתה כבר מסדר לעצמך צלחת, תכין לי גם, תודה." ודני, בחיוך כובש הכין שתי צלחות והגיש לי ולו. "אנחנו ממש מצטערים, אנחנו לא יודעים מה יש לה היום", אמא שלי לחשה לדני. מה יש לי? עצבים. בעיקר. הערב נגמר, מזל שדני יודע לתקשר כי אני הייתי בטלפון ברובו. דני הלך, אני הלכתי למיטה וידעתי שמחר יום חדש. ----------------------------------------------------------------- בואו ננסה משהו חדש, אתם מחליטים את ההמשך. מה קורה יום אחרי? ההצעה הטובה ביותר תיכתב. |
|
|
| טלי סיסי(טרנסית נשלטת) |
לפני שנתיים •
30 בדצמ׳ 2021
היא קמה עצבנית עוד יותר ורוקחת לו עונש מיוחד. אחרי העונש וחי Jessie Adams כתב/ה: ההצעה (עלתה משיחה שלי עם מישהו אז זאת הצעה משותפת):
מביאה נשלט הביתה במסווה של "בן זוג" בזמן שהוא מנקה ועוזר בבית. אמא לא מבינה למה אני נותנת לו לעשות כל העבודה. ------------------------------------- *דפיקה בדלת*, *פותחת את הדלת* "הו! סופסוף הגעת! לקח לך מלא זמן היום." "כן אני יודע מיסטרס, ממש מצטער", "אתה תשלם על זה. אבל אנחנו כבר באיחור, קדימה לעבודה", ציוויתי וחזרתי לעבודה שלי על המחשב. ימי חמישי הם ימים מהבית מה שהופך את כל העניין של עבד ניקיון להרבה יותר נוח. אני עובדת, הוא מנקה ואם נשאר זמן גם מבשל. היום הוא הגיע באיחור אבל אין לי זמן להתעסק עם זה כרגע, יש מלא עבודה ודברים להספיק וכרגע אני צריכה להתמקד ולהתקדם ולא לבזבז זמן על שטויות. "מיסטרס מה לנקות היום?" הוא שאל. "מה זאת אומרת מה לנקות היום? אתה יודע טוב מאוד מה לנקות, אתה יודע שאני לא אוהבת שאלות מטומטמות. צריך לנקות את כל הבית שיהיה נקי לסופ"ש וכמובן בחדר שלי לנקות את הנעליים ולנגב את האבק מכל המדפים, אני רוצה שיהיה מצוחצח". "כן מיסטרס." וככה עברו להן שעתיים-שלוש, אני כבר איבדתי תחושת זמן. ככה זה כשנכנסים למוד של עבודה, אי אפשר להפסיק ואת לא שמה לב למה שקורה מסביב. עד שפתאום אני שומעת מפתח בדלת. שיט. אמא שלי נכנסת: "הגר! מה נשמע? את פה?" אני מסתכלת על הנשלט שלי, הוא מסתכל עליי. אני אומרת לו להוריד את הכפפות ולהניח בצד את הסמרטוט ולסדר את עצמו. "כן אמא! שנייה אני באה!" יש חסרונות לגור עם ההורים, כנראה שהעובדה שאי אפשר להביא נשלטים כאוות נפשך היא הגדולה מכולם. "היי אמא, מה נשמע?" חייכתי חיוך מזוייף. "עייפה. הבאתי לך את מה שביקשת", והיא הצביעה על הלחם שאני אוהבת. "תודה, רציתי להציג לך מישהו..", וכמו בתזמון מושלם הוא בדיוק יצא מהחדר. "זה... דני! זה דני. תכירי." "היי דני, מה נשמע?" היא אמרה בחיוך הגדול שלה כמו תמיד. היא כל כך נחמדה לכולם וזה למה אני משתדלת לא להציג לה אנשים מיותרים. "היי, מה שלומך?" דני ענה, כמו שצריך. לפחות חינכתי אותו נכון. "אז דני, מאיפה אתה מכיר את הגר?", אמא שלי פתאום שאלה. שיט. הסתכלנו אחד על השנייה, בעוד רגע של מבוכה, לא הספקנו לתאם גרסאות והוא מחכה לראות מה אני רוצה להגיד. "נו אמא את יודעת שאת כולם אני מכירה מהטינדר. איך עוד אפשר להכיר גברים היום?" "נכון, אתם עם האפליקציות שלכם..", פיו, זה עבר בשלום. "טוב אני הולכת להכין אוכל לערב, דני אתה מוזמן לבוא מחר בערב לאכול אצלנו, אני בטוחה שאבא של הגר גם ישמח להכיר אותך". נהיה לי חם, לא אשקר. זה לא שיש לי בעיה להציג להורים שלי גברים, זה שיש לי בעיה שהם מתכננים תוכניות ואני אחרי שבוע נפרדת מהם ואז זה דרמטי לי מדי. אני לא אוהבת דרמות. "הוא-" "כן אני אשמח!" דני ענה. דפקתי לו מבט של מה אתה עושה לעזאזל והוא חייך אליי חיוך מטומטם. "אני בדיוק תכננתי ללכת, מתי להגיע מחר?" "19 יהיה מעולה, יום טוב!" אמא שלי ענתה לו בחיוביות. "יופי מגניב! ביי, נתראה מחר!" הוא הלך וסגר את הדלת מהר. עמדתי שם לרגע בין המטבח לדלת הכניסה מנסה להבין איך זה קרה כל כך מהר. מה המטומטם הזה חושב שהוא עושה. "אמא אני עדיין עובדת, אני חוזרת לחדר, הבית נקי, אם יש בעיה תגידי לי", אמרתי מהר וחזרתי לחדר עצבנית. טרקתי את הדלת מאחוריי והתקשרתי לדני. "מה אתה חושב שאתה עושה חתיכת אידיוט?!" "אמא שלך הזמינה אותי, את לימדת אותי להיות מנומס אז אמרתי כן", אני שונאת שהם משתמשים בדרכי החינוך שלי בצורה הזאת. זה רק מעצבן אותי עוד יותר. "תקשיב לי ותקשיב לי טוב, אני שולחת לך את המספר של אמא שלי, אתה אומר לה שאתה מאוד מצטער אבל ששכחת שיש לך ארוחה חשובה מחר בערב. שמעת?!" "כן מיסטרס." עברו השעות, אני כבר במיטה, לפני שינה, שולחת הודעה לדני. "דיברת עם אמא שלי?" "כן מיסטרס." "יופי, אני אדבר איתך שבוע הבא. אל תשלח לי הודעות." "כן מיסטרס." ----------------------- יום שישי, 18:00 בערב ------------------------ "אמא את צריכה עזרה במשהו נוסף?" "לא, רק תערכי את השולחן." לקחתי צלחות והתחלתי לערוך את השולחן. אם יש משהו שאני מאמינה בו זה לכבד את ההורים שלך ולעזור להם. לא משנה אם את שולטת או לא, זה א-ב ביחסי אנוש. "סיימתי, אני הולכת לחדר, תקראי לי כשאוכלים" "רגע הגר, ערכת ל-3, אנחנו 4". "מה זאת אומרת אנחנו 4? מי מגיע?" "דני, הזמנתי אותו אתמול." ..... "כן אבל הוא אמר לי שהוא לא יוכל להגיע היום בסוף, חשבתי שהוא דיבר איתך." "את יודעת שלי יש קשר אחר עם הבני זוג שלך, תערכי גם לו. הוא מגיע." הרגשתי את מפלס העצבים שלי עולה. מה זאת אומרת הוא מגיע? אמרתי לו לא להגיע! מה הוא קשור עכשיו לארוחת שישי בכלל?! אוי אלוהים יעזור לי. ----------------------- יום שישי, 19:50 בערב ------------------------ דפיקה בדלת. "אני אפתח" אמרתי עם חיוך מזויף. "היי דני. איזה יופי שבאת. ממש מקסים מצידך" אמרתי בטון הכי סרקסטי ומרושע שיכולתי להגיד. הוא ידע שהוא הולך לחטוף אבל לא היה לו אכפת. בשלב הזה הוא מתגרה בגורל. "היי הגר, מה שלומך מאמי?" הוא קרא לי מאמי עכשיו? הוא רוצה מכות? הוא התקרב ונתן לי חיבוק ונשיקה על הלחי. נשארתי עם ידיים לצידי הגוף מחכה שהסיוט יעבור. אלוהים, קח אותי. "היי שושי, הבאתי קינוח כמו שביקשת!" "איזה יופי! תודה דני, שב אנחנו כבר מתחילים". קינוח? כמו שהיא ביקשה? עוד משהו שקרה מאחורי הגב שלי ואני לא יודעת עליו? זה הזמן לספר לי. התיישבנו כולם בשולחן, אבא שלי לחץ לו את היד לדני, התיישבנו אחד ליד השנייה וההורים שלי מולנו. כמה כיף לי. ברכה, קידוש, יושבים לאכול. "אשתי, חסרה פה כף בסלט" אבא שלי אמר פתאום לאמא. "הגר, קומי רגע להביא כף בבקשה." "דני, קום רגע להביא כף בבקשה." אמרתי לו בחיוך מרושע. והוא קם, כמו שביקשתי, הלך להביא כף וחזר לשבת. "הגר! הוא אורח!" "אז מה? אנחנו טרחנו עם האוכל, הוא יכול לעזור בדברים אחרים." "פעם הבאה תקומי את!" אמא שלי גערה בי. הולך להיות ממש כיף הערב הזה, אני כבר רואה את זה. סיימנו לאכול, עברנו לספה. "הגרי, את אחראית על הכלים?" "לא, דני אחראי." "עוד פעם את עם השטויות שלך?! הוא אורח! עזבי אני אעשה!" אבא שלי התעצבן עליי. "אבא, הוא היה פה מספיק פעמים, וזה ההסכם שלנו. שאם מישהו אחר מבשל הוא עושה את הכלים. אז תן לו לעשות." "בבית שלי אורחים לא ינקו אחריהם!" "טוב, אז תהנה", זרקתי והתיישבתי על הספה מול הטלפון. לא מספיק הם חושבים שיש לי בן זוג, הם גם לא נותנים לי להשתמש בנשלט שלי כמו שצריך. אין אני אומרת לכם, הורים לא מבינים מה זה ההנאות האמיתיות בחיים כמו נשלטים שמנקים אחרייך. אבא שלי פינה את השולחן, סידר את המדיח ובא לסלון. "מי רוצה תה או קפה?" כל אחד אמר מה הוא רוצה לשתות ואבא שלי נכנס למוד עבודה של להכין לכולם את השתייה. "אני אביא את הקינוחים." אמא שלי אמרה. התיישבתי רגע ליד דני ואמרתי לו בטון הכי רגוע שיש: "זאת פעם אחרונה שאני רואה אותך או מדברת איתך. אני לא רוצה לשמוע ממך יותר כלום. זה עבר את הגבול שלי". אמא שלי הניחה על השולחן קפה פיצוחים, עוגיות ביתיות ואת העוגה שדני הביא. אבא שלי הגיע לסלון עם השתייה של כולם ואבטיח, "הגרי, אולי תכיני צלחת לדני?" "מה אין לו ידיים? הוא מסוגל לקחת לבד. הוא אדם בוגר. ודני, אם אתה כבר מסדר לעצמך צלחת, תכין לי גם, תודה." ודני, בחיוך כובש הכין שתי צלחות והגיש לי ולו. "אנחנו ממש מצטערים, אנחנו לא יודעים מה יש לה היום", אמא שלי לחשה לדני. מה יש לי? עצבים. בעיקר. הערב נגמר, מזל שדני יודע לתקשר כי אני הייתי בטלפון ברובו. דני הלך, אני הלכתי למיטה וידעתי שמחר יום חדש. ----------------------------------------------------------------- בואו ננסה משהו חדש, אתם מחליטים את ההמשך. מה קורה יום אחרי? ההצעה הטובה ביותר תיכתב. |
|
|