WitchFuneral(שולט)
|
לפני שנתיים •
14 ביולי 2022
מה זה קילור מבחינתכם?
אז... מה זה קילור מבחינתכם?
יש כאלה שצריכים כמה שנים טובות כדי לקלר מישהי, ויש כאלה שמבחינתם זה תנאי כניסה - קודם תעברי את המבחן, אקלר אותך ונתחיל במסע שלנו. כאחד שאינו חסיד של מוסד הנישואין, זאת האלטרנטיבה שלי. אני לא אקלר אף אחת שאני לא בטוח שאני רוצה לחיות איתה את כל החיים. ברגע שהיא תוכל לעבור מבחן של חודשיים - חצי שנה של קושי רב, אדע שהיא לא רק אישיות ויופי, אלא גם טוטאלית לחלוטין. מבחינתי קילור זה לא משהו שאשלוף בקלות, הדרך לשם היא מאוד קשה ולרוב אני לא ארצה שמישהי תעבור בדרך הזאת. אז מה דעתכם? |
|
|
Good-Girl(נשלטת)
|
לפני שנתיים •
14 ביולי 2022
שאלה מאוד במקום עבורי בתקופה הזו, אם השולט שלי ישים קולר לכל אחת שנעשה איתה שלישיה, זה יגמור לי את הלב. קילור זה משמעותי וצריך לעבור דרך כדי לקבל קולר.
|
|
|
Agate
|
לפני שנתיים •
14 ביולי 2022
הכי יפה בעיני כשכלבה הולכת רגלי ללא קולר ורצועה, הרמה הכי גבוהה של אמון וביטחון. אמון של הבעלים בה ותחושת ביטחון שלה איתו. אילוף הוא לא עניין של מבחנים או כוח, אלא תקשורת, תשומת לב, הפרס.
|
|
|
MyLexicon
|
לפני שנתיים •
14 ביולי 2022
שאלה יפה.
הקילור אצלנו היה סממן פיזי עוד לפני שבחרנו לשים על הג'אנקית קילור וירטואלי פה באתר. בהרגשה שלי, הקילור הוירטואלי פה באתר הוא עניין של מדיה חברתית , ופחות עניין מנטאלי אמיתי. פשוט דרך קלה יותר לסמן למשתמשים באתר על הסיטואציה. |
|
|
הפיה טינקרבל(שולטת)
|
לפני שנתיים •
14 ביולי 2022
קילור זה אקט שקושר את הפרט אליי. הוא מצהיר קבל עם ועדה שיש לו בעלית.
אבל טקס הקילור זה הרבה יותר מעניין. וטקם ההתרה. אבל מה אני מבינה. רק פיה |
|
|
Hussy
|
לפני שנתיים •
15 ביולי 2022
Re: מה זה קילור מבחינתכם? WitchFuneral כתב/ה: אז... מה זה קילור מבחינתכם?
יש כאלה שצריכים כמה שנים טובות כדי לקלר מישהי, ויש כאלה שמבחינתם זה תנאי כניסה - קודם תעברי את המבחן, אקלר אותך ונתחיל במסע שלנו. כאחד שאינו חסיד של מוסד הנישואין, זאת האלטרנטיבה שלי. אני לא אקלר אף אחת שאני לא בטוח שאני רוצה לחיות איתה את כל החיים. ברגע שהיא תוכל לעבור מבחן של חודשיים - חצי שנה של קושי רב, אדע שהיא לא רק אישיות ויופי, אלא גם טוטאלית לחלוטין. מבחינתי קילור זה לא משהו שאשלוף בקלות, הדרך לשם היא מאוד קשה ולרוב אני לא ארצה שמישהי תעבור בדרך הזאת. אז מה דעתכם? למה אתה לא חסיד של מוסד הנישואין? והאם הדעות שלך לגבי קילור לא סותרות את ההתנגדות שלך למוסד הנישואין? כלומר, הנצחיות הזאת - האם יש לה ביטוח? האם תוכל מתישהו לדעת בוודאות שזה לנצח? אני כמובן לא מבקרת את הדרך בה אתה נוהג, רק מתעניינת. אתה מצפה לראות טוטאליות לחלוטין, אבל נראה שנוטה לשכוח שיש בצד השני מישהי שאולי תחווה קושי לתת את כל כולה למישהו שעלול ״לזרוק״ אותה בכל כרגע נתון במהלך החודשיים-חצי שנה האלה - כי אין לה את תחושת הביטחון, אלא הרגשה שהיא נמצאת כל הזמן במבחן, או ברצון מתמיד להשיג את הדבר הנכסף הזה. זה עלול להוציא ממנה דברים לא אמיתיים - אולי כדי לרַצות (ולא בקטע הבדסמי-סקסי), או כדי לספק את הסחורה. ולא מהתמסדות טוטאלית אליך*. וההבדל מהותי. יתרה מכך - אתה אומר ״הדרך לשם היא מאוד קשה ולרוב אני לא ארצה שמישהי תעבור בדרך הזאת״. אתה לא מרגיש קצת שאתה חורץ גורלות בטרם קרה משהו? ואם אתה מכוון לטווח כל כך ארוך, ״כל החיים״, לדבריך - מה ניתן לדעת תוך חצי שנה? רק מתחילים לגרד את ההתחלה של ההתחלה של העומקים שאפשר להגיע אליהם. ומנגד, זה עלול לקרות גם תוך חודש-חודשיים. כלומר, אני חושבת שהאומדן הזה בזמן אינו נכון לך, כי זה נורא אינדיבידואלי ומשתנה. ובעניין הזה, בעיניי ״קילור״ זה משהו מאוד טקסי, שאני כיום פחות מתחברת אליו. אבל אם נקרא לזה נגיד ״השתייכות״ או ״שיוך״, ונתעלם מטקס הענקת הקולר וכיוב׳ - אז אני נוהגת יותר לזרום עם הדברים, ולשייך אליי או לבחור להשתייך למי שעושה לי פרפרים בבטן (ובכוס), למי שגורם/ת לי לבטוח בו/ה, למי שזה מרגיש לי נכון מבפנים - כשאני מרגישה שיש בצד השני שותפ/ה למסע. כלומר, השיוך אצלי יותר אינטואיטיבי ולא משימתי או רציונלי נטו (אני מדברת כמובן על שלבים קצת יותר מאוחרים משלב ההיכרות). זה הרגע הזה. המתאים הזה, המדויק הזה - להסתכל למישהי בעיניים ולומר ״את שייכת לי״, או לקרוס לתוך עצמי כשגבר עומד מעליי ואומר לי ״את שלי״. המשותף לשני המצבים זאת הידיעה המשותפת הזאת - ההדדית, שזה נכח כאן כל הזמן, אין התחדשות מלבד מילים שמדגדגות ומגרדות את השחלות מבפנים. |
|
|
|
WitchFuneral(שולט)
|
לפני שנתיים •
15 ביולי 2022
Re: מה זה קילור מבחינתכם? Hussy כתב/ה: WitchFuneral כתב/ה: אז... מה זה קילור מבחינתכם?
יש כאלה שצריכים כמה שנים טובות כדי לקלר מישהי, ויש כאלה שמבחינתם זה תנאי כניסה - קודם תעברי את המבחן, אקלר אותך ונתחיל במסע שלנו. כאחד שאינו חסיד של מוסד הנישואין, זאת האלטרנטיבה שלי. אני לא אקלר אף אחת שאני לא בטוח שאני רוצה לחיות איתה את כל החיים. ברגע שהיא תוכל לעבור מבחן של חודשיים - חצי שנה של קושי רב, אדע שהיא לא רק אישיות ויופי, אלא גם טוטאלית לחלוטין. מבחינתי קילור זה לא משהו שאשלוף בקלות, הדרך לשם היא מאוד קשה ולרוב אני לא ארצה שמישהי תעבור בדרך הזאת. אז מה דעתכם? למה אתה לא חסיד של מוסד הנישואין? והאם הדעות שלך לגבי קילור לא סותרות את ההתנגדות שלך למוסד הנישואין? כלומר, הנצחיות הזאת - האם יש לה ביטוח? האם תוכל מתישהו לדעת בוודאות שזה לנצח? אני כמובן לא מבקרת את הדרך בה אתה נוהג, רק מתעניינת. אתה מצפה לראות טוטאליות לחלוטין, אבל נראה שנוטה לשכוח שיש בצד השני מישהי שאולי תחווה קושי לתת את כל כולה למישהו שעלול ״לזרוק״ אותה בכל כרגע נתון במהלך החודשיים-חצי שנה האלה - כי אין לה את תחושת הביטחון, אלא הרגשה שהיא נמצאת כל הזמן במבחן, או ברצון מתמיד להשיג את הדבר הנכסף הזה. זה עלול להוציא ממנה דברים לא אמיתיים - אולי כדי לרַצות (ולא בקטע הבדסמי-סקסי), או כדי לספק את הסחורה. ולא מהתמסדות טוטאלית אליך*. וההבדל מהותי. יתרה מכך - אתה אומר ״הדרך לשם היא מאוד קשה ולרוב אני לא ארצה שמישהי תעבור בדרך הזאת״. אתה לא מרגיש קצת שאתה חורץ גורלות בטרם קרה משהו? ואם אתה מכוון לטווח כל כך ארוך, ״כל החיים״, לדבריך - מה ניתן לדעת תוך חצי שנה? רק מתחילים לגרד את ההתחלה של ההתחלה של העומקים שאפשר להגיע אליהם. ומנגד, זה עלול לקרות גם תוך חודש-חודשיים. כלומר, אני חושבת שהאומדן הזה בזמן אינו נכון לך, כי זה נורא אינדיבידואלי ומשתנה. ובעניין הזה, בעיניי ״קילור״ זה משהו מאוד טקסי, שאני כיום פחות מתחברת אליו. אבל אם נקרא לזה נגיד ״השתייכות״ או ״שיוך״, ונתעלם מטקס הענקת הקולר וכיוב׳ - אז אני נוהגת יותר לזרום עם הדברים, ולשייך אליי או לבחור להשתייך למי שעושה לי פרפרים בבטן (ובכוס), למי שגורם/ת לי לבטוח בו/ה, למי שזה מרגיש לי נכון מבפנים - כשאני מרגישה שיש בצד השני שותפ/ה למסע. כלומר, השיוך אצלי יותר אינטואיטיבי ולא משימתי או רציונלי נטו (אני מדברת כמובן על שלבים קצת יותר מאוחרים משלב ההיכרות). זה הרגע הזה. המתאים הזה, המדויק הזה - להסתכל למישהי בעיניים ולומר ״את שייכת לי״, או לקרוס לתוך עצמי כשגבר עומד מעליי ואומר לי ״את שלי״. המשותף לשני המצבים זאת הידיעה המשותפת הזאת - ההדדית, שזה נכח כאן כל הזמן, אין התחדשות מלבד מילים שמדגדגות ומגרדות את השחלות מבפנים. טוב, הפסקתי לקרוא באמצע כי אני לא רוצה לספק תשובות כשזה לא עניינך, כשזה מבזבז לי את הזמן ובטח כשאת יוצאת ממיליון נקודות הנחה בזמן שאני לא מכיר אותך בכלל. מדהים לאן הגעת ממעט (מעט מאוד) המידע ששפכתי כאן. אני אענה רק ללמה אני לא חסיד של מוסד הנישואין - כי אין לי קשר לזה. מה אכפת לי מטקס עתיק ואיך זה קשור אליי? זה לא יעשה לי כלום. גם אם אתחתן, אשים טבעת על מישהי, יהיה כתוב על דף שאני נשוי ואעשה אירוע, אני לא ארגיש שמשהו השתנה חוץ מזה שאני עושה דברים חסרי טעם. נוסף לזאת, מה הטעם כשהסיכוי לגירושין הוא גבוה מאוד? סתם כובל אותך בהסכמים שמאיימים על החופש שלך. מאידך, בקילור יש הרבה משמעויות סימבוליות, ואם אתה מתחבר לזה - אחלה בחלה, ואם לא גם אחלה בחלה. |
|
|
Avengilina(נשלטת)
|
לפני שנתיים •
15 ביולי 2022
בעיקר- "שלו בלבד!" ואסור לגעת!
"ההשתייכות,הבלעדית שלו" ושאני מחוץ לתחום לשאר.... זה מגרה אותי עד הסוף... והכי התחברתי לזה. "Exclusively HIS" 🔥🔥🔥🔥🔥🔥🔥🔥🔥🔥🔥🔥🔥🔥 |
|
|
Obsessive(מזוכיסטית){של אבא}
|
לפני שנתיים •
15 ביולי 2022
Re: מה זה קילור מבחינתכם? Hussy כתב/ה: WitchFuneral כתב/ה: אז... מה זה קילור מבחינתכם?
יש כאלה שצריכים כמה שנים טובות כדי לקלר מישהי, ויש כאלה שמבחינתם זה תנאי כניסה - קודם תעברי את המבחן, אקלר אותך ונתחיל במסע שלנו. כאחד שאינו חסיד של מוסד הנישואין, זאת האלטרנטיבה שלי. אני לא אקלר אף אחת שאני לא בטוח שאני רוצה לחיות איתה את כל החיים. ברגע שהיא תוכל לעבור מבחן של חודשיים - חצי שנה של קושי רב, אדע שהיא לא רק אישיות ויופי, אלא גם טוטאלית לחלוטין. מבחינתי קילור זה לא משהו שאשלוף בקלות, הדרך לשם היא מאוד קשה ולרוב אני לא ארצה שמישהי תעבור בדרך הזאת. אז מה דעתכם? למה אתה לא חסיד של מוסד הנישואין? והאם הדעות שלך לגבי קילור לא סותרות את ההתנגדות שלך למוסד הנישואין? כלומר, הנצחיות הזאת - האם יש לה ביטוח? האם תוכל מתישהו לדעת בוודאות שזה לנצח? אני כמובן לא מבקרת את הדרך בה אתה נוהג, רק מתעניינת. אתה מצפה לראות טוטאליות לחלוטין, אבל נראה שנוטה לשכוח שיש בצד השני מישהי שאולי תחווה קושי לתת את כל כולה למישהו שעלול ״לזרוק״ אותה בכל כרגע נתון במהלך החודשיים-חצי שנה האלה - כי אין לה את תחושת הביטחון, אלא הרגשה שהיא נמצאת כל הזמן במבחן, או ברצון מתמיד להשיג את הדבר הנכסף הזה. זה עלול להוציא ממנה דברים לא אמיתיים - אולי כדי לרַצות (ולא בקטע הבדסמי-סקסי), או כדי לספק את הסחורה. ולא מהתמסדות טוטאלית אליך*. וההבדל מהותי. יתרה מכך - אתה אומר ״הדרך לשם היא מאוד קשה ולרוב אני לא ארצה שמישהי תעבור בדרך הזאת״. אתה לא מרגיש קצת שאתה חורץ גורלות בטרם קרה משהו? ואם אתה מכוון לטווח כל כך ארוך, ״כל החיים״, לדבריך - מה ניתן לדעת תוך חצי שנה? רק מתחילים לגרד את ההתחלה של ההתחלה של העומקים שאפשר להגיע אליהם. ומנגד, זה עלול לקרות גם תוך חודש-חודשיים. כלומר, אני חושבת שהאומדן הזה בזמן אינו נכון לך, כי זה נורא אינדיבידואלי ומשתנה. ובעניין הזה, בעיניי ״קילור״ זה משהו מאוד טקסי, שאני כיום פחות מתחברת אליו. אבל אם נקרא לזה נגיד ״השתייכות״ או ״שיוך״, ונתעלם מטקס הענקת הקולר וכיוב׳ - אז אני נוהגת יותר לזרום עם הדברים, ולשייך אליי או לבחור להשתייך למי שעושה לי פרפרים בבטן (ובכוס), למי שגורם/ת לי לבטוח בו/ה, למי שזה מרגיש לי נכון מבפנים - כשאני מרגישה שיש בצד השני שותפ/ה למסע. כלומר, השיוך אצלי יותר אינטואיטיבי ולא משימתי או רציונלי נטו (אני מדברת כמובן על שלבים קצת יותר מאוחרים משלב ההיכרות). זה הרגע הזה. המתאים הזה, המדויק הזה - להסתכל למישהי בעיניים ולומר ״את שייכת לי״, או לקרוס לתוך עצמי כשגבר עומד מעליי ואומר לי ״את שלי״. המשותף לשני המצבים זאת הידיעה המשותפת הזאת - ההדדית, שזה נכח כאן כל הזמן, אין התחדשות מלבד מילים שמדגדגות ומגרדות את השחלות מבפנים. חבל לי שבזבזת מזמנך על לענות לו, חח. הוא לא יודע להעריך תגובות אמיתיות ומורכבות. תרשמי לו פיתה עם שווארמה ומלא עמבה, ואז אולי הוא יסיים לקרוא עד הסוף. בת אדם הגיבה לך תגובה משוקעת בלי שום התנשאות מצידה.. ועוד ציינה שהיא לא מבקרת את הדרך שלך, ושוב בחרת לדבר כמו פוץ. פשוט מאד כי אתה פוץ. המינימום שאתה יכול לעשות? זה לכבד אותה ולקרוא עד הסוף. ״הפסקתי באמצע״ עלק. תגיד תודה שהיא הגיבה לך. 🙄🙄 |
|
|
|
WitchFuneral(שולט)
|
לפני שנתיים •
15 ביולי 2022
Re: מה זה קילור מבחינתכם? Obsessive כתב/ה: Hussy כתב/ה: WitchFuneral כתב/ה: אז... מה זה קילור מבחינתכם?
יש כאלה שצריכים כמה שנים טובות כדי לקלר מישהי, ויש כאלה שמבחינתם זה תנאי כניסה - קודם תעברי את המבחן, אקלר אותך ונתחיל במסע שלנו. כאחד שאינו חסיד של מוסד הנישואין, זאת האלטרנטיבה שלי. אני לא אקלר אף אחת שאני לא בטוח שאני רוצה לחיות איתה את כל החיים. ברגע שהיא תוכל לעבור מבחן של חודשיים - חצי שנה של קושי רב, אדע שהיא לא רק אישיות ויופי, אלא גם טוטאלית לחלוטין. מבחינתי קילור זה לא משהו שאשלוף בקלות, הדרך לשם היא מאוד קשה ולרוב אני לא ארצה שמישהי תעבור בדרך הזאת. אז מה דעתכם? למה אתה לא חסיד של מוסד הנישואין? והאם הדעות שלך לגבי קילור לא סותרות את ההתנגדות שלך למוסד הנישואין? כלומר, הנצחיות הזאת - האם יש לה ביטוח? האם תוכל מתישהו לדעת בוודאות שזה לנצח? אני כמובן לא מבקרת את הדרך בה אתה נוהג, רק מתעניינת. אתה מצפה לראות טוטאליות לחלוטין, אבל נראה שנוטה לשכוח שיש בצד השני מישהי שאולי תחווה קושי לתת את כל כולה למישהו שעלול ״לזרוק״ אותה בכל כרגע נתון במהלך החודשיים-חצי שנה האלה - כי אין לה את תחושת הביטחון, אלא הרגשה שהיא נמצאת כל הזמן במבחן, או ברצון מתמיד להשיג את הדבר הנכסף הזה. זה עלול להוציא ממנה דברים לא אמיתיים - אולי כדי לרַצות (ולא בקטע הבדסמי-סקסי), או כדי לספק את הסחורה. ולא מהתמסדות טוטאלית אליך*. וההבדל מהותי. יתרה מכך - אתה אומר ״הדרך לשם היא מאוד קשה ולרוב אני לא ארצה שמישהי תעבור בדרך הזאת״. אתה לא מרגיש קצת שאתה חורץ גורלות בטרם קרה משהו? ואם אתה מכוון לטווח כל כך ארוך, ״כל החיים״, לדבריך - מה ניתן לדעת תוך חצי שנה? רק מתחילים לגרד את ההתחלה של ההתחלה של העומקים שאפשר להגיע אליהם. ומנגד, זה עלול לקרות גם תוך חודש-חודשיים. כלומר, אני חושבת שהאומדן הזה בזמן אינו נכון לך, כי זה נורא אינדיבידואלי ומשתנה. ובעניין הזה, בעיניי ״קילור״ זה משהו מאוד טקסי, שאני כיום פחות מתחברת אליו. אבל אם נקרא לזה נגיד ״השתייכות״ או ״שיוך״, ונתעלם מטקס הענקת הקולר וכיוב׳ - אז אני נוהגת יותר לזרום עם הדברים, ולשייך אליי או לבחור להשתייך למי שעושה לי פרפרים בבטן (ובכוס), למי שגורם/ת לי לבטוח בו/ה, למי שזה מרגיש לי נכון מבפנים - כשאני מרגישה שיש בצד השני שותפ/ה למסע. כלומר, השיוך אצלי יותר אינטואיטיבי ולא משימתי או רציונלי נטו (אני מדברת כמובן על שלבים קצת יותר מאוחרים משלב ההיכרות). זה הרגע הזה. המתאים הזה, המדויק הזה - להסתכל למישהי בעיניים ולומר ״את שייכת לי״, או לקרוס לתוך עצמי כשגבר עומד מעליי ואומר לי ״את שלי״. המשותף לשני המצבים זאת הידיעה המשותפת הזאת - ההדדית, שזה נכח כאן כל הזמן, אין התחדשות מלבד מילים שמדגדגות ומגרדות את השחלות מבפנים. חבל לי שבזבזת מזמנך על לענות לו, חח. הוא לא יודע להעריך תגובות אמיתיות ומורכבות. תרשמי לו פיתה עם שווארמה ומלא עמבה, ואז אולי הוא יסיים לקרוא עד הסוף. בת אדם הגיבה לך תגובה משוקעת בלי שום התנשאות מצידה.. ועוד ציינה שהיא לא מבקרת את הדרך שלך, ושוב בחרת לדבר כמו פוץ. פשוט מאד כי אתה פוץ. המינימום שאתה יכול לעשות? זה לכבד אותה ולקרוא עד הסוף. ״הפסקתי באמצע״ עלק. תגיד תודה שהיא הגיבה לך. 🙄🙄 אחותי. אני לא מכיר אותה, היא לא יודעת כלום עליי, ומעל להכול - אני ליטרלי לא חייב לענות לה וזה לא עניינה כל עוד אני החלטתי שזה לא עניינה. זכותי לשמור על המחשבות *שלי* ונקודות המבט *שלי* אצלי, אני לא חייב לשתף אף אחד, בטח כשאני מרגיש שנדחפים לחיים שלי עם מיליון מסקנות לא נכונות ובלי ניסיון להבין את המעט שאני כותב. מצטער, אבל מורה לחיים שלי או לבדס"מ אני לא מחפש. ואחרי כל זה, אני המתנשא? עכשיו, אם תואילי בטובך לטאטא את עצמך מפה אני אודה לך. נערך לאחרונה על-ידי * בתאריך שישי יול' 15, 2022 6:06 pm, סך-הכל נערך פעם אחת |
|
|