המכשפה בג'ינס(מתחלפת) |
לפני 20 שנים •
10 ביוני 2004
משעשע לראות איך הונילים מגיבים על סיפור BDSM משובח:)))
לפני 20 שנים •
10 ביוני 2004
המכשפה בג'ינס(מתחלפת) • 10 ביוני 2004
קצת משעשע לראות איך הונילים שנכנסים לאתר iwomen ולמדור הסקס שבו, מגיבים על סיפור BDSM משובח שכתבתי לאחרונה (אין לי גן של צניעות) ופורסם שם.
http://www.iwomen.co.il/show_article.asp?article_id=86619,msn=no ולחשוב שיש כאלו שמאמינים שחשיפה בתקשורת של קהילת ה - BDSM יכולה "לשנות או לפחות לדחוף לכוון של שינוי בתפיסה" כפי שכתב כאן פעם MD ואני כמובן לא ממש מסכימה איתו. בכל מקרה הפורום הזה נועד לאיזכורים ודיונים אודות תרבות, תקשורת ואיזכורי BDSM במדיה אז בואו נדון בזה |
|
en1 |
לפני 20 שנים •
10 ביוני 2004
לפני 20 שנים •
10 ביוני 2004
en1 • 10 ביוני 2004
לא רוצה להיות חצופה...
אבל זה לא כל כך בטוח שכולם שם ונילים... האחרון באמת נשמע לא קשור, אבל לגבי השאר - מי יודע? |
|
המלכה לירז(שולטת){כ} |
לפני 20 שנים •
10 ביוני 2004
לפני 20 שנים •
10 ביוני 2004
המלכה לירז(שולטת){כ} • 10 ביוני 2004
המממ... אני נוטה להסכים שחשיפה בתקשורת יכולה להיות דבר חיובי, מכמה סיבות:
בשביל חובבי בדס"מ, אולי בעיקר כאלה שלא מעורים בחיי הקהילה, להיתקל בתכנים בדסמים בקונטקסטים מיינסטרימיים יכול להיות דבר מעודד, שעוזר לבסוף לתהליך של קבלה עצמית. למי שמרגיש נמשך, אך אין לו מידע, והוא מפחד ומתבייש ברגשותיו, או מרגיש שהוא *היחיד בעולם* עם הרצונות האלה, זה יכול אפילו להיות מעבר "מחושך לאור". אי ידיעה או הבנה מוטעית הן החושך האולטימטיבי. סיבה נוספת היא העובדה שמשתמשים בחופשיות במונחים "סדיזם" ומזוכיזם" ולרוב לא ממש בהקשרים חיוביים. לכן חשוב לקדם את ההבנה שבין בדס"מ, שנעשה בין מבוגרים, בהסכמה, ובאורח בטוח ושפוי (כן, כן, המוטו...), ובין התנהגויות לא מוסריות ו/או פליליות של התעללות וניצול אין ולו דבר. כלומר, "למתג" את ה*בדס"מ* כצורה של "סגנון חיים", כפי שקוראים לזה בחו"ל, שמושתת על בחירה. צפוי שיהיו אלה שיגיבו בשלילה ובדחיה, אבל יש משהו מאוד אוניברסלי בבדס"מ, והרבה אנשים חווים פנטזיות או התנהגויות שאולי לא מוגדרות כבדס"מ אבל יש בהן אלמנטים של בדס"מ, וזו נקודה שחשוב להבהיר. כמו שהמחקרים של קינזי בזמנם תרמו להכרה בהומוסקסואליות ובבי סקסואליות כפן נוסף של המיניות האנושית, שבמבט רחב אינה דבר מקובע וחד משמעי אלא משהו דינמי ורב גוני, שנע על ספקטרום. מאחר שחשיפה גדולה יותר היא רמת מודעות גבוהה יותר לעצם קיום התופעה, נוצרת הזדמנות להעביר מידע, להפריך דעות קדומות שליליות, וליצור תכנים. ולבסוף, לדעתי האישית לפם-דום שמור מקום של כבוד, כי אנחנו חיים בחברה שמקבעת גברים ונשים בתפקידים מסויימים, וחשיפה לנושא הפם-דום יכול לסמן איזה שהוא קוו אלטרנטיבי: *לא כל הגברים רוצים להיות בשליטה כל הזמן (למעשה, זו דרישה קשה מנשוא).* * לא כל הנשים הן פאסיביות כל הזמן...* למעשה, בסגידה לנשיות יש איזשהו היפוך של הגלגלים ההיסטוריים, לפני הימים שהדתות המונותיאיסטיות והכנסיה מחקו את הדתות הסוגדות לנשים, את פולחני האלה ואת ההערכה הטבעית לנשיות. בנימה משתפכת זו... סופ"ש נעים אה, ואני אנצל את ההזדמנות הזאת גם להגיב לסיפור. אהבתי את המשפט "המוכנות הנפשית יותר חשובה מהניסיון". והסצינה של חנות החיות - נחמדההה |
|
kingmob(שולט) |
לפני 20 שנים •
11 ביוני 2004
תגובה לתגובות
לפני 20 שנים •
11 ביוני 2004
kingmob(שולט) • 11 ביוני 2004
בסה"כ די קטלו אותך שם, בלי שום קשר לונילים או לא ונילים, אל תעלבי, אל תקחי ללב, אבל גם אל תעשי מזה issue של תגובות וניליות, תני כבוד לצה"ל
|
|
נוי |
לפני 20 שנים •
17 ביוני 2004
לפני 20 שנים •
17 ביוני 2004
נוי • 17 ביוני 2004
אני מאוד אהבתי את הסיפור שלך.
את מיוחדת, וצורת ההתבטאות שלך שלך מעידה על זה. נשיקות |
|