אכילס |
לפני 20 שנים •
14 באוק׳ 2004
סיפור ראשון שכתבתי - כושר קרבי
לפני 20 שנים •
14 באוק׳ 2004
אכילס • 14 באוק׳ 2004
"קדימה!!!", "הכל בראש!!!", הוא שמע מכל כיוון. רץ יותר ויותר מהר בשביל להספיק להיות עם עדר הצעירים השועטים לעבר התחנה האחרונה במסע של האימון. מחזיק מישהי בתפקיד פצועה על הגב יחד עם עוד שני גברים אחרים ולאט לאט מרגיש שהוא מתמוטט.
רוני התחיל להתאמן לקראת גיבוש השייטת שהיה לו בקיץ, והצטרף לגדנ"ע בכושר קרבי לפני בערך חודשיים. הוא מעולם לא הרגיש מה זה כשילדים שלא גדולים ממנו ביותר משנה נותנים לו הוראות, קורעים לו את התחת ואומרים לו לדחוף את עצמו עד לגבול היכולת. אלה היו הבוגרים של התוכנית שלפני שנה היו בידיוק באותו מקום שהוא היה קודם לכן. אחת מהן, הייתה לילך; אישה מדהימה בת 18 וחצי שעמדה להיות מד"סית, בידיוק חודשיים לפני הגיוס שלה. היא הייתה מנוסה וכבר ניקבה כשנתיים של אימונים ברקורד המכובד שלה. היא נראתה כמו אלה; שיער שחור חלק שעובר בידיוק את הכתפיים, עיניים חומות עמוקות שנמשלו לתהום ללא תחתית אליהן אפשר לצלול שעות על גבי שעות, חזה מפותח אך לא גדול יתר על המידה וכריזמה של רס"ר בסיס אכזרי. הגברים החסונים שהתאמנו לא הרגישו בנוח לקבל ממנה הוראות, אבל איכשהוא הם למדו להתמודד עם זה. רוני מעולם לא חשב כי הוא יימשך לעולם השליטה, כל מערכות היחסים שהוא היה בהם עד עכשיו היו בעלי אופי ונילי להפליא, והוא לא הרגיש בשום חסר מכל בחינה שהיא. כשהם הגיעו לתחנה האחרונה באימון והסתדרו ב-ח', הצומת שממש לפני נקודת המפגש, לילך שהעבירה את האימון אמרה: "או קיי חבר'ה, אימון לא רע בכלל, אבל לא מספיק טוב! כולם למצב 2" (מצב 2 היא התנוחה הזקיפה של ירידה לשכיבות שמיכה). שוכבים שם על ארבע, מרגישים את הידיים כמעט נשברות ואת שרירי החזה נמתחים, הרגליים כואבות אחרי ריצה ארוכה, רק מחכים לפקודה לרדת לשכיבות שמיכה שלא הגיע. אחרי שתי דקות בערך, רוני שלא יכל להחזיק יותר התמוטט. היא ניגשה אליו, ואחרי שנתנה לו בעיטה מחחממת לב בחלקו האחורי (דבר לא נדיר כלל באימונים שכאלה) הכריחה אותו לרוץ סביב המחלקה כאשר היא צועקת לעברו הוראה אחת אחרי השניה: "רוץ! שאני לא אתפוס אותך ואבעט בתחת העלוב שלך שוב!", "קדימה, אתה חושב שבאת לפה להינות?!", רוני לא ידע מה עובר עליו; כל הצעקות האלה כמה שהעליבו והשפילו אותו מול כל חבריו, גרמו לו להתרגשות מסויימת, התרגשות שהיה קשה לו להסתיר. כאשר הוא סיים להקיף את המחלקה פעמיים והגיע שוב אל לילך שעמדה באותו המקום בו הוא נשבר, גם היא שמה לב לאנדרנלין המיני שעבר בגופו באותו רגע והורידה אותו למצב 2 תוך שפניו נופלות עמוק לתוך האדמה. בסוף האימון, הזכירה לילך לכולם להביא את האישורים הרפואיים שכולם הזניחו ואת תשלומי הביטוח, שהיו כאלה שעדיין לא שילמו. רוני היה מבניהם. הוא אמר לה שהוא לא יוכל להגיע לאימון הקרוב בגלל אירוע שיש לו במשפחה, אז היא אישרה לו להגיע אליה הביתה בערב המחרת, כי זה כבר לא יכל לסבול דיחוי. רוני הגיע לביתה של לילך (שהייתה בכ"ז רק ילדה בת 18 וחצי שעדיין חיה עם הוריה), ונכנס לחדרה. היא הזמינה אותו לשבת, לקחה ממנו את הכסף והם התחילו לדבר טיפה על איך הוא מרגיש באימונים, אם קשה לו, אם הוא חושב שהוא רוצה להמשיך וכו'. פתאום, משום מקום לילך שילבה את המשפט: "שמתי לב שנהנית אתמול מהפקודות שנתתי לך ליד כולם". "נהניתי, מה ז"א?", "אתה יודע טוב מאוד למה אני מתכוונת, חתיכת אפס שכמוך". רוני לא ידע מאיפה הכל מגיע, אבל אותה התרגשות משולבת בפחד שהייתה לו ביום האתמול התחילה לעטוף את כל גופו. "אתה אוהב לשמוע בחורה אומרת לך מה לעשות, נכון?". הוא לא ידע מה קורה או מה להגיב, רק בליטה מאוד נראית לעין באזור החלציים שלו, וגוון אדמדם שהתחיל לעטוף את פניו היו תגובות כאלה או אחרות מצידו. "שב פה! ואל תזוז!", הוא כמובן נשמע להוראותיה של לילך המדהימה, בזמן שהיא קמה ונעלה את הדלת. "אל תזוז! אני מזהירה אותך!", היא אמרה בזמן שהיא ניגשה למגירת ארונה והוציאה חבל ששניהם ידעו מה מטרתו. היא קשרה אותו למיטתה עם ידיו למעלה והוא עצמו, לא פצה את פיו ולא אמר מילה, עדיין לא יודע אם זו אמת או חלום. היא כיסתה את עיניו והדביקה לו נשיקה ששיתקה את גופו. כעבור כרבע שעה שעברה כשהוא קשור למיטה לא יודע מה עובר עליו, ורק מתענה לחלוטין כי הוא עדיין מגורה מכל רגע ורגע ולא בא על סיפוקו, היא הורידה את כיסוי העיניים חושפת את עצמה לבושה בשחורין מחזיקה שוט מעור בידה ועם מבט מאיים בעיניים. "עכשיו תקבל את העונש האמיתי על מה שבאמת היה אתמול! אני מגרה אותך ולך אין ההגינות להגיד לי?!". היא סובבה אותו על גבו כשהיא מכה בו שוב ושוב על התחת כשהוא רק יכול לצרוח, כאשר חוץ מלילך שנהנתה מכל צעקה יותר מהשניה אף אחד לא יכל לשמוע אותו. יורקת עליו ומשפילה אותו, מה שרק הגביר את זקפתו שעכשיו הכאיבה לו יותר כי הוא שכב על בטנו. כאשר ראתה הגבירה כי הילד הלא מחונך היה כעת עם תחת שכמעט זב דם, החליטה כי הוא קיבל מספיק, ואמרה לו: "החלק הראשון של העונש שלך נגמר, ועמדת בו יפה מאוד, אך היית רעשני מדי... ואם היו לי אנשים בבית אני הייתי חוטפת על זה, אז לא נחסוך ממך את השאר!". היא הפכה אותו על הגב מעמידה כמו תורן את הכלי שעמד להישבר כמו הבעלים שלו לאחר העמידה הממושכת במצב 2, והתיישבה לו על הפנים. "אני מאמינה שבחור בגילך יודע מה לעשות, וכדאי מאוד שתעשה את זה כמו שצריך! אחרת זה לא יהיה סוף", אמרה בעוד היא מחייכת חיוך זדוני שכן היא יודעת שאין קשר לטיב הצלחתו במבחן לבין ההמשך בעונש. הוא ליקק את איבר מינה בשיגעון, כמו מחפש מקום לפרק את העול המיני שנחת עליו ברגע שהגיע לחדרה או בעצם מרגע שגרמה לו להקיף את חבריו הכפופים, כל זאת בזמן שהיא מתענגת וגונחת באופן שכה לא מתאים לה כמלכה. הוא מתקשה לנשום אך ממשיך, נהנה מכל רגע בו הוא יודע כי הוא מספק את מלכתו, כאילו הוא חי רק כדי לספקה. פתאום הרגיש דחף לא מובן, כמו אידיוט המחפש להיענש נשך אותה כאשר הוא גורם לה לכאבים איומים. בזעם אדיר היא קמה מעליו, ונתנה לעבד שלה סטירה אדירה על הלחי, כמעט מוציאה את שיניו, ומתחילה לצעוק עליו. מאוכזבת משום שחשבה שכבר חינכה אותו, אמרה: "אתה רוצה להתנהג כמו כלבה, אז נתנהג אליך כמו כלבה! אתה צריך ללמוד מה זה כאב אמיתי, מה זה להיות מושפל וכנוע למלכה שלך!". היא ניגשה למגירת ארונה בשנית אך הפעם הוציאה כלי שהוא לא הצליח לזהות והלבישה אותו על מותניה. בחוצפה הוא שאל אותה: "מה את מתכוונת לעשות עם זה?". "מה אתה חושב אפס?!, אני הולכת לזיין אותך כמו הכלבה שאתה... " אמרה בעוד היא מרכיבה קונדום משומן על הזין התותב שהרכיבה על עצמה. מחזיקה בידה זיקפה גדולה יותר מזו של רוני, התחילה בעדינות לזיין את התחת הבתול של העבד האפס שלה. הוא מתחיל לצעוק, לגנוח, והיא לא מתייחסת לזעקותיו, ורק מדי פעם דורשת ממנו להפסיק להתנהג כמו ילדה ולסתום את הפה, מלווה את דרישותיה במכות קשות בתחת שכבר דימם כמעט מההצלפות אותם קיבל קודם. מצטער על עצם המחשבה שהייתה לו על נשיכת איבר מינה, רוני התחיל להינות מהזיון האדיר והקצבי שקיבל, מתחיל לבקש עוד ועוד ועוד ממלכתו שהתחילה לזיין אותו יותר ויותר מהר. מתחנן, מגשש ומבקש רוני כבר הרגיש שלא יכל יותר והתחיל לרעוד בכל גופו. המלכה המדהימה חשבה שלהפעם הספיק לו, והגיע הזמן לגאול אותו מייסוריו. היא הושיבה אותו והכריחה אותו להתחיל לאונן, בעוד היא צועקת: "אני רוצה לראות אותך גומר! סבלת הרבה, מגיע לך חתיכת זבל שכמוך", הוא החל לאונן בחוזקה גונח כמו זונה קטנה, שזה למעשה מה שהוא היה, הזונה הקטנה של לילך. כעבור שתי דקות אליהן כ"כ חיכה גמר בכוח על השולחן שניצב במרכז חדרה. הזעם שוב חזר לעיניה: "תראה מה עשית?!?!, עכשיו מי ינקה את זה?! אני אגיד לך, אתה תנקה את זה זונה קטנה שלי". היא לקחה את הפרצוף הספק מפוחד ספק מעונג שלו והכריחה אותו לנגב את הזרע שהיה על שולחנה עם פיו. היא זרקה אותו על המיטה וליטפה את העבד שלה, נותנת לו נשיקה חמה על המצח מוודאת כי הוא התאושש. עם חיוך שהאיר את החדר החשוך למחצה אמרה: "ללא ספק, האימון הכי טוב שלנו עד עכשיו". תגובות יתקבלו בברכה |
|
crazy_toast(שולט){אליס} |
לפני 20 שנים •
14 באוק׳ 2004
לפני 20 שנים •
14 באוק׳ 2004
crazy_toast(שולט){אליס} • 14 באוק׳ 2004
בין כל הפוסטים עם השאלות הפילוסופיות וכל שרשורי המריבות, הסיפור הזה היה אתנחתא נחמדה בצהריי היום. קליל זורם ונחמד. ישר כח. |
|
המכשפה בג'ינס(מתחלפת) |
לפני 20 שנים •
15 באוק׳ 2004
לפני 20 שנים •
15 באוק׳ 2004
המכשפה בג'ינס(מתחלפת) • 15 באוק׳ 2004
אחלה סיפור!
מחרמן להפליא! חוץ מהמשפט המוזר הזה:" מתענגת וגונחת באופן שכה לא מתאים לה כמלכה", מה מלכות גומרות בדממה ? אני באופן אישי מעירה חצי בניין |
|
Yell(נשלט){אלה} |
לפני 19 שנים •
1 ביוני 2005
לפני 19 שנים •
1 ביוני 2005
Yell(נשלט){אלה} • 1 ביוני 2005
נפלא.
אני מתנצל, אך נתקלתי בזה בחיפושים בפורום, והייתי חייב להקפיץ. Yell. |
|
כל שתבקשי(נשלט) |
לפני 19 שנים •
1 ביוני 2005
למה לי דברים כאלה לא קורים ????
לפני 19 שנים •
1 ביוני 2005
כל שתבקשי(נשלט) • 1 ביוני 2005
שנתיים לפני הגיוס כבר הייתי בכושר קרבי, ושום דבר שאפילו קרוב לזה לא קרה לי....
יופי של סיפור... |
|
אתנה |
לפני 14 שנים •
27 בדצמ׳ 2009
לפני 14 שנים •
27 בדצמ׳ 2009
אתנה • 27 בדצמ׳ 2009
נייס
|
|
סמרטי |
לפני 14 שנים •
27 בדצמ׳ 2009
פעם הבאה..
לפני 14 שנים •
27 בדצמ׳ 2009
סמרטי • 27 בדצמ׳ 2009
תבקש רשות לפרסם את סיפורי האישי(הייתי רוצה)..טוב נו העיקר שאנשים נהנים
|
|
ניקי666 niki |
לפני 14 שנים •
27 בדצמ׳ 2009
לפני 14 שנים •
27 בדצמ׳ 2009
ניקי666 niki • 27 בדצמ׳ 2009
פעם ב 2004 .....,אהבתי ,תודה על ההקפצה .
|
|
מוצ'ילר |
לפני 14 שנים •
1 בינו׳ 2010
לפני 14 שנים •
1 בינו׳ 2010
מוצ'ילר • 1 בינו׳ 2010
קליל חמוד ומגרה.
נשמח עם תכתוב עוד. |
|
המלכה קרן(שולטת) |
לפני 14 שנים •
2 בינו׳ 2010
לפני 14 שנים •
2 בינו׳ 2010
המלכה קרן(שולטת) • 2 בינו׳ 2010
אחלה סיפור, אהבתי את" הכריזמה של רס"ר "
זורם מאוד טוב וחבל שנפסק |
|