lihi
|
לפני 20 שנים •
19 ביוני 2003
לא חוזר
כמו פרח הקמל בעיתו
החולה שאלוהים מעכב את מותו השמים מתכסים עננים נהיים אפורים וחשוכים מאז שעזבת ואם תחזור אתה תהיה היחיד שתרגש אותי תסובב ותצליף עד אובדן הכרה,עד שאכחיל ובינתיים אני שוברת זכוכיות ודורכת על השברים,וכפות רגליי מתכסות בדם.כמו ליבי. |
|
|
SubFlower(נשלטת){Mr. SL}
|
לפני 20 שנים •
19 ביוני 2003
הו כן, את כנראה צודקת וירגש אותך. אך לא היחיד, תני לזה זמן ויבוא אחר וירגש, אולי בצורה שונה אך לא פחות. ואנא, אנא שמרי על רגלייך. הן יקרות.
|
|
|
amy_(נשלטת)
|
לפני 20 שנים •
20 ביוני 2003
ליהי
"החולה שאלוהים מעכב את מותו"
"ובינתיים אני שוברת זכוכיות ודורכת על השברים,וכפות רגליי מתכסות בדם.כמו ליבי". ליהי... אם להשתמש בביטוי של מישהו שאני מכירה לגבי אחד השירים שלי, השיר שלך מזעזע רגשית. קשה לי לחשוב על מה שאת עוברת... אל תדרכי על השברים... אני דואגת לך. ויחד עם זאת אני שמחה שאת מרגישה מספיק בטוחה לחלוק איתנו את מה שאת עוברת. אם תרצי, יש לך תמיד עם מי לדבר... 
|
|
|
DomDomina(שולט)
|
לפני 20 שנים •
20 ביוני 2003
גם אני מכיר את ההרגשה הזאת בלב ,השורפת חודרת ולא יישנה אף פעם,תמיד מזכירה לנו.
כל מה שאגיד לך,לא ימעיט מהכאב שלך. רק נחמה,שהזמן,הזמן תמיד עושה את שלו. |
|
|
| מומחה לקשירות(שולט) |
לפני 20 שנים •
1 ביולי 2003
חזקי ואמצי
אחרי שיר כזה - מגיעה לך הצלפה טובה........
|
|
|
נוריתE
|
לפני 20 שנים •
1 ביולי 2003
אף כאב חיצוני
לא ימעיט את הכאב של הלב הדריכה על שברי הזכוכית, מטאפורה או לא מוציאה את הכאב החוצה אבל,חומד תדעי לך הכאב החיצוני מכסה על הפנימי לזמן קצר בלבד והוא לא שווה את זה צריך כוח מבפנים והרבה זמן כמה זמן? רק הזמן יגיד אל תכאיבי לעצמך,זה כל כך מיותר. |
|
|