צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

לבחון את הפשטות זה לא פשוט

G-O-L-D​(שולט)
לפני 18 שנים • 8 במאי 2005

לבחון את הפשטות זה לא פשוט

G-O-L-D​(שולט) • 8 במאי 2005
אחרי מחקרים רבים, הגעתי למסקנות הבאות:

1. קריוס ובקטוס היו שני סאבים שחיכו כמו שתי דרמות קווין, שתבוא המלכה המצחצחת...

2. פוליטיקאי, כל פולטיקאי, הוא סאב בתרדמת שלא מודע להיותו סאב. הוא, כמו כל חבריו למליאה, מבקש בהוקרה כשהוא "חמוד", אבל נהנה עוד יותר כששלי ייחימוביץ מצליפה בו.

3. נהגי רכב המעלים טרמפיסטיות, מרגישים טוב עם עצמם כשהם עושים "טובה" לאיזו כוסית שלאחר מכן מודה להם. הם כאלה סאבים, שאפילו "תודה, אתה חמוד", פשוט וקטן רגע לפני שהן יורדות מהרכב או רגע אחרי שהן עלו אליו, מספק את אותו סאב ונותן לו את התחושה שלה הוא צמא, לא משנה שכרגע האידיוט עשה עיקוף שעלה לו בשעה על מחלף גלילות.

4. נהגי אוטובוס חושבים שהם מאסטרים, "הם שולטים בדלתות", אבל בתוך תוכם הם יודעים שהם מתחלפים כי השליטה מלמטה של אותה לחיצה על כפתור ה-"תעצור" מחזירה אותם ישר למקומם האמיתי, במיוחד אם מישהי במגף ולבוש "ענייני" מבקשת מהם לעצור לה במקום ללא עצירה.

5. כרטיסנים בקולנוע הם בדיוק כמו עבדי הבית. הם אלו שמהלכים במרתפים החשוכים ודואגים לסדר ולתקן התנהלות המרתף. כל אחד במקומו...

6. שוטרות תנועה הן שפחות מוטרפות, כאלו שיצאו כרגע מתחת למדיניות מסדר השליטה הכי קשה שיש. אלו שהן כל כך נרצעות, שברגע שתיכנס להן בידיים, את כל מה שהן אכלו הן יאכילו אותך בכפולות של חמש. נכון, הן נראות מלכות, אבל בגרעין שלהן הן כלבות מיוחמות להשבתה ובגלל שאין רבים שיכולים להן, הן עושות שמות בכל עבר.

7. שוטרים הם עבדים נרצעים בתוך תוכם. הם כל כך עבדים שכמו השוטרות, הם הלכו על ההפך. יש בהם רצון להשליט חוק וסדר בעולם, שיקשיבו להם, שיעריכו אותם, אבל בגרעין, עוד אז מאותם ימים שבהם הכו אותם חברי הכיתה, הם מתים אבל פשוט מתים, לכאפה.
יחד עם זאת הם מגיעים בזוגות, המדים כלולים ואת האזיקים מקבלים בחינם.
להשיג ליד כל צמתי סניפי רשתות המזון המרכזיים.

8. רופאים הם מאסטרים בדם. אבל אנא, זהירות, רופאים הם המאסטרים הכי מתוחכמים, מסוכנים, ופסיכוטיים שיש. הם כל כך מסוכנים, שהם באים בצבעי הסוואה. הם קרבים אליך כשהם תחת חלוק לבן המטשטש כל זכר למכנס עור שחור או כל דימוי מכאיב אחר. הם מחייכים, והמגע שלהם עדין. אבל בשורה התחתונה, הם תמיד, אבל תמיד, יבקשו לפתוח אותך מבפנים.

9. פסיכולוגים הם המאסטרים הזוטרים. הם אלו שלמדו כמה טריקים ומנסים לשחק לך בראש כמו סטודנט צעיר שזה עתה עבר לדירה מושכרת בת"א ומשתמש בטקטיקת "הנרות והיין", על נקבה צעירה שהגריל באיזה בר. שליטה אין בהם, ושליטה הם לא יודעים, אבל מה שכן, הם תמיד נראים כמי שהידע טמון בבינתם. זה סתם טריק.

10. פסיכיאטרים מנגד, הם מאסטרים המתעלים בסכנה שהם חובקים על הרופאים. הם משחקים בתרופות. מהם צריך במילה אחת פשוט: להיזהר.
את מה שהם רוצים, הם, איך נגיד את זה?... מרככים.

11. סופרים הם עבדים לשליטה שבהם. הם גם מתחלקים על פי סגנון הכתיבה שלהם אבל לזה לא ניכנס כי זה פרק פבני עצמו כשם שלהרחיב על התמחויות רופאים או שוטרים. בשורה התחתונה, סופרים הם עם כל כך מיוסר, שהם שוב ושוב חופרים בעצמם. הם מורכבים יותר מהמשוררים, כי להם תמיד יש יותר מה להגיד. הם בעלי יכולת אבחנה פנומנלית העולה על יכולתם של הפסיכולוגים, הפסיכיאטרים או הרופאים, כי הם לא עושים דבר פרט מלשבת מהצד בכדי להשקיף ולהבין. יש להם פרספקטיבה שלעיתים מהווה גול עצמי. אבל בשורה התחתונה, הם מסוכנים ביותר כי כשם ששחקנים יכולים להסוות כל זכר לעצמי שבהם, כך גם הסופרים יכולים להעלות כל דמות שהם רוצים ולשחק בקורבן מצד לצד ומרגש לרגש. מאז פתיחת רשת האינטרנט לכלל העולם, מתנהל קרב אדונים בין הסופרים לרופאים והפסיכיאטרים, הידוע רק בחוגים מצומצמים ונקרא בפי החיילים: TWD שהם ראשי התיבות ל -THE WORDS DOMINION שלא מעידות על הרצון בשליטה, אלא יותר על הריבונות, התואר...

12. חנונים, משקפופרים, קרחים, הם סכנה... השריטה בהם רק מחכה לצאת. בכדי להבחין בכך, צריך לפגוש בהם בשעת דמדומים, וכשהשמש חודרת מבעד לעדשות המשקפים כשהם בגבם אליה וקרני אורה חוזרים לעיניהם, יכולה זו העומדת מולם להבחין בזיק הטירוף המסתתר מתחת לפני השטח. מעבר לכך, בכל שעות היום ניתן להגיד להם פשוט להוריד את המשקף, את התוצאה רואים מיד.

13. סופרמן היה סאב. הבן אדם עשה כל מה שאמרו לו. אבל הוא, שלא כמו רבים אחרים, לא היה סאב שסאביותו היתה משהו שהוא נהנה ממנה. הוא היה סאב מיוסר שחיפש את אמא ואבא שהלכו קיבינימט וששיגרו אותו "למען טובתו" בדיוק כמו כל מלכה המכה לטובת העבד...

14. שלמה בראבא מסתמן כסאב, אבל אני אישית, לא הייתי נסגר איתו בחדר לו הייתי נקבה. גם לא אם הייתי נקבה החושבת שהיא מלכה. לא יודע למה, תהרגו אותי, פשוט לא הייתי נסגר איתו בחדר. מישהו שרוקע ברגל ועושה קולות של סוס, כנראה צריך לשחרר מעצמו משהו שאני לא הייתי מעוניין שישתחרר עלי...

15. אורנג' זו רשת של דומים.
פלא-פון של מתחלפים.
וסלקום של סאבים.

16. רכב פרטי זה של נשלטים.
מוניות זה של מתחלפים.
אופנוע זה של דומים.

17. שרי אריסון היא מלכה שבבעלותה עשרות סניפי עינויים בהם עובדים עבדי הבית ומענשים הן מאסטרים, והן נשלטים. היא מהווה את האקסיומה התדמיתית לגבי מלכות. מלכות בתוך תוכן, מפחדות מכוחם של המאסטרים האמיתיים ומכבדות אותו. מלכה יודעת שהיא מלכה רק מול סאב, אבל מול מאסטר היא אולי שווה אם לא מטה מכך. שרי, כשנכנס לה מאסטר עם שוט מספיק כבד וארוך בכדי להכיל את חדר הכספות, מרטיבה כמו כל כלבה ומוכנה להעניק לו כל תמורה, גם אם בכך היא תצטרך להנחית עוד מכה על גבי עבדיה החלשים. כן שרי מלכה, אבל לא מלכה אמיתית. היא מלכה שעבד הבית שרכשה לעצמה הוא בכלל מתחלף שמזיין שפחות מהצד בעזרת כוח שוטה שלה. אבל כל העניין המהווה את היותה "מלכה זיוף" נובע מכך שאת השוט שלה היא לא רכשה בעצמה אלא אבא שלה קנה לה. אבא שלה שהוא עצמו בכלל סאב נטחן. ולא, אל תתווכחו, עניבת פפיון בקיץ ארצישראלי, זה לא רק סאב, זה סאב נטחן בסטראפ-און בערב מלכות, המועבר מאחת לשניה ולבסוף גם עושה כלים!

18. כדורגל זה משחק של מתחלפים, הוא פוגע בכולם.
כדורסל זה של סאבים. קופצים יותר מידי, רצים יותר מידי וכל שניה צווחים לעבירה, פאקינג דראמות קווין.
גולף זה דומים. בשקט עם עצמם, ויש במה לחבוט.
באולינג זה משחק של מלכות. כדור כבד, משטח גלגול, ומטרה לפגוע במה שנדמה כזכרים הניצבים בסדר מופתי.
טקס מיס יוניברס זה משחק של שפחות. בסופו הכלבה היפה מכולן זוכה לערב בחברת מאסטר טראמפ.

19. עמנואל הלפרין הוא אחד המאסטרים הכי מסוכנים שיש לנו במדינה. הוא אדון האור, הוא חינבל לקטר, הוא מנהל מזבח לעילוי נשמות בביתו. הוא, כך נדמה לי, יהיה זה שיזמין אותך לביתו בפיתויי שירה צרפתית וכשתגיעי לביתו, באטלר עם מבטא צרפתי יקדם את פנייך וילווה אותך לחדר בו ישב מאסטר הלפרין כשעיניו עצומות בעודו מאזין לאלבינוני ומקטרת מעלה עשן בפיו. מצדך הימני יעמוד שף ויחמם מחבת כשברנדי בתוכה, אך הכבד העומד לשבת בה, יהיה שייך ללא אחרת מלך עצמך.
תברחי כפרה, את בסך הכול רוצה קצת סקס אחר. לפתוח מסעדה צרפתית מעולם לא היה בראשך בטח ובטח שמוצרי המקפיא יורכבו מגופך שלך.

20. כולם, אבל כולם, מחפשים רק דבר אחד. חום ואהבה.
כולם, אבל כולם, לא ממש מאמינים בה.
כולם, אבל כולם, בוחרים שלא לבחור.
כולם, אבל כולם, מפחדים לבחור.
כולם, אבל כולם, לא ממש יודעים לבחור.
כולם, אבל כולם, בוחרים ותמיד שואלים אם היו יכולים לבחור יותר טוב.
את כל זה אמר לי מיקי מאוס, באמת.
לא, אני לא כותב לכם את זה סתם, מיקי היה זה שהביא לתשומת לבי את העובדה שמה שמול עינינו הוא לא תמיד מה שמולן.
"מה, אתה לא רואה?" הוא חייך אלי.
"לא", אני חייכתי חזרה.
"אז תנסה לבחון את זה מהצד ותבין..." הוא קרץ ואז באמת הבנתי.
כן, וולט דיסני היה מאסטר ואולי ה-מאסטר.
פאק, אתם ראיתם פעם את הפה של דונאלד?
אם זה לא אטב אז אני לא יודע מה כן, שלא לדבר על האוזניים של מיקי, ראבק, אחת כזו על התחת, זה לא משאיר הרבה מקום לדימיון...


*

פעם, כשהייתי מסיים לכתוב איזה קטע, כל קטע, הייתי מעלה אותו, או שומר אותו, או מדפדף אותו ואחר כך נאנח, מצית סיגריה ונכנס למיטה לבהות בתקרה עד שגברת השינה היתה מלווה אותי למשכנה.
היום, כשאני מסיים לכתוב, אני נכנס למיטה וריח עדין של הקטנה, הצמאה, מציף אותי.
זה ריח מיוחד, ריח כשל גורת לברדור קטנה וג'ינג'ית. אני אוהב אותו, את הריח הזה, הוא עושה לי למלא את ראותי ולחוות אותו עד כמעט לכדי פקיעתן.
אחר כך אני טומן את ראשי בשערות ראשה ומרגיש את ידייה נכרכות סביבי.
אז, אז אני משחרר אנחה, מחייך בחושך, ונרדם כמו תינוק.


*

העלתי כאן איזה עשרים הבחנות לגבי כל מיני שטויות, אבל את ההבחנה האמיתית ששווה לכתוב עליה, אני מוצא רק עכשיו כשאני בא לסיים את הטקסט.
כשאתה אוהב וחווה זוגיות, הלילה הופך למשהו שכבר לא מאיים עליך אלא ההפך, מחבק.
Olive
לפני 18 שנים • 8 במאי 2005
Olive • 8 במאי 2005
אני דורש שתפרט לגבי סעיפים 15 ו 16 כי לפחות לגבי פלאפון אני נוטה להסכים.
Queencie​(שולטת)
לפני 18 שנים • 8 במאי 2005
Queencie​(שולטת) • 8 במאי 2005
ואווו
אהבתי את הדמיון ואת המקוריות ....
פשוט מקסים מעורר חיוך ומחשבה ...
לגזור ולשמור
!
*מאלפת הכלבים*​(שולטת)
לפני 18 שנים • 8 במאי 2005

אהבתי,אהבתי..ואמרתי כבר שאהבתי?

שנון,מצחיק,עושה טוב על הנשמה....אנחנו על המפה... icon_lol.gif (נו טוב זה בהשפעת הגמר היוםicon_smile.gif)
Jake​(שולט)
לפני 18 שנים • 8 במאי 2005

פשוט כיף לקרוא

Jake​(שולט) • 8 במאי 2005
חזק ואמץ.

ואוליב - אני גם מסכים לגבי סעיף 15 (-:
ד--פנה
לפני 18 שנים • 8 במאי 2005

דבילי

ד--פנה • 8 במאי 2005
..
צמאה​(נשלטת)
לפני 18 שנים • 8 במאי 2005

אני פשוט אוהבת אותך

צמאה​(נשלטת) • 8 במאי 2005
אתה הזהב שלי