נמש |
לפני 19 שנים •
11 ביוני 2005
לאסוף את השברים ולנצח
לפני 19 שנים •
11 ביוני 2005
נמש • 11 ביוני 2005
בדיוק כשסיימתי את שברי לאסוף
להדביק חלק למשנהו לחייך חיוך מנצח ולהמשיך ממש באותו רגע מכה. והניתוץ כה מזעזע, כה חזק... והרסיסים, כך נראה, זעירים אף יותר בלתי נראים - אפילו. ושנייה של שקט של רפיון של חידלון כשלאחריה - אהיה על ברכי אאסוף את שברי ובחיוך, קצת מריר קצת דומע קצת נוגה אצפה לניתוץ נוסף ולניצחון מחודש שלי. |
|
הוא(שולט) |
לפני 19 שנים •
11 ביוני 2005
רק
לפני 19 שנים •
11 ביוני 2005
הוא(שולט) • 11 ביוני 2005
נצחונות וחיוכים
|
|
*מאלפת הכלבים*(שולטת) |
לפני 19 שנים •
11 ביוני 2005
לפני 19 שנים •
11 ביוני 2005
*מאלפת הכלבים*(שולטת) • 11 ביוני 2005
אכן הכוח האמיתי הוא לדעת לקום ולהתגבר אחרי חוויה קשה..
בבחינת" מה שלא הורג אותך,מחשל" אוהבת אותך אישה מדהימה וחזקה שכמותך}{ |
|
eved_katan(אחר) |
לפני 19 שנים •
11 ביוני 2005
לפני 19 שנים •
11 ביוני 2005
eved_katan(אחר) • 11 ביוני 2005
שיר יפה ומרגש, מאוד פסימי אך עדיין אופטימי
יהיה מה שיהיה, תמיד יש לך חברים שיעזרו לך ויתמכו בך. ואני בראשם |
|
קליבר(שולט) |
לפני 19 שנים •
11 ביוני 2005
את תנצחי
לפני 19 שנים •
11 ביוני 2005
קליבר(שולט) • 11 ביוני 2005
את תנצחי .
ואל תשברי ... אפילו שאת בנויה מרסיסים . |
|
Romantikan(שולט) |
לפני 19 שנים •
11 ביוני 2005
לפני 19 שנים •
11 ביוני 2005
Romantikan(שולט) • 11 ביוני 2005
יפה מאוד כתבת אני הייתי רוצה להתייחס לתוכן ולא ולצורה שהיא שיר מאוד מוצלח לדעתי וכתוב היטב
איסוף השברים זה קשה ולצערי כולם (אולי חוץ ממתי מעט ברי מזל) נאלצים להתמודד עם זה. כמו בטבע כך גם בנפש אחרי שאוספים ומדביקים ומחזירים את השלם אז מייד לאחר כן עדיין הכל רופף ויותר פגיע ומועד לניתוץ. אני חושב שחשוב להבין עם עצמך בשלב כזה האם אומנם מדובר בניתוץ או שזה רק נדמה לך ובכל מיקרה בשום אופן לא להתייאש ולאסוף שוב ולחזק את עצמך במקומות שאולי לא חיזקת מספיק מקודם. להסתכל מסביב וגם קדימה ולראות שלא הכל באמת כל כך נורא להיות אופטימים ולחשוב חיובית על מה שהיה ועל מה שהיית רוצה שיהיה ולפעול בכיוון עד כמה שזה קשה מבלי להסתכל אחורה. מקווה שזה בסדר שככה התייחסתי לתוכן אחרי הכל אני לא יודע את הפרטים אבל הרגשתי צורך. |
|
Lilu-FemdoM{Pon} |
לפני 19 שנים •
11 ביוני 2005
לפני 19 שנים •
11 ביוני 2005
Lilu-FemdoM{Pon} • 11 ביוני 2005
כמה נוגע וכמה שאת מרגשת בכתיבתך.
מאוד מזדהה איתך. נשיקות לילו. |
|
שלגיה א ח ת |
לפני 19 שנים •
12 ביוני 2005
Re: לאסוף את השברים ולנצח
לפני 19 שנים •
12 ביוני 2005
שלגיה א ח ת • 12 ביוני 2005
נמש כתב/ה: בדיוק כשסיימתי את שברי לאסוף
להדביק חלק למשנהו לחייך חיוך מנצח ולהמשיך ממש באותו רגע מכה. והניתוץ כה מזעזע, כה חזק... והרסיסים, כך נראה, זעירים אף יותר בלתי נראים - אפילו. ושנייה של שקט של רפיון של חידלון כשלאחריה - אהיה על ברכי אאסוף את שברי ובחיוך, קצת מריר קצת דומע קצת נוגה אצפה לניתוץ נוסף ולניצחון מחודש שלי. נמש מדהימה, כתבת מקסים. מחזקת אותך, שלגיה |
|
Dark Artist(שולט) |
לפני 19 שנים •
12 ביוני 2005
כואבים השברים
לפני 19 שנים •
12 ביוני 2005
Dark Artist(שולט) • 12 ביוני 2005
אך מתוקה יותר היא ההשתקמות שלאחר מכן
לדעת שאנחנו אחראים לעצמנו ויכולים להוכיח עמידות בלתי נלאית בפני המציאות הקשה |
|
שרוניתלי(האה) |
לפני 19 שנים •
12 ביוני 2005
ניתוץ..הדבקה..ניתוץ...הדבקה..
לפני 19 שנים •
12 ביוני 2005
שרוניתלי(האה) • 12 ביוני 2005
לפני הכל, זהו שיר נפלא של תקווה ושל כוח לקום
ולאסוף את עצמך כדי להתחיל מחדש ובחיוך מנצח. אבל, יש בו איזה חוט של השלמה סיזיפית עם מצב שבו את כבר מצפה לניתוץ כדי לשוב ולבנות מחדש. האם אין כאן נבואה המגשימה את עצמה? האם אין בך יותר ציפייה למצב חדש שבו סופסוף תהיי בקשר ארוך טווח שייתן לך את הגשמת מאווייך? |
|