Matistשולט
Matist
איזור
צפון
מצב משפחתי
נשוי
מי אני
<p align="right">קושר, חובט, מצליף ומאלף. רוכב למרחקים...... ומעבר להם.
<br />קשר אפשרי רק עם דעתנית המודעת למאוויה, נפש הכמהה לדאות
<br />וזקוקה למורה דרך ללא קיצורי דרך.
פנוי ריגשית וגופנית. נאה ומזוקן.
<br />היה וזה יקרה בנינו, אזי תנוע האדמה תחתינו,
<br />קול הלמות תופי המלחמה ישמע וירעמו הברקים באור סנוורים
ועוד לי מילים, מילים... <br />עד להשמע שירת המלאכים. </p>
<br />קשר אפשרי רק עם דעתנית המודעת למאוויה, נפש הכמהה לדאות
<br />וזקוקה למורה דרך ללא קיצורי דרך.
פנוי ריגשית וגופנית. נאה ומזוקן.
<br />היה וזה יקרה בנינו, אזי תנוע האדמה תחתינו,
<br />קול הלמות תופי המלחמה ישמע וירעמו הברקים באור סנוורים
ועוד לי מילים, מילים... <br />עד להשמע שירת המלאכים. </p>
השקפות על עולם השליטה
אין לי זולתו. עולם שלם ומלא, בתנאי ששני חלקיו איתך...
<br /><br /><br /><strong>שר היער.
מאת מאטיסט.
<br /><br />
מעבר לשדמות פגרי האלונים, <br />
מעבר לבורות וחתחתים רבים, <br />
בארץ הרים וחרבות,<br />
כור מחצבתי וממשלתי מלפנים. <br />
בינות זקני גזעי על עבותי השורש, <br />
מקום בו ענפים נערפים ובוכים הבדים,<br />
נאנח הכינור. מיתריו מבקשים רחמים. <br />
הלילה שחור הוא וסוער.<br />
אור הנר מרקד מול אבני השחם בכותל ביתי. <br />
צלילים דקים, צלילים טהורי עצב, <br />
נמלטים מבין שפתייך, כצידוק דין, <br />
כתפילה על רחמים. <br />
כורעת ודמעה מלוחה מקיפה ברק עין. <br />
חבליי אוחזים בגופך, אוסרים שדייך. <br />
עת הוא כי תראי, עת לקול תחינתך. <br />
גופך סוער, נאנק, חרד כולו. <br />
מביטה בי בשאלה, בציפיה, <br />
כפייך פרושות לצליפה. <br />
הביטי בי לא זר לך אני שפחה. <br />
על מיצחי אור ובליבי אש מכלה. <br />
אהרוס בך כל מכשול, <br />
העבור כל מחיצה. <br />
ניגפת לרגליי, נמתחת בדרך אין מוצא. <br />
זועקת, התאהבני ככה כל הימים? <br />
מה נפלאו מלקות חמד אלה בבשרי, <br />
חלק מנות כאב אלו ביד נדבות, <br />
אדון גופי ומאודי, חשוף מערומי נפשי <br />
וקרע כסותה מעליה. <br />
מעבר לפגרי האלונים בארץ מחצבתי, <br />
ניגרות דמעות הנר על ירך יפתי.
</strong>
<br /><br /><br /><strong>שר היער.
מאת מאטיסט.
<br /><br />
מעבר לשדמות פגרי האלונים, <br />
מעבר לבורות וחתחתים רבים, <br />
בארץ הרים וחרבות,<br />
כור מחצבתי וממשלתי מלפנים. <br />
בינות זקני גזעי על עבותי השורש, <br />
מקום בו ענפים נערפים ובוכים הבדים,<br />
נאנח הכינור. מיתריו מבקשים רחמים. <br />
הלילה שחור הוא וסוער.<br />
אור הנר מרקד מול אבני השחם בכותל ביתי. <br />
צלילים דקים, צלילים טהורי עצב, <br />
נמלטים מבין שפתייך, כצידוק דין, <br />
כתפילה על רחמים. <br />
כורעת ודמעה מלוחה מקיפה ברק עין. <br />
חבליי אוחזים בגופך, אוסרים שדייך. <br />
עת הוא כי תראי, עת לקול תחינתך. <br />
גופך סוער, נאנק, חרד כולו. <br />
מביטה בי בשאלה, בציפיה, <br />
כפייך פרושות לצליפה. <br />
הביטי בי לא זר לך אני שפחה. <br />
על מיצחי אור ובליבי אש מכלה. <br />
אהרוס בך כל מכשול, <br />
העבור כל מחיצה. <br />
ניגפת לרגליי, נמתחת בדרך אין מוצא. <br />
זועקת, התאהבני ככה כל הימים? <br />
מה נפלאו מלקות חמד אלה בבשרי, <br />
חלק מנות כאב אלו ביד נדבות, <br />
אדון גופי ומאודי, חשוף מערומי נפשי <br />
וקרע כסותה מעליה. <br />
מעבר לפגרי האלונים בארץ מחצבתי, <br />
ניגרות דמעות הנר על ירך יפתי.
</strong>
גבולות
<p align="right"><br />גבולות נועדו לפריצה, אין גבולות קבע והכל יקבע במשא ומתן בין כובש לנכבש, כאז... כן היום. <br />
לאווים ברורים לשיטחיות, חוסר כנות, ניחוחות ואדים המממ... ממ.. מסרי... מממ... </p>
לאווים ברורים לשיטחיות, חוסר כנות, ניחוחות ואדים המממ... ממ.. מסרי... מממ... </p>
האתר שלי
חדשות
<p align="center">
עיניי שיפחתי בורקות, מתערפלות בסערת חושיה, חלונות נפש חמדת לבבי.
שיפחתי, אהובתי, תמירה היא ונחשקת. לוגמת מנקטר יסוריה בתאווה, בהנאה.
עונדת שפחתי את חבליה כחרצובות זהב לתפארת.
אוספת היא את מלקותיה אחת לאחת ומודה בקול ניחר, לאדונה ועריצה... </p>
עיניי שיפחתי בורקות, מתערפלות בסערת חושיה, חלונות נפש חמדת לבבי.
שיפחתי, אהובתי, תמירה היא ונחשקת. לוגמת מנקטר יסוריה בתאווה, בהנאה.
עונדת שפחתי את חבליה כחרצובות זהב לתפארת.
אוספת היא את מלקותיה אחת לאחת ומודה בקול ניחר, לאדונה ועריצה... </p>
לינקים אהובים(1)
לינקים אהובים(2)
לינקים אהובים(3)
תאריך עדכון
6 בדצמ׳ 2015
תאריך הצטרפות
17 ביוני 2004