Dignitasנשלט
Dignitas
מצב משפחתי
גרוש
מי אני
בן 48,
איש שיחה וספר.
אדם של חברויות וקשרים אנושיים.
חובב ספרים, סרטי איכות (ופחות איכותיים), אומנות ומוזיקה.
אני מאוהב בתל אביב, אבל גם נהנה מהמדבר ומהצפון.
אני גרוש לא מעט זמן ורוב ילדי גדולים כבר.
אקדמאי, בתפקיד ניהולי.
172, רזה למדי, נראה צעיר לגילי.
מרכז הארץ.
איש שיחה וספר.
אדם של חברויות וקשרים אנושיים.
חובב ספרים, סרטי איכות (ופחות איכותיים), אומנות ומוזיקה.
אני מאוהב בתל אביב, אבל גם נהנה מהמדבר ומהצפון.
אני גרוש לא מעט זמן ורוב ילדי גדולים כבר.
אקדמאי, בתפקיד ניהולי.
172, רזה למדי, נראה צעיר לגילי.
מרכז הארץ.
השקפות על עולם השליטה
דרך חיים המגיעה מתוך התמסרות והענקת שליטה. המפתח הוא ההבנה שהאושר העצמי טמון באושרו של מי שאתה שייך אליו.
כל חיי התרגלתי לדאוג לעצמי, לעולם לא לבקש עזרה ולהיות אדון לגורלי.
את האהבה שלי לכאב וקשירות הסברתי לעצמי כסטייה חביבה ותו לא.
אולם, בשנים האחרונות אני מבין כי התשוקה העמוקה שלי היא לשחרר את האחריות ולהפסיק לקבל החלטות.
המקום הנכון ביותר עבורי הוא לרגלי שולטת (או שולט) שיהיו חכמים, רגישים ומכילים מספיק עד שאוכל בלב שלם להניח את חיי בידיהם.
הייתי רוצה להתרכז בדברים שאני טוב בהם. בעבודה שלי, במערכת היחסים עם ילדי, בקשרים החברתיים שלי ולהנות מקריאה, טיולים ואומנות.
את כל ההחלטות על אורח חיי, סדרי העדיפות שלי וההתנהלות שלי אני מעדיף להשאיר למי שמעלי ואותה (או אותו) אני מעריץ.
מולה, אחשוף את נפשי, תשוקותיי, פחדי והמקומות האפלים ביותר. אניח אותם בידיה ואתן לה להוביל אותי דרכם.
בתמורה אתן התמסרות, השקעה וסגידה.
אתן בשמחה את גופי ונפשי לצרכיהם הבלעדיים.
אני נמשך לכאב (גם עז ומתמשך), לקשירות עד אובדן שליטה, לחינוך ולמערכת יחסים שיש בה שילוב של אכזריות וסדיזם יחד עם הכלה ואהבה, FLR, mdlb.
אולם, הרצונות שלי שוליים בעיני. הדבר שגורם לי את העונג הגדול ביותר הוא לדעת שמפיקים ממני הנאה.
לא משנה לי אם מי שאני מתמסר אליו יפיק ממני הנאה על ידי הצלפות אכזריות, שירות בבית או השפלות פומביות. אין בכך חשיבות אמיתית עבורי. הדבר שיגרום לי עונג הוא רק התחושה שמושא הסגידה שלי, נהנה ממני.
קשרים מזדמנים אינם מעניינים אותי. אני מעוניין בקשר ארוך ומעמיק שבו ניתן לבנות אמון, ללמוד, להשקיע ולגלות זה את זו.
מכיוון שאני סטרייט (עם התנסויות מזדמנות עם גברים), אני נמשך יותר לשליטה נשית. אך אני מאד פתוח גם לאפשרות של שליטה על ידי גבר. שליטה היא שליטה והתמסרות היא התמסרות. המגדר והמין פחות רלבנטיים.
כל חיי התרגלתי לדאוג לעצמי, לעולם לא לבקש עזרה ולהיות אדון לגורלי.
את האהבה שלי לכאב וקשירות הסברתי לעצמי כסטייה חביבה ותו לא.
אולם, בשנים האחרונות אני מבין כי התשוקה העמוקה שלי היא לשחרר את האחריות ולהפסיק לקבל החלטות.
המקום הנכון ביותר עבורי הוא לרגלי שולטת (או שולט) שיהיו חכמים, רגישים ומכילים מספיק עד שאוכל בלב שלם להניח את חיי בידיהם.
הייתי רוצה להתרכז בדברים שאני טוב בהם. בעבודה שלי, במערכת היחסים עם ילדי, בקשרים החברתיים שלי ולהנות מקריאה, טיולים ואומנות.
את כל ההחלטות על אורח חיי, סדרי העדיפות שלי וההתנהלות שלי אני מעדיף להשאיר למי שמעלי ואותה (או אותו) אני מעריץ.
מולה, אחשוף את נפשי, תשוקותיי, פחדי והמקומות האפלים ביותר. אניח אותם בידיה ואתן לה להוביל אותי דרכם.
בתמורה אתן התמסרות, השקעה וסגידה.
אתן בשמחה את גופי ונפשי לצרכיהם הבלעדיים.
אני נמשך לכאב (גם עז ומתמשך), לקשירות עד אובדן שליטה, לחינוך ולמערכת יחסים שיש בה שילוב של אכזריות וסדיזם יחד עם הכלה ואהבה, FLR, mdlb.
אולם, הרצונות שלי שוליים בעיני. הדבר שגורם לי את העונג הגדול ביותר הוא לדעת שמפיקים ממני הנאה.
לא משנה לי אם מי שאני מתמסר אליו יפיק ממני הנאה על ידי הצלפות אכזריות, שירות בבית או השפלות פומביות. אין בכך חשיבות אמיתית עבורי. הדבר שיגרום לי עונג הוא רק התחושה שמושא הסגידה שלי, נהנה ממני.
קשרים מזדמנים אינם מעניינים אותי. אני מעוניין בקשר ארוך ומעמיק שבו ניתן לבנות אמון, ללמוד, להשקיע ולגלות זה את זו.
מכיוון שאני סטרייט (עם התנסויות מזדמנות עם גברים), אני נמשך יותר לשליטה נשית. אך אני מאד פתוח גם לאפשרות של שליטה על ידי גבר. שליטה היא שליטה והתמסרות היא התמסרות. המגדר והמין פחות רלבנטיים.
גבולות
הכל לגיטימי בעיני.
גבולות הם תמיד משהו שנוצר בין שני יצורים אנושיים, וככאלו הם אינם קשיחים.
מה שעלול להיות מפחיד או מרתיע במפגש עם אחד או אחת עשוי להיות רצוי ומבורך במפגש עם אחר.
כך, גיליתי שדברים שפעם לא יכולתי לדמיין את עצמי עושה, אני עושה היום בהנאה גדולה. הכל תלוי בפרטנר.
גבולות גם ניתן לפרוץ, אם עושים זאת באיטיות, בעדינות ובהקשבה.
בעיני, אחד משיאי הקשר עם שולט/ת הוא הרגע בו הצד המתמסר מבין שהוליכו אותו עקב בצד אגודל עד לרגע שבו הוא מסתכל לאחור ומגלה שמה שהפחיד אותו בעבר, איננו עוד.
גבולות הם תמיד משהו שנוצר בין שני יצורים אנושיים, וככאלו הם אינם קשיחים.
מה שעלול להיות מפחיד או מרתיע במפגש עם אחד או אחת עשוי להיות רצוי ומבורך במפגש עם אחר.
כך, גיליתי שדברים שפעם לא יכולתי לדמיין את עצמי עושה, אני עושה היום בהנאה גדולה. הכל תלוי בפרטנר.
גבולות גם ניתן לפרוץ, אם עושים זאת באיטיות, בעדינות ובהקשבה.
בעיני, אחד משיאי הקשר עם שולט/ת הוא הרגע בו הצד המתמסר מבין שהוליכו אותו עקב בצד אגודל עד לרגע שבו הוא מסתכל לאחור ומגלה שמה שהפחיד אותו בעבר, איננו עוד.
תאריך עדכון
14 במרץ 2022
תאריך הצטרפות
29 ביולי 2016