לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הקולר

הבטחתי לעצמי להפסיק להיות צופה מהצד, לפחות וירטואלית, להתחיל להתבטא ליצור ולעשות. אני מתחיל אם סיפור ממש ישן שכתבתי מזמן.
בהמשך כמו כולם אחלוק הגיגים מחשבות וסיפורים נוספים.
לפני 6 שנים. 2 בינואר 2018 בשעה 10:48

עכשיו אני עליך, גוהר, משתמש ומנצל

שוכבת על פניך חסרת אונים, שמלתך מונפת למעלה, קרעתי את תחתונייך המיותרים אוחז ומושך בשערך, הורס את התסרוקת המוקפדת הנצחית שלך.

כל גופי עליך כל כוחי מרוכז בלרתק אותך בתשוקה של שנים. תאב הייתי על האסורה עלי, אשתו של בלתי אפשרי, ועכשיו גילית לי שגם את זוממת, חשוקת שאת מלוכלכת, אני שולף את האיבר וטומן בין ישבנייך הנהדרים.

שהתחלתי לחשוק בך הם היו כה קטנים ומוצקים וכל גרם שהוסיפו כל ס"מ של היקף שהרווחת רק הוסיפו לרצון שלי לגעת לחפון לזיין.

מלוכלכת אחת, עכשיו אשתמש בגופך כרצוני, אתחכך כמו חיה מיוחמת ואכתים את גופך ובגדייך בחלב תשוקתי, את עכשיו תיהי סמרטוט שנועד לקלוט את מיצי גופי.  


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י