לפני 6 שנים. 8 בינואר 2018 בשעה 16:31
תבעט בי, בעודי על הרצפה, גוחנת למרגלותיך, תבעט בי, שאתקפל מכאב. תדרוך עליי, תרמוס ממש, תגיד לי שאני אפס, תצמיד לי את הראש לרצפה עם הרגל, תמחץ אותו קצת, ואז תחליק עם האצבעות קצת יותר למטה, ישר על הפרצוף שלי. תמעך.
תירק, תצחק, תשתין, תגיד לי שאני אפס.
תגיד לי, תגיד לי שאני לא שווה, שכלום לא יוצא ממני, תגיד לי שאני אפס.
אפס במבחן התוצאה!
סטירה.
אפס עגול, גדול, ומאופס!
כאפה.
שום דבר וכלום!
תחנוק אותי עם האצבעות עמוק בתוך הפה שלי, ותשאל, תשאל אותי מה אני חושבת לעצמי?
תקבע לי חזק את הלסת, שלא אוכל לענות כי את מי זה מעניין?
נכון יקירה, תשובה נכונה, 'סתמי.
כמו המתת חסד.
תעזור לי.
עשה עימי חסד.
תמית אותי. תפרק אותי. תרסק אותי. תשבור.
כי אני לא מצליחה.
כלום אני לא יכולה.
אפס.
מארינה מקסימיליאן - אפס סבלנות
15.01.18
