לפני חודש. יום רביעי, 29 באפריל 2026 בשעה 19:03
שמש זוהרת כמגוון הגוונים הסגולים במדבר, היא חורכת ומכלה הכל, ורק אני עומד שם - לא כמקרה מיוחד, אלא כי לשמוע את ההד זה מה שנותר עליי לעשות. ההד - החוזר מההרים, מהצוקים הקירחים, החיוורים, המשוננים כמו עצמות קלויות, ישנים ועקומים. ההד מחזיר אליי את קריאתו של אחרון הגורים בשגר. אין מי שעומד לידי, או לפניי, או מצדדיי, וגם אם אחפור את ידיי בחול ואתפלל - לא יוציא צלע עמדי. כל השיחות הגיעו להתרה, כל האהבות התמידו עד שיממון, כל האדמה התקשתה עד סדק.
אני עצמי נסדק כשאני שומע את קריאת ההד. כה זרה היא, שלא זיהיתי בעצמי צלם אנוש עוד.