כל שנה בראש השנה מקבלים פתאום ברכה ממישהו שקצת שכחנו. לפעמים לא נעים ולפעמים מאוד נעים.
השנה פתאום נדלק הפון והתקבל סמס של שנה טובה, חמה ומלאה. טוב, היא באמת כזאת, טובה חמה ומלאה .
אנחנו מכירים אותם שנים רבות. זוג נשוי מדרום הארץ. בתחילת ההכרות הבחנו שהבעל די שקט והיא לא סותמת את הפה. בשיחות התברר שהיא הרוח החיה מאחורי הזוג, היא המפרנסת העיקרית, היא זו שהחליטה שצריך לחפש עוד בחוץ והוא – עושה מה שהיא אומרת.
לקח מספר שיחות, ומפגש או שניים....ומאז היא גם עושה מה שאנחנו אומרים לה.
לאורך השנים נפגשים מפעם לפעם...לפעמים ארבעתנו, לפעמים שנינו והיא ולפעמים רק אני והיא.
המעבר שלה מאישה חזקה ומצליחה לכלבת זיין הוא מושלם והוא...חחחח....הוא מאוד משעשע בפינה אוחז באברו הקטן...
בכל מקרה...
ברכת ראש השנה העלתה נשכחות...ועניין. כנראה שגם המחסור בשדיים ענקיים עקב מתקתקה כלשהי שנעדרת לאחרונה תרם רבות .
האישה שלי תפסה יוזמה ובתוך רבע שעה אני מקבל טלפון – "תאמתי איתה שתאסוף אותה מהעבודה. צא עכשיו ואני בדרך אצטרף אליכם מאוחר יותר".
תוך חצי שעה אני מחכה מתחת למשרדים המהודרים. הגברת היקרה יוצאת ממשרדה המהודר מתנשפת ומזדרזת להכנס לרכב.
"אוף האישה שלך מטורפתתתתת, מה זה ככה באמצע היום, ובכלל היו יכולים לראות אותי ככה"
אני מביט בה וכמה עובדות מאוד ברורות. קודם כל היא ללא חזייה. ורק להבהרה, מדובר כאן בזוג ייחודיי שקונים עבורו חזיות בהזמנה מיוחדת. משהו עם אותיות מוזרות כמו EEE וGG. אי אפשר להסתיר את חוסר החזייה וכוח הכבידה עושה את שלו גם כאשר היא אוחזת בכוח בצידי הז'קט לשמור על התכולה. כמו כן, החצאית האלגנטית הורמה למעלה מיד כשנכנסה ואני צופה בכוס חלק ורטוב כשרגליה מפוסקות.
"סע מהר, שלא יראו"...היא מתחננת "היא נתנה לי הוראות מפורשות".
בתוך 3 דקות אנחנו מחוץ לאזור המשרדים. החולצה שלה פתוחה והיא אוחזת בזוג החופשי...רוכנת מעל למושב שלי ומשחררת את הזקור.
במשך הנסיעה אני מקבל מסז' עטינים מושלם מלווה בקריינות שוטפת. "אני לא מאמינה שאני עושה את זה", "היא אמרה לי לא להפסיק לרגע", "אני ממש זונה", "ביטלתי שתי פגישות חשובות בשבילכם אתה מבין", "אוף הזיין הזה משגע אותי, כמה התגעגעתי אליו", "אני מרטיבה לך את המושב סליחה".....
אחרי כמה דקות אני מחייג לאישה שלי...ונותן לה לשמוע את השידור הישיר...היא צוחקת...שנה טובה לך אהובי"
שואל את הגברת – מה שלום בעלך ?...היא עונה...לא מעניין אותי עכשיו.
מגיעים למקום, חניה דיסקרטית כל שאין צורך להתלבש רק להיכנס לחדר.
בתוך דקה בפנים היא מתפשטת ונשארת בעקבים....יורדת על ארבע על המיטה מושכת את חגורת העור מהג'ינס שלי ומגישה לי אותה מקופלת. מסתובבת ומציגה את הישבן. "היא אמרה שמגיע לכלבה החרמנית 30 מכות לפני שהיא מרשה לי לקבל זיין"...
אני לוקח את הזמן שלי...כל הצלפה – הצלפה. הישבן הגדול מתחיל להראות כמו מסלול מרוצים מלא בפסי בלימה אדומים. לשם שינוי הפה שלה נעצר זמנית ומפליט רק אוח ואההה. הרטיבות בין רגליה כבר זורמת במורד הירכיים המלאות.
30...אני אומר לה.
היא עונה...בבקשה אדוני.
בבקשה מה ?
בבקשה תזיין אותיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי
אני מרים את הפון ומחייג לבעלה....הוא עונה בקול נבוך...אני אומר שתוק ותקשיב....
איך לזיין אותך כלבה ?
בבקשה תזיין אותי חזק אדונייייייייייייייייייייייייייייייי
איפה לזיין אותך כלבה ?
בבקשה תזיין אותי חזק בכוס הרטוב שלי אדונייייייייייייייייייייייייייי
עם מה לזיין אותך ?
בבקשה תזיין אותי חזק בכוס הרטוב שלי עם הזין המדהים שלך אדונייייייייייייייייייייי
תגישי לי אותו....
היא שולחת ידיים לאחור אוחזת בישבנים ומושכת חזק...החורים שלה נפערים ומוגשים לי כמו שאני אוהב.
אני מיישר את האבר כך שראשו בין שפתייה הרטובות...."קדימה כלבה לעבודה"
באנחת שחרור היא דוחפת את עצמה לאחור ומשפדת את עצמה סביב האיבר.
החגורה יורדת על הישבן הזקור....
היא צורחת ומחילה לדפוק את עצמה בכוח. הצרחות מטובות במשפטים "אני מתההההה", "אני גומרתתתתתתתתתתתתת", "אני חייבת את הזיין הזה".....ובעלה דומם בפון....
הדלת נפתחת, והאישה שלי נכנסת בחיוך רחב.
מביטה במחזה מהצד, מפריחה לי נשיקה ומתפשטת לאט בלי להוריד את עיניה מהמחזה.
אני סוגר את הפון...אוחז במותניה ומתחיל להלום בתוכה.
האישה שלי עולה על המיטה, מפסקת, תופסת את הגברת בשיערה ומושכת את ראשה בין רגליה...
אנחות וקולות ליקוק ומיצים ממלאים את החדר.
טוב לך כלבה שואלת האישה שלי. כןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן טוב לי טוב לי טוב לי.
האישה שלי מוציאה מהתיק זוג אטבים גדול מחוברים ברצועה ארוכה. היא מושכת מהצדדים את השדיים העצומים ומחברת לכל פיטמה ענקית אטב. את הרצועה היא מגישה לי.
היא אוחזת חזק בראש שבין ירכיה ואומרת לי...."תקע לה את התחת".
אני צוחק.
התחת של הגברת הוא סיפור פרטי ביננו. היא מעולם לא נתנה לאף אחד לחדור אליוו עד שהגענו ומאז אני היחיד שחודר לתוכו.
החדירה אליו קשה...גם עם הרבה שמן...קטן והדוק. הנהמות החייתיות שהגברת משמיעה נבלעות לתוך הכוס הרעב של האישה שלי. היא אוחזת חזק בראשה ועיניה בורקות.
אני בפנים. מחכה ונותן לחור ההדוק להשתחרר קצת.
ואז מתחיל לנוע פנימה והחוצה. האישה שלי משחררת את ראשה של הגברת. ואז מתחיל המחזה המוכר לנו. "לא, איייי", "אל תפסיקקקקקקקקק", "אתה הורג אותיייייייייי", "כןןןןןן טובבבבבבבבבב ככההההההההההההההה"
אני לוקח את המושכות המחוברות לפיטמות ומושך חזק....משפד את הישבן שלה עד הסוף בכוח.
השדיים הענקיים נמשכים מצידי הגוף עד שהפטמות פונות לכיווני. מזיין את הישבן הענק הזה בכוח.
הצרחות הופכות לרצף מלל לא ברור והאישה שלי מושכת את הראש חזרה למקומו. שנינו צוחקים.
בשעות שאחרי, הגברת היקרה שירתה אותנו מאוד נאמנה. לשונה הייתה בכל חור, שדייה העצומים עברו טיפול מסור בחבל קשירה ושוט זנבות. כאשר אני והאישה שלי התענגנו אחד על השנייה לשונה לא הפסיקה לחפש איך לענג אותנו יותר, היא גם שימשה ככריות כשעישנו סיגריה, וכשרפרף כשרצינו להזדיין בישיבה.
בסוף צנחנו שלושתנו ונזכרנו להרים עוד טלפון לבעלה. איחלנו לו שינה טובה והזכרנו לו שיש חורים מלאי שפיך שיחכו ללשונו המנקה.
והכול התחיל בברכת שנה טובה...
לפני 13 שנים. 5 באוקטובר 2011 בשעה 14:01