לפני 7 חודשים. 16 באפריל 2024 בשעה 21:47
לפעמים זה קורה ואני הולך נגד הזרם
זה לא קל. הידיים מתעייפות, הרגליים רועדות
האנשים על הגדה מסתכלים, מלגלגים, מנסים לשכנע אותי שחבל, אתה לא בכיוון
אני תמיד תמיד אקשיב להם. אבדוק איפה אני אולי טועה.
כבר היו מקרים בעבר שנשברתי וקפצתי לשבת איתם על גדות הנהר. אפילו פעם לצחוק איתם ביחד על עוד איזה אידיוט אחד ששוחה נגד הזרם.
אבל היום, בזמן שהאוזנים קלטו אינספור "אתה לא בכיוון" בנימה מזלזלת, והרגליים שיקשקו מהקור ועוצמת הזרמים, המבט היה קדימה.
המקום הזה שהגעתי אליו, אף אחד כבר לא רואה. אין את ה"אמרתי לכם" בזמן שלגלגתם, זה רק אני שם.
אני וצדקת דרכי.