אני והחיה שבי

שאלו אותי אתמול באיזה קבוצת טלגרם אם אני מעדיף להכאיב בקיין, שוט או פלוגר.

בחרתי את אחד מהם, כי הייתי חייב... אבל בראש שלי אין כמו תחליף ליד שלי. שתופסת, מצליפה וכואבת גם בעצמה.

ככה אני אוהב לדייק את הכאב. להתחבר לעוצמה שלי, להתנגדות או להרפיה של הצד השני.

וככה גם הסימון, יהיה מדויק, בין אם אחליט שהוא יהיה קטן וכחול ויגרם בעזרת האצבעות, או ימרח על הישבן עם טביעת היד שלי שתצולם בימים הקרובים עם חיוך קטן ושובב שיבליח לו דרך המראה.