הרהרתי הרבה לאחרונה. מצאתי יותר מידי דברים שיגבירו את החרמנות של הלב המיינד והגוף שלי שיצליחו להיכנס לפוסט בכלוב.
אבל בראייה אחורה קל לי לראות דברים משותפים שהובילו לחוויות נפלאות.
לב טוב - כן, זה אומנם מאוד מופשט, אבל מאוד מהר אני מזהה את מי ארצה לחבק כי הלב שלה נדיר, בעיניי.
סוטה - בין אם זה מול המיינסטרים, אם אפשר להגדיר את זה ככה, או בעיניי עצמה, ב DNA שלה. אם אין לה ראש מטונף, מגניב, שונה, הרפתקן... הסיכוי שארצה לחדור אליה למיינד, ללב ולכל החורים שואף לאפס. והפוך תופס גם.
אינטליגנציה ריגשית - אין הרבה דברים שמחרמנים אותי יותר מאשר שמצליחים לקרוא בין השורות, דרך מבט העיניים או הטונציה שדברים נאמרים. שהיא תצליח לראות מבעד לערפל שלא הרבה יצליחו במקומה. אם האינטיליגנציה הזו מפותחת, הסיכוי שארצה לראות אותה על הברכיים או בין הפלחים של התחת שלי נוסק.
לא מחליפה סדרתית של שולטים/ דאדיז / מאסטרים / (ושאר כינויים ותארים שהתאימו לגחמה רגעית) - אין דבר פחות מושך אותי אם היא מחליפה גברים כמו גרביים, ממלאת את החורים שלה לכל מניפולטור שמגיח באדומה. אני מעדיף את הנשלטת שלי חכמה מספיק להבין שאצלי היא מצאה משהו מיוחד לעוף איתו ושאני לא עוד אחד לאוסף השולטים לרזומה שלה.
יש עוד דברים מנדטוריים אצלי, מן הסתם, כמו סטטוס, פניות, מראה וכו'.אבל אני אוהב לפשט דברים ולא לסבך, אז קיצרתי לדברים אולי החשובים ביותר.
רות. סוף.
