אני והחיה שבי

כל חוויה בחיי בשנים האחרונות נבחרה בקפידה, וככה כל תקופה היא פרק מרתק שכתבתי שאשמח תמיד לקרוא בו, להיזכר ולחייך. בחוויות, בשיעורים שלמדתי על החיים ועל עצמי. 

למדתי לבחור נכון. לזהות מתי מדובר בחלון ראווה שלוכד לחנות רק בגלל הסחורה שבחר לשים בפרונט.  לשאול מספיק שאלות נכונות כדי להפיל מעל השחקן את המסיכה שהסתירה את כל הפגמים ועוד כמה טכניקות די פשוטות.

במקביל, למדתי לזהות ולהעריך פנים האמיתיות, אלו שלא מבלפים ורק מסלפים את האמת רק כי דחייה תגע בוודאות בפחדים שהם סוחבים עוד מילדות. What you see is what you get סטייל. כזה.

אבל גם אני בנאדם, ולפעמים נופל בזיהוי. למדתי לא לכעוס מידי ותמיד ללמוד מכל מה שאפשר, גם אם לעיתים השיעור מסתתר היטב או נלמד רק בדיעבד.

היכולת שלי לסלוח לעצמי עזרה לי לא רק לקבל גם את הפגמים שלי, אלא להחצין אותם החוצה לחלון הראווה שלי. לא אהיה לעולם זה שאני בעצמי רוצה להתרחק ממנו. וככה בעצם הצלחתי להתקרב לעצמי.