את האיילה שלי אצילה ושקטה
את האיילה שלי - ואני הזאב שלך
אבל את לא איילה רגילה, לא הולכת אחרי העדר
את מהסוג של האיילות שמחפש את הסכנה
וכשאני בא, את לא בורחת
את ממתינה לי בציפייה, בכניעה, בעיניים פעורות
את האיילה שלי וכשהמלתעות שלי עוטפות את צווארך
אז האדרנלין שלך משתולל והדם גועש לך בוורידים
את האיילה שלי וכשהמלתעות שלי נלחצות כנגד צווארך
עינייך מתגלגלות אחורה בחוריהן ונעצמות אט אט
ואת מתמכרת לתחושת חוסר האונים
צפה חסרת משקל במרחב הכניעה שאני מייצר לך
את האיילה שלי וטיפות הדם שזולגות סביב צווארך
יוצרות קולר אדום, שלם ומושלם, שמעיד שאת שלי
ורק שלי. תמיד היית ותמיד תהיי
ובשעת בוקר כשקרני השמש חודרות דרך החלון
עושות דרכן דרך השמיכה הדקה והופכות אותה שקופה
וחתימת גופך האצילי נגלית בפניי
אני ניגש אלייך, מלטף את שיערך ברכות
את האיילה
ומבחינתך אין שום דיסוננס
בין הרגע הקסום הזה
לרגע הקסום שעוקב אחריו
שבו אני חודר לתוכך בעוצמה עם מלוא זכרותי
ואת משתנקת מעונג וכאב
את האיילה
ואת מקבלת בשקיקה ובהכנעה
את הנשיקות הרכות על הצוואר, במורד החזה והלאה למטה
את הסטירות והסימנים על הישבן החשוף
את משפטי החיבה שאני לוחש באוזנך
את מבטי הזימה שלי כשאת קשורה על הברכיים לפניי
את המחנק שאת מרגישה כשאני ממלא לך את הגרון בזיקפתי
את התחושה החמימה של הזרע שלי שממלא לך את חלל הפה
ואת הנשיקה הרכה והממושכת שבאה מיד אחרי...
את האיילה שלי
את הכלבה שלי
את הזונה שלי
את שלי ורק שלי