הסערה מתוכי כותבת...

אף פעם לא ידעתי במודע שזה קיים
הצורך לשלוט, להשפיל ולהנות מזה....
תמיד הייתי עדין ורך
עד שהיא באה
חפרה עמוק, הגיעה עד הקרקעית
עד הרוע הטבעי שקיים בכל בן אדם
והיא שחררה את זה
הוציאה את זה החוצה
רציתי לצעוק דיייי
רציתי לומר לה מספיק
אבל לא יכולתי - נהנתי.
איתה הייתי מיסטר הייד
ובבית - ד"ר ג'ייקל
עד שהחלטתי - אני רוצה להיות אך ורק ד"ר ג'ייקל.
מיסטר הייד מת. יחי המלך החדש.
אבל, כמו שתמיד רואים בסרטים, האיש הרע אף פעם לא מת. הוא חיכה ועכשיו הוא מתפרץ מחדש.
לא רוצה - תמות!!
רוצה להיות אדם מן הישוב...
די.
לך...