לפני 17 שנים. 1 באוגוסט 2006 בשעה 8:44
בחלל החדר מתנשא צליל עצוב,
זמרת קאנטרי שרה שוב,
שיר ישן על גבר אהוב,
שנטש, ברח, השאיר לב כאוב.
והשיר מרטיט גיד ומיתר.
כאבה נמשך מהיום למחר,
עצבותה ניכרת בכל מקום ואתר,
הוא עזב, נמלט, אל ארץ ניכר.
ואני, המאזין, בבדידותי שוחה.
את זכרונותיי ממנה שב ודוחה,
מלחמה בליבי, נגד הזרם שוחה,
לא רק אישה, גם גבר בוכה.