יצאנו ביחד, יער נטוש וריח של נחל קרוב. אזור השפלה , הגבעות נושקות לשמים דרך מישורי חיטה אינסופיים. השמש כרגע בירידתה הגדולה, מניחה בלכתה שובל אדמדם של חמימות, השיבולים מקבלים את פני הקרנים האחרונות בשימחה מהולה בפז השמיים
יערות באמצע השבוע, השקט מופרע רק בגלל רועה כבשים עובר. השאר שלנו. מצאנו חורבה, אולי באר אולי סתם מבנה מימי המנדט, כמו מבנים רבים בנוף, פוצע את האדמה ונותן לה יעוד.
הנחתי אותך להכנס לשם, הברזלים החלודים והקירות המוכתמים הצביעו ש-רמו היה פה- לפחות כמה פעמים. האפלה השרתה קרירות שקרית, היתושים עדיין עצלנים.
הורדתי ממך את הבגדים, והנחתי אותך לעמוד היכן שרציתי. החלון הפצוע שפך אור על גוף מעורטל ואני הנהנתי בהערכה לתמונה. צילמתי אותה, ועוד כמה נוספות, נהנתי לראות אותך נאבקת בלכלוך ובתנוחות הלא טבעיות. מחייכת. כאילו הגוף לא מחובר לרגש, והרגש שלט ברוחך.
הנחתי את המצלמה ונתקרבנו שנינו.
עטפתי אותך בשמיכה דקה שהבאתי, אין צורך להתלבש.
השכבתי אותך עלי, מתחתי את ידי מאחרי ראשי והינהנתי לעברך. חיוכך השובב גדל, יש מבטים שאי אפשר לתפוס בעדשה. חייכתי חזרה.
הפה החם שלך סגר עלי, מענג אותי בעוד אני מתבונן בתקרה השבורה, נהנה ממך.
כשהרמתי את ראשך, נטיף קטן נדבק בינו ובין איברי, ניגבתי אותו וליטפתי את שיערך. הנחתי אותך שוב, ואת שינית את תנוחתך לבקשתי . הגעתי מאחוריך, מתענג על מראה קרניים אחרונות של שמש גוועת על העור הצחור שלך.
כשהחדרתי עצמי לתוכך שאגת, אולי גם אני
נשכבנו בסופו של דבר על שמיכה דקה ומקומטת. סתם נחים
השמש כבר הלכה, בקרוב התנים יתחילו את זעקתם.
התנקינו ואת התלבשת, איטיות מוגזמת ומבטים שובבים שיעשעו אותי, בדרך לאוטו הנחת את הראש עלי לרגע או שנים
הלילה רק התחיל..