לפעמים בלילות, בין ערנות לשינה אני צף במעין חלום שכולו מחשבה. מעביר בין אנשים ונשים שהיו איתי, ומדמיין את מי שבא לי. אני משחזר מקרים במוחי האפוף, ומוסיף תוכן כראות עיני. לא תמיד זה עובד כי לפעמים המציאות מחזירה אותי לקרשים. אבל לעיתים לא נדירות אני מוצא את עצמי במחשבות. הכרית מתהפכת ואני משתהה, על דמיון מיוחד או זכרון של ביחד. לא משנה מה קרה איתו או איתה היום. לרוב אנחנו לא מדברים כבר שנים..
למה אני הולך לשם אני לא יודע, זה פשוט נחמד לבקר במקומות שמוכרים לי עם זכרונות נעימים ששוטפים אותי. לפעמים אני מגזים, והכל מתעורר ובשתיים בלילה אני מוצא את עצמי מהרהר, לשלוח הודעה או לשאול לשלומה. ואם כבר שתיתי מנוזל השטן, מר ווקר היקר ידאג לעיניין. לפעמים אני טועה ושולח מילה לפעמים מתאפק וממשיך בלי טינה.
שלא תחשבו, לא הכל היה שושנים, יש סיבה שנפרדים, אבל אתם יודעים איך זה.. באור הנכון, תחת ירח שקרן פתאום פגמים של אתמול נראים כמעט נהדר.
הודעה אחת ושניה אחריה, ואולי אני גם שוכח מה היה שמונע. אכזבה מגיעה, או שתקווה מחודשת היכרות המוכר וגם קצת מתרגשת.
על מי אני עובד, דבר שנגמר סופו לרדוף את יום המחר. אני מניח בצד את המסך המקרין ומרים עוד כוסית לכבוד דיונסוס. צוחק על מפלתי ושותה מעט, מחר נקום לכאב הראש ובדידות של אבק.