קונטרול-לה-לה-לה

רכשתי מעיל גשם של rains.

זה הוא שקרא לי מחלון הראווה...

הוא כנראה קלט כמה שאני רעבה.

מעיל גשם שחור,

כזה שהפשטות בו היא רק כביכול.

מסתורי ודארקי בשילוב של נשיות מתפרצת. 

כשהוא סגור, הבד מתהדק על החזה,

הגזרה מחמיאה ומחטבת.

הידקתי את החגורה שלו.

הכנסתי את הידיים לכיסים. 

דפקתי חצי סיבוב למראה,

נדהמתי מאיך שהוא יושב על התחת מקסים. 

תוך פחות מ 5 דק׳ הכרזתי ״שלי!״
ניגשתי לקופה.

נפרדתי מ 750₪ תוך כדי תכנון בראש של כל ההופעה:

מעיל גשם. שחור. נעלי עקב שחורות מקטיפה. יש לי הרגשה שזה כבר יעשה את העבודה.

(האובייקט נרכש בשלושה תשלומים. את הריבית אגבה כבר ממך)

And I’m in so deep 

you know I’m such a fool for you 

you got me wrapped around your finger 

do you have to let it linger? 

RIP Dolores O'Riordan

דינג דינג דינג..
אטנשיין פליז.

רוצה להרים כוסית. טוב נו, אולי ארבע: 

מרימה כוסית ראשונה לכבוד ה״שולטים הקטנים״- מונח שצעירה בתחום שכמוני מרשה לעצמה לקבוע.
ואם לא מתאים לכם תתבעו אותי.
הכוונה לגברים הדושבגים פה שקוראים לעצמם שולטים אבל אין להם טיפת שליטה עצמית. איך אתה יכול לשלוט בי אם אתה לא שולט אפילו בעצמך. בדרך כלל אתה גם תהיה נשוי שלא מכבד את זה שציינתי קבל עם ועדה בפרופיל שלי שמעצם היותך נשוי אתה הגבול האדום שלי. או כאלה שכבר החלטתי לעבור איתם לעולם שמחוץ לאתר ומרשים לעצמם לא לכבד את הגבולות שלי כבר בשיחה הראשונה. קוראים לי זונה עוד לפני שהוכיחו שאני הנסיכה שלהם. אמא שלכם זונה!

הכוסית השנייה היא לכבוד הנשלטות היקרות (אחווה נשית וזה) שמאפשרות לשולטים מהכוסית הראשונה להרגיש שהם שולטים. בזה שאתן מרימות להם אתן מקבעות את מעמדם הבזוי בעיניי ובכך מרחיקות אותם ממני ומאחרות שחושבות כמוני. כמו המשפט המוכר והאהוב למי שתורם חפצים ישנים מדי פעם- הזבל שלך הוא זהב למישהו אחר.

מרימה כוסית שלישית, והיא מכובדת מאוד עם הרבה אהבה, לכבוד הנשלטים הרבים שמציעים לי לנקות לי את הבית.
לא יכולה להסביר לכם אפילו כמה שזה לא עושה לי את זה. מעצם ההצעה שמגיעה כבר בהודעה הראשונה אתם למעשה חוסכים לי זמן יקר ואנרגיות שהשיחות פה שואבות לי.
תודה לכם מתוקים. אמנם הסטייה שלכם לא אהובה עליי אבל הכנות שלכם מזכה אתכם בהרבה נקודות אצלי.

ואת הכוסית הרביעית והאחרונה - אחרונה וחביבה לי במיוחד, לסקרנות שלי.

את שמדקלמת לי את ד״ר סוס פעמיים בשבוע לפחות ואומרת ש״אם יוצאים מגיעים למקומות מופלאים״, את שמניעה אותי בתוך הלבד שלי ומזכירה לי שאני אולי לבד אבל הכי לא בודדה ועדיף ככה מאשר להיות לבד ביחד, את שמתקשרת תקשורת כל כך ישירה עם הדגדגן שלי עד שאין צורך בהתערבותי כי כל מה שקורה הוא שלכם וביניכם, כבר הוכחתם לי שאני יכולה לסמוך על שיקולי הדעת שלכם.
את חשפת אותי ללהט שבי ובדרך הדרגתית שמתאימה בדיוק לקצב שלי את מתחזקת אותו. ותודה לך על הסבלנות.
הצ׳ייסר הרביעי הזה הוא לכבודך מאמי- את השולטת האמיתית שלי לעולמי עד.
Baby I got a plan- to satisfy you for ever.

והלוואי שאמצא פה מישהו/מישהי שיהיו ולו רק חצי מעניינים כמוך.
צ׳ירס דארלינג. 

ולתפארת הכלוב במדינת ישראל 🖕🏽

כשהבוקר מוריד אבל הלילה מרים

Pardon me sir 

is this seat taken? 

**הזכרתי למישהו אלבום מרגש? 

עשירי טעם, מגרים את בלוטות החך, ממכרים.  

ולא תמיד בריאים למחשבות. 

וגם אני, מביטה בכולכם מהצד. ואין לי מושג קלוש מי אתם. 

יש משהו מאוד מרענן בלשוחח/לקרוא הגיגים של מישהו שאין לך מושג מי הוא. איך נראה, מאיפה הגיע.

בהחלט מרענן.
כמו בריזה בצל בשדרה. כמו נקודת מזגן שגילית במועדון צפוף. כמו קוקטייל קר בצהרי חמסין. כמו קובית קרח שנמסה מחום הגוף.
כאן אתה יכול להיות אתה, או כל אחד אחר שתבחר.
מבחינתי הבחירה שלך כבר תחשוף את האני האמיתי שלך.
כי גם אם לשקר יש רגליים- האמת נועלת נעלי ריצה.

 And when the darkness come let it  inside you

Your darkness is shining
My darkness is shining
Have faith in myself
Truth.

When I grow up
I want to live near the sea
Crab claws and bottles of rum
That's what I'll have
Staring at a seashell
Waiting for it to embrace me

(מחכה לזה וגם לסופ"ש)

ההתכתבות איתו ענתה לי על צורך מדומה.
או כאב אמיתי.
או גם וגם.
התכתבות שהרגישה כמו שיחה קולחת שהשאירה גם מקום לשתיקות נכונות.
כשנפגשנו המשכנו בדיוק מההודעה האחרונה.
ודיברנו ודיברנו ודיברנו
דיבורים כמו חול
והגיע הזמן לאכול.
שנינו כבר רעבים.
השיחה הייתה מנה ראשונה מספקת. כמו שמנה ראשונה צריכה להיות. קלילה, קייצית וחריפה במידה נכונה כדי לפתוח תאבון.
אז התחלת לבשל אותי למנה עיקרית. לאט.
הספיישל שלנו היום הוא תבשיל בבישול ארוך. על פתיליה.
כשכל המרכיבים כבר בסיר והוכנסו בסדר הנכון, אתה מערבב ערבוב ראשון ומכניס אצבע כדי לטעום מהסיר. האצבעות שלך חסינות אש כמו שף אמיתי. עושה פרצוף של מרוצה מהטעם וסוגר את הסיר כדי להביא לרתיחה. תבשילים על פתיליה דורשים זמן. ולך יש זמן. זמן לא חסר במטבח הזה הלילה.
אתה לוקח טעימה נוספת כדי להבין אם חסר תיבול. מעביר את הטעם בכל חלל הפה כאילו טועם יין ובוהה בי כדי להתרכז בטעם ולהבין מה חסר. אתה שולף את המרכיב הסודי שלך עם חיוך מרוצה של מישהו שהבריח תבלין סודי משוק יוקרתי בחו״ל. בול בזמן. 
הסיר כבר מבעבע, נוזל מהצדדים, משפריץ על כל השיש, אבל אתה שף, לא מנמיך את האש. להפך. מגביר אותה עוד קצת להסמכה אחרונה. 
במקצועיות ששמורה למטבחי גורמה אתה מגביר את האש עוד ועוד ועוד.. עד למקסימום, הרוטב עוטף את כל המרכיבים בתבשיל עד שלא נותר זכר לחומר גלם שהם היו לפני.
ובבת אחת אנחנו נכבים יחד ושומעים רעשי רתיחה אחרונים.

אתה נותן לתבשיל להירגע רגע לפני שאתה מצלחת אותו. 

הספיישל של היום מוגש לצד סטיקי רייס ויוגורט צונן, זו מנה שזיכתה את השף בשלושה כוכבי מישלן.

קומפלימנטס לשף ובתאבון. 

נתן לי שיעורי בית.
ובבת אחת מדליק אצלי משהו שלא ידעתי שכבוי בכלל.
ברקע blondie שרה על ״heart of glass" ואני מתחילה להבין שהקלישאה הזאת שפרצה לי לחיים באה ללמד אותי משהו. גם אם לא תישאר הרבה. 
חייב להיות פה שיעור כלשהו.
אמן שיהיה פה שיעור כלשהו.

Lost inside

adorable illusions and I cannot hide

I'm the one you're using

please don't push me aside

we could've made it cruising  

*בלונדי נהנית יותר 🙋🏼

ותודה לא.אמדורסקי על הכותרת