היום חגגנו לאחותי יום הולדת ומשום מה הגענו למצב שכל המשפחה ברכב אחד... שנים שזה לא קרה וטוב שכך,זה היה פלשבק לגיל 16 או משהו כזה. וכמובן שמהר מאוד התחיל להיות לי בלתי ניסבל. משהו בדנמיקה המשפחתית ברכב הקטן עשה לי לא טוב וידעתי שאם זה מתחיל עכשיו ברק יצאנו עד שנגיע יהיה כבר מצב לא טוב ובטח עד שנחזור... אבל שלא כמו בגיל 16 הבנתי את המצב והפעם הגבתי מיד ופשוט עצמתי עיניים והתרכזתי בנשימה שלי.אז ככה שאני במושב האמצעי ליד אחי ואחותי וההורים מקדימה והרדיו ברשת ג מעצבן והשיחות של האחים וההורים מרגיזים ולא נוח, ואני יודע שאני צריל להישאר במצב הזה לפחות חצי שעה ארבעים דקות.אבל פשוט המשכתי להתרכז בנשימה והכל היה שם והכל התרחש לידי אבל אני רק נשמתי רק בזה התרכזתי וככה המשכתי במשך כל הנסיעה הלוך עד שהגענו וחנינו.אחרי זמן מה עוד באוטו אחותי שאלה אותי ואם אני עושה מדיטציה כרגע ואומנם עניתי בדיליי והיא לא ממש שמעה ניראה לי אבל כן הבינה.ויצאתי מהרכב פשוט לקחתי לי דקה, והתרחקתי טיפה מהמשפחה ורק אז חזרתי לכוון אותם למסעדה כי הייתי שם בעבר. ובדרך ברגל אבא שלי ניגש ואמר לי שראה שנירדמתי ,אמרתי לו שאומנם עצמתי עיניים אבל לא הייתי רדום. אז הוא אמר כן ראיתי אתה התנתקת ואז חיכה מעט ואמר אתה יודע מה כל הכבוד לך... ובאמת שאר הערב היה תענוג האוכל היה מדהים. המשפחה הייתה נסבלת פלוס הפעם ואומנם הדרך חזרה לא הייתה קלה גם אבל כבר לא הוציאה אותי מדעתי כמו קודם. מדהים ארבעים דקות של מדיטציה תוך כדי נסיעה עם המשפחה מי האמין שזה אפשרי ויצליח ככה במקום ורגע שכזה.
לפני 7 שנים. 14 ביולי 2017 בשעה 22:10
