אני אדם ששם לעצמו גבולות ולא חוצה אותם בד"כ והיות שכך כשאשר אני כן חוצה גבול גם אם לרגע,אני בא בחשבון עם עצמי ורוב הזמן חשבון זה עושה את שלו ומסיים את העניין...
אבל כאשר מישהו מנסה לחצות גבול שלו דרכי ודרך זו גם נעימה לי גם אם לא נופלת בקו אחד עם הגבולות שלי עדייין לפעמים קשה להתנגד...
מצד אחד זה לא גבולות שלי אז אין לי מה להתעכב על זה. מצד שני זה גם לא ממש מתיישב עם הגבולות שלי אולי.
כי כאשר אדם שם לעצמו גבול אני נוטה לכבד ולשמור על גבול זה כי חשובים לי הגבולות שלי עצמי באותה מידה ואולי אפילו יותר...
אז אם אתה יודע שאדם ימשיך לנסות לחצות את הגבול הזה של עצמו האם וכמה אני צריך לשמור עליו גם?
המוסר שלי אומר לי שצריך ואולי זה הלב או שניהם...
המוח שלי אומר לי שלא חייב,ולא רק ה,מוח...
הבטן שלי אומרת אווץ' אבל זה בלי קשר פשוט צריך עוד שכטה קטנה...
שליטה עצמית היא השליטה הבסיסית ביותר, דחיית סיפוקים היא חלק מזה או שלילת סיפוקים אפילו...
השאלה האם תירצה לחצות את הגבול שוב או שתדיחה או אפילו תישלול את הסיפוק הזה?
ככה זה שלחצות גבול מספק אותך יותר מלהיות בתוך הגבול...
כל עוד זה לא הגבול שלי אולי...
טוב מספיק ברבורי לילה
ליה טוב שיהיה לכם