אז אני שוכב במיטה וחושב ומעבד את כל היום ואת השבוע ואת החודש וכן הלאה....כמו הרבה לילות,חשיבת עומק ורוחב עמוק בתוך עצמי.
והכל מובן ומקוטלג לעשרות תיקיות במוח,ובהתחלה הכל נעשה בשלווה,אבל אז מגיעים לחלקים הפחות נוחים אלו שאני מדחיק ודוחק הצידה.
וגם שם בהתחלה אומנם רגיש אבל נעשה מתוך שלווה ואז אני מבין משהו....
כל הקשיים שלי עם אנשים חדשים וחוויות חדשות בתקופה האחרונה נובעים מזה שאני נותן לעיוות חשיבה מסוג פילטר שכלי לעוות את הגישה שלי לכל הנושאים האלו.
כאשר הרצתי במוחי אינטראקציות שלי עם אנשים חדשים וחווית חדשות שחוויתי הבנתי שאפילו לא נתתי לעצמי רשות להגיד לעצמי שזה אמיתי וזה קורה עכשיו ולהאמין שאנשים באמת יכולים להתחבר אליי ושאנשים אפילו באמת יכולים להקשר אליי,ואני צריך לתת לעצמי להנות מהחוויות האלו בלי שיפוט עצמי חמור ובלי להמעיט בערכי שלי בעיניי אחרים.
כי אפילו שהם אמרו לי שרוצים בחברתי או אפילו רוצים בי ישר המוח שלי קופץ אומר תרגיע... בטח רק רוצים להחמיא לך ואתה לוקח את זה יותר מדי ללב או יש מניע נסתר שאתה לא רואה או לא מודע לו או הכן אבל... המפורסם שמיד מסית את הטוב הצידה ומנסה לתת הסבר גרוע במקום כי לא יכול להיות שהטוב הזה הוא אמיתי...
ועוד כל מיני הסברים שכליים מזויפים שמטרתם פשוט להמעיט בערכי בעיניי האחר או להמעיט בערך החוויה שאני חווה גם באותו הרגע וגם אחריי...
במיוחד אחרי הפרידה קשה לי לבטוח באנשים חדשים למרות שאני מאוד מנסה להישאר פתוח ולא להיסגר בתוך עצמי.
אבל עכשיו הבנתי שכל אינטראקציה חדשה מלווה בחשש שאדם חדש זה ישים עליי בסוף זיין ולא יכבד ויבגוד באמון שלי בו גם אם נידמה לי שאנחנו קרובים אפילו.
כי אם היא עשתה את זה אחרי כל השנים ביחד ועוד בזמן הזה ואיך שהתנהלה אחריי... אז למה שאדם שאפילו לא כזה קרוב לא יעשה את אותו הדבר...?
אז כן פאק זה קשה להישאר פתוח אבל האפשרות השניה מפחידה הרבה יותר,לכן אשים לב יותר לעיוות המחשבה הזה ואנסה למתן ואולי אף למגר ממוחי אם יהיה צורך.
כי אני רוצה להיות מסוגל לסמוך שוב על בן אדם כמו שהייתי יכול וכמו שאני רוצה שאוכל...
אז עוד כמה דמעות לאוסף כניראה... לפחות מכל פעם יוצא משהו שמקדם אותי לאן שצריך.
טוב מספיק ברבורי לילה. לילה טוב ותודה לאנשים שמוכנים להיות שם בכל זה איתי... תודה ענקית .
ועכשיו קצת מוזיקה