לפני 8 שנים. יום חמישי, 13 ביולי 2017 בשעה 18:55
תמיד רציתי להיות מאלה ששולחות "בא לך לבוא לשאכטה?" לבחור שהן לא הכירו עדיין.
אבל לא מצליחה. לא מצליחה לשים את עצמי בנקודה הריסקית ההיא, שבה את יכולה לעוף באוויר או להתרסק לחתיכות.
והרי מה זה לחיות בלי להסתכן?
בינתיים זה בסדר. אולי מתישהו. כשתחזור החיה שהייתי ונאכלה על ידי האחרון.
בינתיים יושבת על המדרכה ומעשנת אל השמיים. חושבת שאולי זה לא המקום בשבילי, הרי כולם פה טורפים
ואני רק
מגרדת את הקצה עם הציפורן
בעדינות
אוהבת קצת עדינות.

