?????

היום התמודדתי עם המפלצת הכי גדולה בחיים שלי בשנים האחרונות,

ה

אקס

התמודדתי או סוג של התגנבתי מאחורי הגב ואיגפתי אותו כדי להצליח לברוח

ממנו, מהצל שלו שכיסה אותי כל כך הרבה זמן, מההתעללות הנפשית, הרגשית ו

הפיזית

האנשים המדהימים שסביבי מטעינים אותי באנרגיה חיובית כדי שאוכל לנתק אותו ואני מחבקת אותם חזק, נועצת ציפורניים ואוחזת

כדי שיפסיק לשתות ממני את החיים

כדי שאוכל לפתוח ידיים ליקום כדי לקבל דברים טובים יותר, אהבות גדולות יותר, אור גדול יותר ופשוט את עצמי בחזרה.

הכל פה מרגיש לי שנכתב מבולגן ומבולבל ומלוכלך וזה פשוט כי ככה אני מרגישה עכשיו,

שבורה, מעוכה, מרוסקת, חסרת אונים, מרוקנת, מדוכאת, עצובה.

ואני רק רוצה מין אפטר קייר חם ומתוק.

למזלי,

יש אור קטן בתוכי

מחר בבוקר נטפח אותו,

קצת בכל יום

זאת אני. דפוקה כנראה. קצת בכל צד. ואיזה מפחיד זה להודות בזה. כלכךמפחיד.