לפני 7 שנים. 14 בספטמבר 2017 בשעה 13:15
כי כשאת מצוננת בבית מנסה לברוח מהסרטים שיש לך בעבודה וכל המערכות שלך חלשות פיזית ואפילו קצת יותר נפשית קורים לך כל מיני דברים שאין לך זמן להתעסק בהם בדרך כלל כמו לנסות לארגן את הבלאגן שלך רק כדי למצוא מכתבים מאהוב שעזבת ולבכות עליהם כמו ילדה כי את מתגעגעת אבל לא מתגעגעת וזה אפילו יותר מבלבל והם מזכירים לך כל כך הרבה טוב ואחרי שאת מוצאת את עצמך יושבת על הרצפה כמו קלישאה בסרט אמריקאי כל הסיטואציה הזאת מביאה אותך להבין שלא משנה איזה בוס או קולגה ינסה למרר לך את החיים, את אוכלת אותם בלי מלח ומי בכלל יעז לשבור אותך אחרי כל החרא שעברת, מין אנשים קטנים, אומללים ומלאי אגו ואויר ואז החיה שבך מתעוררת ואת מבינה שאת נלחמת על עצמך הכל פשוט נראה קצת יותר טוב.
רק היית צריכה למצוא את המכתבים האלה כדי להגיע לשם.