היא מזיינת חצי עיר תוך חצי שנה ואני ארבעה חודשים בלי.
לרגע ממש דאגתי ונתתי לה להכניס לי לראש שאולי משהו לא בסדר איתי ואיך באמת אני מסתדרת וחיה ארבעה פאקינג חודשים בלי סקס כשהיא במצוד לא נגמר של טירוף, אותו זיינתי, גם אותו זיינתי, את ההוא גם זיינתי.
מה לעזאזל, אני חושבת לעצמי ולרגע דואגת שוב. מה לעזאזל. היא קופצת מאחד לשני כשאחרי כל לילה כזה יש להם סשן סמסים וסרטים ממנה על כל מיני שיט שחוסר הביטחון שלה מוציא ממנה. איך זה סקסי ואיך זה שהיא עדיין מזדיינת כל הרבה ואני, אני לא רוצה את הזין של העיר הזאת בתוכי. לרגע ממש דאגתי. את חייבת לזיין מישהו, היא מכריזה בפני.
עד שברגע של כנות היא מספרת לי איך במהלך הסקס יש רגע אחד קטן שבשבילו כל הסאגה הזו. רגע אחד שהיא מרגישה בו נאהבת. רגע אחד של חום ואהבה שנייה לפני שהמציאות נזרקת לה חזרה לפרצוף. רגע אחד שיש גבר שרוצה בה למרות שאבא שלה לא רוצה בה ובשביל זה היא הולכת ומזיינת חצי עיר.
ואז אני נושמת לרווחה וכבר לא דואגת. אל תחמוד את האישיוז של רעך. כל כך לא חומדת. טוב לי עם שלי. תודה.
